זה לקח רק תשעה חודשים, מהרגע שבו פגו האישורים שעוד העניקה שרת התחבורה מרב מיכאלי לנמל המפרץ ונמל הדרום הפרטיים לעסוק בפריקת אוניות מטען כללי כדי לבלום את הפקקים בנמלים - ועד שמחליפתה מירי רגב הצליחה לבוא עם רפורמה חדשה.
רפורמה שתטפל בפקק האוניות שחזר מאז, משפיע על מחירי המוצרים המיובאים שאנחנו רוכשים בחנויות, ועל כאלה שמיוצרים בישראל מחומר גלם מיובא, וכולם צפו שיתארך מהרגע שבו תיפסק המלחמה ויתחיל השיקום המואץ בדרום, בצפון ובצה"ל, שיכלול ייבוא חומרי בנייה רבים מחו"ל.
ראש הממשלה בנימין נתניהו, מצא בסדר יומו המלא בניהול המלחמה, המערכה המדינית והמשפט נגדו בשלושה תיקים, זמן לחתום על הרפורמה ולהצטלם עם רגב, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והשר לשיתוף פעולה אזורי דודי אמסלם.
הרפורמה מעניקה לכל נמל משהו, מי יותר ומי פחות, וטכנית מאפשרת מעתה גם לנמלים הפרטיים, כולל נמל מספנות ישראל בחיפה, להתחרות על פריקת מטענים שאינם מכולות ומעניקה להם ודאות שנים קדימה, שעל פיה יוכלו לרכוש למשל מנופים לפריקת מטען כללי, בניגוד שאישור הזמני שהחזיקו בעבר לעיסוק בנושא, תחום בזמן לשנתיים, שלא הצדיק השקעות כאלה.
לנמל חיפה הוותיק, שהוחכר לקבוצת אדאני-גדות, יוקצו שטחים נוספים לצרכים לוגיסטיים ומסחריים. במקביל יורחבן ההקלות וההתאמות הרגולטוריות בפעילות הנמל.
לנמל המפרץ בחיפה, שהוקם ומופעל בידי SIPG הסינית, תינתן הרשאה לשימוש בשני רציפים (7-8) שיטפלו במטען כללי וצובר.
לנמל הדרום, שהוקם ומופעל בידי TIL השוויצרית, ניתנה הרשאה לשימוש ברציף 28 שתיתן מענה למטען כללי וצובר.
לנמל אשדוד הממשלתי ניתנה הרשאה לשימוש ברציף 25 ובשטח בהיקף של 40 דונם.
אבל יש גם אותיות קטנות. נמלי המפרץ והדרום יוגבלו להקיף מרבי של טיפול בעד 750 אלף טון בכל סוג מטען בשנה, מגבלה שאפשר יהיה להסיר רק כשבאזור יש פקק של 30 אוניות ומעלה. כמו הענקת הרציף הנוסף לנמל אשדוד, כל הסעיפים יהיו בתוקף עד שנת 2031. למשך 6 שנים.
רציפים 7-8 אושרו להפעלה עבור מטען כללי וצובר, בהיקף ניטול מירבי עד 750 אלף טון לכל סוג מטען לשנה קלנדרית. מגבלות הניטול ניתנות להסרה במקרה של מעל 30 אוניות ממתינות. האישור ניתן עד לסוף שנת 2031.
"מדובר במהפכה של ממש בתשתיות התחבורה הימית שלנו, שמטרתה הורדת יוקר המחיה, שיפור השירות וחיזוק הכלכלה - למען כלל אזרחי ישראל", התפייטה רגב בהודעה לעתונות שהפיץ משרדה. "המלחמה לימדה אותנו עד כמה קריטי שמדינת ישראל תחזיק בידיה את נכסיה האסטרטגיים וביניהם נמל לאומי כדי שגם בזמני חירום יהיה לנו גב יציב ומוכן לפעולה. לכן החלטתי כי נמל אשדוד ימשיך לשמש כנמל הלאומי שלנו, סמל לחוסן לאומי ויכולת להמשיך לתפקד בכל מצב".
וכאן בדיוק הבעיה. מצד אחד הרפורמה החדשה מעניקה לנמלים הפרטיים ודאות לגבי העיסוק בפריקת מטען כללי, פעולה רווחית פחות אך שיש לה דרישה גדולה, בנוסף לטיפול במכולות, ומוסיפה כושר פריקה קריטי למשק. מצד שני, הרפורמה גם מגבילה את הנמלים הפרטיים, שלא יצליחו יותר מדי בתחרות מול הנמלים הוותיקים יותר, בעיקר אשדוד שעובדיו מזוהים עם הליכוד, התפקדו למפלגה והצבעתם בפריימריז יכולה לקבוע את מעמדים של רגב ואמסלם.
יבואנים רבים מעדיפים לפרוק מטענים באחד משלושה הנמלים במפרץ חיפה, ולהסיעם דרומה במשאית בתשלום נוסף, מה שמגדיל את העומסים בכביש 6 ואת הסכנה לתאונות בין מכוניות לכלי הרכב הכבדים, מאשר לפרוק באשדוד, בגלל תלונות על רמת שירות נמוכה בגלל מחסור קבוע בעובדים. על רקע המחסור הזה, לא ברור כיצד יוכל הנמל להפעיל את רציף 25, ועד כמה יתחרה בו נמל המפרץ, שעובדיו, כמו עובדי נמל אשדוד, מאוגדים בהסתדרות.
על הרגע הזה, המאמץ לכבד את אשדוד בתואר "נמל לאומי" , לא ברור מעבר לכבוד הטמון בכך. ההסכמים עם הנמלים מאפשרים למדינה להורות להם לפרוק ולהעניק עדיפות למטענים חיוניים בשעת חירום, וכולם, כולל הנמלים הסיני והשוויצרי, פרקו במלחמה בזריזות מטענים רגישים לצה"ל, למשל.
בולטת גם היעדרו של עוד נמל נשכח, נמל אילת, שהושבת מאז החלו מתקפות החות'ים על הספנות העולמית בנובמבר 2023. הוא אפילו לא מוזכר בהטבות ובהקלות, כאילו ממשלת ישראל ויתרה עליו ועל עובדיו. ממשלת בנט-לפיד זוכה לביקורת מתמשכת מהממשלה הנוכחית על הסכם הגז עם לבנון ועל הוויתור על חלק קטן משטחי הים של ישראל, שלבנון לא הצליחה למצוא בהם את הנפט שקיוותה להפיק.
כאשר אוים הנמל ב-1967 מהחלטת נשיא מצרים נאצר לסגור את מיצרי טיראן בפני הספנות הישראלית, יצאה ממשלת האחדות של אשכול ובגין למלחמת ששת הימים נגד מצרים. אבל את הפסקת פעילות נמל אילת, הממשלה הנוכחית מקבלת כמעט בשוויון נפש.