התעשיות הביטחוניות מישראל חתמו השבוע על סדרה של הסכמים עם חברות הודיות לפתיחת פסי ייצור למערכות נשק ישראליות במדינה. זאת בהתאם למדיניות שמוביל ראש ממשלת הודו נדנדרה מודי, לייצור מקומי של אמצעי לחימה שרוכשת הודו מחברות זרות.
התעשייה האווירית הקימה חברה משותפת עם בהרט אלקטרוניקס המקומית, שתתחזק את מערכות ההגנה האווירית מדגם ברק-8 שנמכרו לצי, לחיל האוויר ולצבא היבשה ההודי בשווי מצטבר של יותר מ-5 מיליארד דולר.
מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי, מסר ש"שיתוף הפעולה הזה מהווה ציון דרך היסטורי, מעצם היות המיזם - החברה המשותפת הראשונה שמוקמת על ידי חברות ביטחוניות מובילות מישראל ומהודו. המיזם משקף את האמון ההדדי העמוק ואת היחסים האיתנים והמתפתחים בין שתי המדינות, ואנו נרגשים מהתרומה המשמעותית הטמונה בו לחיזוק יכולות ההגנה של הודו".
רפאל חתמה עם זרוע אחרת של החברה ההודית, בהרט דיינמיקס, על הסכם להקמת פסיי ייצור מקומיים לטיל השיוט הימי שפיתחה, האייס בריקר, ולדור החמישי של טיל הספייק, לצד הדור הרביעי, עבור מסוקי הצי ההודי. בשני המקרים מדובר על העברת טכנולוגיות ישראליות להודים, לקראת רכש אפשרי של שני הטילים. רפאל חתמה על הסכם גם סנטרום אלקטרוניקס, בתחומי מערכות המודיעין, האלקטרוניקה וה-AI.
מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, מסר כי "הייצור המקומי של טיל ה-SPIKE LR2 ומערכת Ice Breaker ישפרו את היכולות המבצעיות של צבא הודו ואף יחזקו את מחויבותנו לתמוך בתעשייה הביטחונית המקומית, במטרה להדק את שיתוף הפעולה לטווח ארוך ולחזק את מערכת הביטחון בהודו".
החתימות התבצעו במסגרת תערוכת אירו אינדיה בבנגלור, שם מציגות התעשיות הישראליות. שר ההגנה ההודי, רג'נאת סיגן, ביקר בביתן חברת רפאל ונועד עם המנכ"ל תורג'מן.
"תמיד יש עניין בתערוכות האלה בתצוגות הישראליות, אבל השנה הוא בלט עוד יותר על רקע מלחמת חרבות ברזל", אמר לוואלה אחד הישראלים שהשתתפו בתערוכה. לדבריו, "יש הרבה עניין במערכות הנשק והמודיעין שהשתתפו במלחמה בעזה, ובתקיפות באיראן ובתימן, וגם המון סימפטיה והערכה ששמענו מכל אנשי זרועות הצבא ההודי שפגשנו, ומתמודדים עם איומים דומים".
בביתן התעשייה האווירית כיכב האיר לורה, הטיל הבאליסטי משוגר ממטוס, שבו השתמש חיל האוויר לפי גורמים זרים בתקיפות באיראן ובתימן. עוד לפני התערוכה הציגו ההודים מטוסי שלהם חמושים בטיל הראמפייג', טיל התקיפה מהיר נוסף שמייצרות יחד אלביט והתעשייה האווירית, שצולם על מטוסי חיל האוויר שהמריאו למתקפה בסרטון שהפיץ דובר צה"ל.
מודי שהוביל בתחילה מעבר לייצור מקומי, מקדם כעת פרויקטי פיתוח משותפים להודו ולמדינות זרות, למוצרים שישרתו לא רק את כוחות הביטחון ההודים, אלא גם כאלה שאפשר יהיה לייצר לייצוא, ולהפול את המדינה המאוכלסת בעולם גם ליצואנית ביטחונית. המשמעות עבור מערכת הביטחון והחברות הישראליות היא שותפי פיתוח משמעותיים, שלא יטיל על ישראל אמברגו כמו ממשל ביידן במלחמה ויכול להקטין את התלות בארה"ב, אבל גם המשך היציאה של ייצור ופיתוח מקומיים לחו"ל.