בסוף החודש אמור לעבור תקציב המדינה לשנת 2025. בבסיסו, עומדת ההנחה שתהיה ירידה משמעותית בעצימות המלחמה לעומת השנה שעברה, שלא לומר עצירה מוחלטת שלה. אבל רוחות הקרב המנשבות עכשיו על גבול עזה, והיערכות צה"ל לחזרה ללחימה בקרוב, עלולות להגדיל באופן משמעותי את תקציב מערכת הביטחון ולגרור עלויות נוספות שיכולות להסתכם במאות מיליארדי שקלים.
כבר עכשיו נאלצת מערכת הביטחון להתמודד עם השלכות אי־אישור תקציב המדינה ל-2025. מתחילת ינואר הוא סובל ממצוקה תקציבית בגלל נוהל התקציב ההמשכי, המושתת על התקציב שהוגדר לו ל-2024. חישוב התקציב ההמשכי נעשה על בסיס התוספות למימון השוטף של מערכת הביטחון, בלי המלחמה.
בשל כך, הצבא נאלץ להתקיים כרגע על תקציב של כ-70 מיליארד שקל, כשבתקציב 2025 הוא יגיע ל-107 מיליארד שקל עם רזרבה של 10 מיליארד שקל למקרה של הסלמה. את חודש ינואר סיים צה"ל עם חובות של מיליארדי שקלים לתעשיות הביטחוניות. חזרה ללחימה תגרום למצוקה רבה פי כמה.
במקרה שבו תחליט הממשלה לחזור ללחימה, היא עלולה להסתכן בעוד הורדת דירוג, על השלוש שכבר ספגה ישראל, הצמיחה השלילית תעמיק, והגירעון, שהצטמצם מ-8.4% בשיא המלחמה ל-6.6%, עלול לגדול שוב, ואיתו האינפלציה, המשבר בהייטק והפחתת ההשקעות במשק שהתאושש מעט.
סיכום ביניים שנעשה לאחרונה במערכת הביטחון מתמחר את המלחמה ב־150 מיליארד שקל, מתוכם כ־44 מיליארד שקל נועדו לתשלומים למילואימניקים והוצאות על כוח אדם. ההוצאה החודשית המינימלית של צה"ל על כל חייל מילואים היא כ־15 אלף שקל, סכום שכולל מענקים ותוספות.
כיום, מספר המשרתים במילואים בפועל ירד משמעותית לעומת מספר השיא שלהם בתחילת המלחמה ועומד על כרבע ממנו. הוא מתוכנן להיות בהיקף דומה גם בהמשך השנה, בתנאי שלא תהיה הסלמה חדשה בצפון או בדרום.
"המהלך של החזרה למלחמה הוא פוליטי ויש לו משמעויות כלכליות", אומר דוד ברודט, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר, "ומטרתו האמיתית היא הסרת איומו של סמוטריץ' לפרישה מהממשלה, החזרת בן גביר לממשלה, העברת התקציב וניטרול התנגדותו של גולדקנופף להצביע בעדו.
"לכאורה, אין איום על המשק הישראלי כל עוד התקציב עובר, כי תהיה, לכאורה, ודאות. אבל במקביל, יווצר מצב של חוסר ודאות בגלל המלחמה. אז אם מישהו חשב שסוכנויות הדירוג יעלו ולו במקצת את דירוג האשראי במהלך 2025, זה לא יקרה, מכיוון שהמצב הגיאופוליטי המתוח היה אחד הסיבות להורדת הדירוג מספר פעמים. מלחמה יכולה להעלות את פרמיית הסיכון בשוק, למרות שהאוצר גייס סכום כסף גדול לפני כמה שבועות.
"סביר להניח שעצימות המלחמה לא תהיה כמו זו של לפני שנה, אבל אי אפשר לדעת אם החות'ים והמליציות העיראקיות יחליטו לירות עלינו טילים, שלא לדבר על איראן. זה יכניס אותנו למצב שבו שוב אזרחי ישראל לא יודעים אם ישנו הלילה, אם יגויסו למילואים, ואם צה"ל יהיה פנוי כדי ליישם את לקחי המלחמה עד כה. איך שהתחלנו לנשום קצת ברבעון האחרון, שוב ניכנס לתקופה קשה".
עוד לפני פתיחת המערכה בצפון, העריך בנק ישראל את עלות המלחמה בכ-250 מיליארד שקלים, שכללו הוצאות מלחמתיות ישירות ועקיפות, מימון ימי מילואים, תחמושת, נזקי טילים ולפחות 40 מיליארד שקל של הפסדי גביית מסים. יום לחימה אחד הוערך במאי בלפחות רבע מיליארד שקל, ללא עלות התחמושת, מה שסביר להניח יהיה נמוך במחצית לפחות עכשיו, לא רק בגלל גיוס מילואים נמוך יחסית לתחילת המלחמה, אלא בשל היחלשותו של חמאס.
פרופ' עומר מואב, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת רייכמן ואוניברסיטת ווריק, ומגיש הפודקאסט "עושים חשבון", אומר שהפגיעה בכלכלה ובמשק גדולה מכפי שמחושב. "מלחמה היא דבר נוראי. יש עלויות שמתעלמים מהן, כמו שחייל מת או גרוע מכך, כלכלית, כשהוא נפצע.
"כשבן 20 הופך לנכה, כושר ההשתכרות וההשתתפות שלו בשוק העבודה נפגע, והמדינה צריכה לממן אותו במשך 60 שנים קדימה. ומדובר על כעשרת אלפים שיקבלו פיצוי כל חייהם. דבר נוסף שלא מתומחר הוא הפגיעה בהכשרה של הסטודנטים, שלא יכולים ללמוד בגלל גיוס למילואים וכניסתם לשוק העבודה נפגעת".
מי שלא מתרגש מההוצאות הישירות של המלחמה, אלא מהשלכות המאקרו שלה, הוא פרופ' ירון זליכה, ראש ביה''ס לחשבונאות, כלכלה וניהול כספים בקריה האקדמית אונו ולשעבר הממונה על השכר באוצר. "עלות המלחמה עד להפסקות האש עמדה על כ-150 מיליארד שקלים בשנה, ואם היא תתחדש עכשיו, אני מעריך עלות כוללת של עד 15 מיליארד שקלים, תלוי באורך הלחימה", הוא אומר.
"סביר להניח שהחיזבאללה לא יתקוף שוב, לחמאס כבר אין 30,000 מחבלים, זאת לא תהיה מלחמה בשבע זירות, מה גם שצה"ל מאומן, ממוקד ויכול לנהל מלחמה יותר מדוייקת ופחות בזבזנית, גם בתחמושת וגם בימי מילואים, כך שלא מזה אני מוטרד.
"העלות האמיתית של חזרה ללחימה, היא התירוץ שיינתן באמצעותה לשר האוצר להמשיך ולא לעשות כלום נגד יוקר המחיה, שעלותו השנתית למשק שווה לעלות של מלחמה וחצי, ועומדת על 250 מיליארד שקלים כל שנה ושנה".
"צריך לקחת בחשבון שהתקציב שאושר בממשלה לא בנוי למלחמה נוספת", מדגיש ברודט. "שמו בצד לצורך כך רק כמה מיליארדים בודדים שלא יספיקו. אני לא רואה תרחיש למלחמה קצרה ואינטנסיבית, כל עוד יש לנו שם חטופים וצה"ל ימנע מלהיכנס למקומות מסויימים ברצועה כדי לא לפגוע בהם".