הדרך לשיקום הצפון מחייבת השקעה בדור הצעיר

החזרה לשגרה ביטחונית מלאה בצפון בסיום הלווייתו של נסראללה, והחלטת משרד החינוך לשוב ולהפעיל את מערכת החינוך בצפון הארץ החל מה-1 במרץ הם צעדים חיוניים לשיקום האזור ולהחזרת החיים לשגרה. עם זאת, בעוד שמערכת החינוך פותחת מחדש את שעריה, מוסדות ההשכלה הגבוהה, ובייחוד מכללת תל-חי, הפועלת במרכז הארץ מאז פרוץ המשבר, לא מצליחים לשוב לצפון. הסטודנטים, אשר בחרו ללמוד בגליל בשל איכות הלימודים ותנאים כלכליים משתלמים, עומדים כיום בפני דילמה קשה: האם לחזור לצפון, או להישאר במרכז, שם נפתח בפניהם מגוון אפשרויות תעסוקה.

הצעירים מהווים כ-25% מהאוכלוסייה הישראלית, ויש להם תפקיד מרכזי בהנעת המשק. הם מנוע כלכלי חיוני, אך הם גם אוכלוסיית יעד שנפגעת ראשונה במשברים כלכליים, ומתקשה לשוב לשוק העבודה לאחריו, בשל העבודה במשרות זמניות ובלתי קבועות. הפגיעה הצפויה בצעירים כתוצאה מהמשבר הנוכחי תשפיע על מדינת ישראל במשך שנים רבות, במיוחד על תושבי הצפון.

הצפון נמצא כיום בנקודת מבחן קריטית. שיקומו של האזור אינו יכול להסתמך רק על חזרה לשגרת הלימודים בבתי הספר, אלא מצריך השקעה רחבה במוסדות ההשכלה הגבוהה ובצעירים. בעוד שמוסד אקדמי כמו מכללת תל-חי איננו בית ספר, השקעה בטיפוח המוסדות האקדמיים בצפון, לצד יצירת תוכניות לאומיות לחיבור צעירים לשוק העבודה, יקבעו אם האזור יצליח להתרומם מחדש או יישאר מאחור.

סטודנטים שבחרו ללמוד בגליל לא עשו זאת רק בשל איכות הלימודים, אלא גם בזכות ההטבות הכלכליות שהציעה המכללה, בין השאר דרך סבסוד שכר הלימוד. המלחמה, שהביאה להעברתה של המכללה למרכז הארץ, עוררה את הסטודנטים לחשוב מחדש על עתידם. רבים מהם, שהכירו את אפשרויות התעסוקה במרכז, עשויים להעדיף להישאר שם. במצב זה, יש צורך במהלכים אקטיביים מצד המדינה, לעודד את חזרתם לצפון.

לא מדובר רק בשיקום הקמפוס, אלא בהפיכת האזור לאבן שואבת לסטודנטים, מרצים ויזמים, אשר יראו בו הזדמנות ולא מגבלה. לצד זאת, יש להרחיב את אפשרויות התעסוקה האיכותיות בצפון, בדגש על פיתוח עובדים וחתירה לתמיכה בעסקים מקומיים וביזמות.

לשם כך, על המדינה לתכנן ולבצע מהלך אסטרטגי, הכולל את הצעדים הבאים:

• 1. חיזוק מוסדות ההשכלה הגבוהה בצפון - הפיכת מכללת תל-חי לאוניברסיטה אינה צעד סמנטי בלבד, אלא דרישה לשדרוג משמעותי: השקעה נדיבה, הבאת חוקרים מובילים והקמת מסלולי מחקר ותארים מתקדמים, כדי להפוך את הצפון למוקד אקדמי.
• 2. חיבור ההשכלה הגבוהה לשוק העבודה - יש לקדם תכניות אקדמיות המותאמות לשוק העבודה העתידי, עם דגש על טכנולוגיה, חקלאות מתקדמת, אנרגיה ירוקה ותעשיות חכמות. תכניות התמחות בשיתוף פעולה עם מעסיקים מקומיים יספקו לסטודנטים אופק תעסוקתי כבר במהלך לימודיהם.
• 3. תמריצים כלכליים לסטודנטים ולמעסיקים - הרחבה משמעותית של מערך המלגות והמענקים לסטודנטים שיבחרו לחזור לצפון, במקביל לתמריצים למעסיקים להקים ולחזק מרכזי תעסוקה בצפון. הכפלת מספר מקומות העבודה האיכותיים בצפון יהיה המפתח לשמירה על הסטודנטים גם לאחר סיום לימודיהם.

החזרת הצעירים לצפון היא אינטרס לאומי. בעוד שהמרכז צפוף, הצפון מהווה מרחב של הזדמנויות שלא נוצלו עד כה. שיקום הצפון לא יכול להסתפק בחידוש הלימודים במערכת החינוך, אלא חייב להיות מהלך אסטרטגי מקיף, שיחזק את האזור בכל המובנים - כלכלית, חברתית ואקדמית.

רק באמצעות החזרת הצעירים לצפון ניתן יהיה להפוך את האזור למוקד של צמיחה וחדשנות. זהו מבחן אמיתי למחויבות המדינה לאזורי הפריפריה - מבחן שיקבע את עתיד הדורות הבאים. הגיע הזמן להפוך את הצפון למרכז אקדמי וכלכלי מוביל ולא לנקודת שיקום זמנית.

הכותבת היא מנכל"ית עמותת אלומה