אגף התקציבים מצדד בסנקציות אישיות על חרדים שלא יתגייסו לצה"ל. במכתב ששלח היום יוגב גרדוס, הממונה על התקציבים באוצר, ליועצת המשפטית של ועדת החוץ והבטחון, הוא טוען שענישה קולקטיבית על החברה החרדית, על כך שלא עמדו ביעדי הגיוס, אינה אפקטיבית. ולכן, ההשפעה של סנקציות מוסדיות על הישיבות מוגבלת מאוד וגם לתמריצים כלכליים חיוביים, אין משקל אמיתי.
"העלות הכלכלית עבור חודש של שירות מילואים בגין משרת בודד עומדת בממוצע על כ-50 אלף שקלים", כתב גרדוס, "לכן, במצב שבו משרתי מילואים רבים צפויים לשרת במשך בין 80 ל-170 ימים בשנה, העלות המשקית צפויה לעמוד על מיליארדי שקלים בשנה".
גרד'וס מבהיר כי הסנקציות הכלכליות, או התמריצים, אינם מטרה בפני עצמה, אלא אמצעי להניע את הפרט לשינוי התנהגות, ובמקרה הזה, לעמוד בחובת הגיוס לצה"ל. לפי המודלים הכלכליים, הפרט מקבל החלטות על פי התועלת האישית, ולכן חיבור ישיר בין ההחלטה להתגייס או להשתמט, לבין ההשלכות הכלכליות, הפסקת סבסוד שכר לימוד, מעונות יום והטבות בדיור - צפוי להניב השפעה.
גם ההיבטים המאקרו והמיקרו-כלכליים של ישראל יושפעו מגיוס החרדים. היעדרות משרתי המילואים גורמת להפסד כלכלי משמעותי, הן בשל ירידה בתרומתם לשוק העבודה והן בשל העלויות הנלוות. מאחר ושיעורי התעסוקה באוכלוסיית הגברים החרדים נמוכה, ופערי השכר ביחס לאוכלוסייה הכללית גדולים, השפעת הסנקציות עליהם עשויה להיות פחות אפקטיבית. מאידך, ההשפעה על המשפחה תהיה גדולה, סוג של "הפסד כפול", גם בגלל אבדן ההטבות וגם בפגיעה ביכולת ההשתלבות בשוק העבודה.
לפי אגף התקציבים צריך לקבוע קריטריונים ברורים, כמו גיל הפטור, משך תחולת הסנקציות והיקפן. המנגנון יחול באופן אישי על מי שלא יתגייס ולא ניתן יהיה ניתן לעקוף אותו ב"עקיפה קבוצתית" ויש להבטיח שמסגרות המימון החליפיות למוסדות תורניים, לא יהפכו את הסנקציות לאות מתה. בנוסף אין לקבוע תקופות ביניים מסוגים שונים, תקופות הסתגלות ובחינה, שיעכבו את החלת הסנקציות האלה.
גרדוס מסכם ואומר שהסנקציות הכלכליות יכולות לשמש ככלי יעיל להנעת הפרט לעמידה בחובת הגיוס, ובכך לסייע בהקטנת ההפסד הכלכלי המשקי הנובע מהיעדרות משרתי המילואים. אך עם זאת, יש לעצב את המנגנון בצורה מדויקת והוגנת, שתתחשב במאפיינים הייחודיים של האוכלוסייה החרדית ותבטיח קו ברור בין החלטת הגיוס להשלכות הכלכליות הנובעות ממנה.