מחקר רב מגבה את האמרה המפורסמת ש"כוח נוטה להשחית, וכוח מוחלט משחית באופן מוחלט". לכוח יש הרבה צדדים שליליים, אך האם יש לו גם צדדים חיוביים? האם הוא יכול "לחסן" אנשים בפני המחיר שעליהם לשלם במקרים בהם לעשות את הדבר הנכון אינו פופולרי ועלול לכלול גם מחיר אישי? מחקר חדש מצא כי מנהיגים שיש ברשותם כוח - כלומר שליטה במשאבים והשפעה על גורלם של אחרים - נוטים יותר לקבל החלטות אלטרואיסטיות גם במחיר אישי. לעומתם, מנהיגות שמבוססת על סטטוס - כאלה שיכולת ההשפעה שלהם מבוססת על מעמדם מתוך הכרה חברתית והערכה - היו זהירים יותר ופחות נטו לקחת סיכונים למען טובת הכלל, בעיקר כשמדובר בהחלטות שעלולות לפגוע בתדמיתם.
המחקר, בהובלת ד"ר ברית הדר מבית ספר ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה באוניברסיטת רייכמן, נערך בשיתוף ד"ר אלמוג שמחון ראש המעבדה לפסיכולוגיה חברתית חישובית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופ' מיכאל גלעד מאוניברסיטת תל אביב ופרופ' פמלה סמית' מאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו. מטרת המחקר הייתה לבדוק כיצד המבנה החברתי עליו נשענת מנהיגות משפיעה על נכונותם של אנשים בעמדות השפעה לקבל החלטות שמקדמות את טובת הכלל, במיוחד כאשר יש לכך מחיר אישי או ציבורי.
רוב ההחלטות הפרו-חברתיות - כלומר כאלה שמקדמות את טובת החברה - כרוכות בתמריצים חיצוניים כמו יוקרה או הערכה ציבורית. אך כדי להבין לעומק את ההשפעה של כוח וסטטוס על קבלת החלטות, החוקרים בחנו דווקא החלטות שאין להן תגמול חיצוני ואף עלולות לפגוע במעמד של מקבל ההחלטה. באמצעות סדרת מחקרים מבוססי שאלונים, החוקרים מצאו כי אנשים עם תחושת כוח גבוהה נטו לקבל יותר החלטות לטובת אחרים, גם במחיר אישי, כמו מתן ביקורת כנה שעלולה לא להיות פופולרית או תרומה אנונימית ללא הכרה ציבורית. לעומתם, אנשים אשר מעמדם ויכולת ההשפעה שלהם נובעת מהסטטוס שלהם היו זהירים יותר, והסיכוי שיקבלו החלטות פרו-חברתיות פחת כאשר היה בכך סיכון לפגיעה במעמדם.
ד"ר ברית הדר מבית ספר ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה: "הממצאים חושפים את ההשלכות הרחבות של מבני הכוח שאנחנו נותנים למנהיגים שלנו. בעולם שבו סטטוס משחק תפקיד מרכזי - בין אם דרך רשתות חברתיות, דירוגים ציבוריים או הפוליטיקה - מנהיגים עשויים להעדיף לשמור על הפופולריות שלהם במקום לקבל החלטות קשות אך מועילות. סטטוס הופך אנשים לרגישים יותר לאופן שבו הם נתפסים בעיני אחרים, ולכן ההחלטות שלהם נוטות להיות יותר מרוכזות בקידום עצמי ופחות אמיצות. לעומת זאת, כוח מעניק ביטחון לפעול לטובת הכלל, גם כשאין הכרה מיידית בכך".
המסקנות רלוונטיות לא רק לפוליטיקה, אלא גם למנהיגות בתחומים כמו חינוך, רפואה ואפילו הורות. בעולם שבו הערכה ציבורית היא מדד להצלחה, ייתכן שכדי להוביל שינוי אמיתי, מנהיגים זקוקים לא רק לפופולריות - אלא גם לכוח שמאפשר להם לפעול באומץ, מבלי לחשוש מהשלכות תדמיתיות.