שנת הלימודים הקודמת נערכה במקביל לשנת לחימה אינטנסיבית ומספר חריג של ימי מילואים של סטודנטים וחברי סגל מהאוניברסיטאות. כדי להתגבר על בעיה זו הגיבו באוניברסיטאות בשני אופנים.
הראשון, סיוע אקדמי מסיבי לסטודנטים - שעורי עזר, תגבור מתרגלים, תגבור בשעות קבלה, קורסים במתכונת אינטנסיבית ועוד - לצד סיוע נפשי וכספי. השני, מתן סדרת הקלות חסרת תקדים בדרישות האקדמיות שכרסמו בהכשרה והביאו אותנו לקו האדום מבחינת גוף הידע אתו אמורים הסטודנטים לצאת לשוק התעסוקה.
מי מאיתנו לא מכיר בהבדל בין חומוס תעשייתי וחומוס בהכנה אישית? למי מאיתנו אין חומוסייה ספציפית שבשמה אנו נשבעים? השף בחומוסייה מקפיד על איכות הגרגרים, זמן ואופן ההשריה והבישול. הוא יקפיד לטחון את החומוס הרך רק לאחר שהתקרר, יוסיף טחינה מסוג מסוים ותבלינים בהרכב מיוחד.
מדהים איך מרכיבים נכונים, תשומת לב ומינונים מדויקים מייצרים מעדן ממאכל כה פשוט. איזה הבדל בין החומוס שנעשה בהקפדה פרטנית לבין זה התעשייתי.
תארו לכם שיום אחד השף מגלה שהפסיקו לגדל את סוג החומוס המיוחד, שהוא נדרש לקצר את שלב הבישול, שהפסיקו לייבא חלק מהתבלינים ושמפעל הטחינה המועדף פשט את הרגל. בתחילה, יגייס את כישוריו לאלתר ולתקן את תהליך הבישול, אך ככל שהאילוצים יתווספו גם כישוריו לא יעמדו לו לבשל חומוס איכותי. בסופו של דבר החומוס לא יעמוד בסטנדרטים שלו והשף לא יהיה מוכן "לחתום" עליו.
אנחנו בטכניון מכשירים את עלית המהנדסים, הרופאים, המדענים והארכיטקטים בישראל. רבים הם אלה שיטענו שאנחנו אחת "החומוסיות" הטובות בישראל. כדי להכשיר את אותם בוגרים אנו משלבים לא מעט מרכיבים - סגל חוקרים, סגל מנהלי, מעבדות, כיתות לימוד, ספריות, אינטראקציה משמעותית בין אנשי הסגל המתרגלים והתלמידים ולא פחות חשוב תלמידים איכותיים המקדישים את מירב תשומת לבם ומרצם לתהליך ההכשרה עצמו.
באוקטובר 2023 חלק משמעותי של התלמידים והסגל בטכניון, כמו גם בשאר מוסדות להשכלה גבוהה, גויס למאמץ המלחמתי וחלק התנדב להיות שותף למאמץ האזרחי למלא את הוואקום שהשאירה ממשלת ישראל. חודשים אחר כך התלמידים חזרו ממילואים, רבים מהם עם צלקות ויכולת מועטה להקדיש תשומת לב מספקת להכשרה שלהם.
בסמסטר השני הקמפוס הטכניוני נכנס לקו האש ואילוצי פיקוד העורף החלו מגבילים את הפעילות בו. חוסר הידיעה מה יילד יום הקשה על תכנון מסודר של ההוראה, שיבוץ כיתות, פתיחה מלאה של מרחבי הלימוד והספריות. הפגיעה הייתה לא רק בהכשרה עצמה אלא גם בתהליכי הבחינה וההערכה. דמינו לשף החומוס שגם מגבילים אותו במצרכים ובשלבי ההכנה וגם לא מאפשרים לו לטעום את התבשיל במהלך הכנתו.
כדי להתגבר על צרות אלו הגדלנו את משאבי ההוראה ואף העמדנו לרשות הסטודנטים משאבים נוספים (נפשיים, כלכליים כד').
במקביל התחלנו במתן הקלות בהיקף החומר הנלמד ובאופן ההערכה - קיצור הסמסטר, בחינות בגרסה מיוחדת למילואימניקים, מתן ציון בינארי, אפשרות להירשם לקורס מתקדם ללא מעבר של קורסי היסוד, הורדת מספר הקורסים לתואר ועוד.
הנהלת הטכניון, הסגל המנהלי והאקדמי, אגודת הסטודנטים והסטודנטים עצמם עשו כמיטב יכולתם להמשיך בהכשרה איכותית תחת אוסף אילוצים שרק הלך והחמיר.
ההקלות בשנה"ל האחרונה הביאו אותנו לקו האדום מבחינת ההכשרה הראויה. והנה בימים אלו מסתמן שאנו נמצאים בפתח תקופה נוספת של לחימה מסיבית, שמן הסתם תתאפיין בגיוס נרחב של סגל וסטודנטים. לא מן הנמנע שנדרש שוב להחליט האם "ללכת לקראת" חיילי המילואים, הן בהקצאת משאבים נוספים להוראה והן בהעמקת ההקלות.
שנה אחר שנה אנו חותמים על הדיפלומות של בוגרות ובוגרי הטכניון במספר מסלולי הכשרה - הנדסת תעשיה וניהול, הנדסת מערכות מידע והנדסת נתונים ומידע, הנדסה כימית והנדסה ביוכימית. חתימתנו, יחד עם זו של נשיא הטכניון, מהוות תו תקן לאיכות ההכשרה אותה מקבלים התלמידים.
להערכתנו, בדומה לשף החומוס במשל, העמקת מדיניות ההקלות לחיילי המילואים מעבר למה שכבר ניתן בשנת הלימודים הקודמת תביא אותנו לנקודה בה נדרש "לחשוב פעמיים" אם אנו עדיין יכולים להעניק, בחתימתנו, את אותו תו תקן.
הכותבים הם רן סמורודינסקי, דיקן הפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות בטכניון ויועד צור, דיקן הפקולטה להנדסה כימית בטכניון (הכותבים מביעים את דעתם האישית ולא את דעת הפקולטות או הטכניון)