עלות ההטבות הניתנות לאברך לאורך חייו עד גיל 46 מגיעה לסכום של כ-700 אלף שקל - כך לפי הערכת משרד האוצר שהוצגה אמש (ראשון) בוועדת החוץ והביטחון. בחישוב שכולל גם הטבות שאינן בלעדיות למגזר החרדי - באוצר מעריכים כי עלות ההטבות שמקבל אברך בחייו יכולה להגיע לכ-1.5 מיליון שקלים.
במסגרת הדיון, שעסק בקידום חוק הפטור מגיוס שיאפשר את השתמטותם של אברכים מהצבא, פירטה נציגת האוצר נטע בר זיו, רפרנטית תעסוקה במשרד, על ההטבות שניתנות לאברך הממוצע - כחלק משיח על הטלת סנקציות שישללו הטבות אלה ממשתמטים.
באוצר לקחו בחשבון מספר הטבות שניתנות לאברכים בעת הערכת עלותן למדינה. בין השאר, החישוב כלל את קצבת האברך ומלגות קיום עד גיל 46. הטבה נוספת היא סבסוד מעונות היום לילדי אברכים. כמו כן, מדובר גם בהנחה המשמעותית שניתנת לאברכים בדמי הביטוח הלאומי: בעוד מובטל משלם 120 שקלים, אברך משלם 43 שקלים בלבד - כשליש.
נזכיר כי גם בעת שהועלו דמי הביטוח הלאומי במסגרת הגזרות הכלכליות עם תחילת שנת 2025 - למובטלים הם הועלו ב-45 שקלים בחודש, בעוד לאברכים הם הועלו ב-14.5 שקלים בלבד.
לפי הערכת האוצר, עלותה של קצבת האברך עד גיל 46 מגיעה לכ-250 אלף שקל לקופת המדינה. הסבסוד שמוענק למעונות היום מגיע לכ-400 אלף שקל - לפי ממוצע של שישה ילדים למשפחה חרדית. במקביל, ההנחה שניתנת לאברכים בדמי הביטוח לאומי עולה למדינה כ-30 אלף שקל.
בנוסף, באוצר הציגו נתונים על הטבות נוספות שמקבלים האברכים, אך שאינן בלעדיות למגזר החרדי, בין היתר הנחת "מחיר למשתכן" ושאר מבצעי דירה בהנחה, סיוע בשכר הדירה, הנחות בארנונה בהתאם לגודל משק הבית ולמשתכרים בהכנסה נמוכה.
לטענת האוצר, עלות אותן הטבות לא אקסקלוסיביות נעות בין 300 אלף שקל ל-800 אלף שקל. המשמעות: אברך יכול לקבל הטבות מהמדינה שסכומן מוערך בין מיליון למיליון וחצי שקלים.