האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), ארגון הגג של תעשיות ההייטק ומדעי החיים בישראל ורשות החדשנות בשיתוף PwC מפרסמים היום את הדו"ח השנתי על תעשיית מדעי החיים ו Health-Tech בישראל, לקראת כנס MIXiii Health-Tech.IL של האיגוד שיתקיים ביום שלישי ורביעי, ה 4-5 במרס 2025 בבנייני האומה בירושלים.
עו"ד קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI): " החדשנות הישראלית הייתה מאז ומתמיד הרבה יותר ממנוע צמיחה כלכלי - היא סמל לכוח עמידה, לגמישות וליכולת להפוך אתגרים להזדמנויות. האקו-סיסטם הישראלי הוא סמל לעוצמה וליצירתיות - ובמהלך המלחמה הוכיח זאת אף יותר. תעשיית הביומד, מדעי החיים וה Health-Tech הישראלית היא ההוכחה החיה לכך. דווקא מתוך אחת התקופות המורכבות בתולדות המדינה, תעשיית אלו לא רק שורדות - הן פורצות דרך, מפתחות טכנולוגיות מצילות חיים ומשנות את פני הרפואה הגלובלית.
המציאות שיצרה מלחמת 'חרבות ברזל' חידדה את הצורך הקריטי במכשור חדשני ובפתרונות טכנולוגיים רפואיים פורצי דרך - בשדה האזרחי ובשדה הקרב דרך הפינוי לבית החולים ועד שלב השיקום פיזי ונפשי. טכנולוגיות ישראליות כבר מסייעות בזיהוי מהיר של פציעות, באספקת טיפול מתקדם תחת תנאי חירום, ובמתן מענה רפואי מדויק בשלבי הפינוי ובבתי החולים. כמו כן, בעקבות האתגרים שהביאה עמה המלחמה, החברות הישראליות מפתחות טכנולוגיות פורצות דרך שטרם נראו - החל משימוש בטכנולוגיות DNA מתקדמות לזיהוי חללים, דרך פיתוח פרוטזות חכמות, ועד למכשור רפואי חדשני וציוד מתקדם לטיפול ושיקום פצועי גפיים. זהו רגע מכריע שיאפשר להפוך את מדינת ישראל למובילה עולמית בתחום, עם מערכות בריאות חכמות, טכנולוגיות שיקום מתקדמות שתאפשר את המשך הצמיחה.
דו"ח מדעי החיים החדש של IATI ממחיש כיצד, דווקא מתוך המשבר, אנו מניחים את היסודות לשיקום כלכלי וטכנולוגי רחב. השקעה בהון האנושי, בחינוך ובהייטק ובביוטק הישראלי איננה רק צעד הכרחי להבטחת עתידנו - היא הדרך למשוך השקעות זרות, להחזיר לישראל את מקומה המוביל בזירה הגלובלית בתחום ולשמר את תעשיית החדשנות כמנוע הצמיחה המרכזי של המשק הישראלי.
האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) פועל כל העת כדי לקדם את האינטרסים של חברות הביומד הישראליות ברחבי העולם. רק לאחרונה, בכנס ה-Mini MIXiii במיאמי, האיגוד חשף 18 חברות ישראליות אשר מייצגות שווי של מעל מילארד דולר לאקו-סיסטם בארה"ב, תוך יצירת חיבורים אסטרטגיים עם משקיעים, גורמים רגולטוריים, מערכת הבריאות הפדרליות ושחקנים מובילים בתעשייה.
האיגוד ימשיך לפעול בכל זירה אפשרית - החל מקידום סביבת רגולטורית תומכת ומאפשרת בישראל, דרך יצירת שיתופי פעולה גלובליים עם קרנות השקעה וגופי בריאות בינלאומיים, ועד למשיכת השקעות שיחזקו את מעמדה של ישראל כמוקד עולמי לחדשנות רפואית וטכנולוגית."
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "הדו"ח מציב מראה ברורה: תעשיית מדעי החיים בישראל חזקה, אך המלחמה חשפה אתגרים שמחייבים מענה מערכתי. הצורך הקריטי בתשתיות שיקום מתקדמות, בציוד רפואי חדשני ובכוח אדם מיומן אינו עניין לעתיד - זה אתגר של כאן ועכשיו. רשות החדשנות פעלה במהירות להשקת מסלולי השקעה לחברות בריאות דיגיטלית, שיקום וטכנולוגיות רפואיות, והקצתה בשנה החולפת כחצי מיליארד ש"ח להשקעות בהלת'טק, עם דגש על תשתיות הביו-קונברג'נס. השקעה זו נועדה להבטיח שישראל לא רק תשמור על מקומה בחזית החדשנות, אלא גם תניע קדימה פתרונות רפואיים פורצי דרך. זו ההזדמנות שלנו להפוך את האתגרים להזדמנות - אבל זה יקרה רק אם נפעל עכשיו."
עיקרי הדו"ח:
- בשנת 2024 חלה התאוששות מסוימת בהשקעות וגיוסים בתעשיית מדעי החיים בישראל, כך עולה מהנתונים בדו"ח.
- בעוד מספר החברות הפועלות בישראל ועוסקות בתחום מדעי החיים לא השתנה מהותית, ישנו גידול במספר החברות החדשות שנפתחו בשנה זו - גידול של 37% לעומת השנה הקודמת.
- גידול נרשם גם במספר כולל של עסקאות הגיוס בחברות ציבוריות ופרטיות. עם זאת, נמשכת המגמה של קיטון בסכום הממוצע לעסקה, שירד לסך של כ 10 מיליון דולר בממוצע לעסקה.
- ההשקעות הפרטיות בחברות מדעי החיים הסתכמו בשנת 2024 ליותר מ- 2 מיליארד דולר. בדומה לשנים קודמות, רוב ההשקעות הפרטיות הגיעו ממשקיעים זרים, והסתכמו בכ- 1.2 מיליארד דולר, או 58% מסך ההשקעות.
- חלקם של המשקיעים הישראלים אמנם עדיין נמוך משמעותית מהמשקיעים הזרים, אך סך ההשקעה שלהם עלה בכ- 62% לעומת שנת 2023. רוב ההשקעות בחברות מדעי החיים, הן מצד משקיעים זרים והן מצד משקיעים ישראליים, נעשות על ידי קרנות הון סיכון. קרנות אלה אחראיות לכ- 84% מסך ההשקעות הפרטיות שנעשו השנה, והסתכמו לכ- 1.7 מיליארד דולר. שנת 2024 חתמה חצי עשור בו בכל שנה היתה לפחות עסקה אחת בסכום העולה על חצי מיליארד דולר, והשנה עסקה זו הינה אחת מעשר עסקאות הרכישה הגדולות בענף ההיי-טק כולו.
- רוב חברות מדעי החיים הציבוריות פונות לשוק המניות בארצות הברית כמקור מימון עיקרי. מגמת הגידול בגיוסים בבורסות השונות בארצות הברית, ובעיקר בנאסד"ק, המשיכה גם השנה עם סך גיוסים של כ- 637 מיליון דולר המהווים גידול של 47% לעומת שנת 2023. לאחר עצירה בהנפקות הראשוניות (IPO) בשנה שעברה, בשנת 2024 היו ארבע הנפקות ראשוניות של חברות ישראליות בארה"ב, זאת בעוד מספר עסקאות גיוסי ההמשך דומה השנה לזה של השנה שעברה. בבורסה בתל אביב, שנת 2024 הינה השנה השלישית ברציפות בה לא היו הנפקות חדשות של חברות ממגזר מדעי החיים. עם זאת, סך גיוסי ההמשך קפץ השנה פי 9 לערך, והגיע לסך של כ- 19 מיליון דולר.
דו"ח האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות ((IATI ורשות החדשנות, בשיתוף PwC, מתמקד השנה ברפואה השיקומית בישראל - האתגרים בעקבות מלחמת "חרבות ברזל", דרכי ההתמודדות ופתרונות טכנולוגיים שאומצו על מנת לתת למענה לאתגרים השונים. כמו כן, הדוח מציג בפירוט את ארבעת תתי-המגזרים המרכיבים את ענף מדעי החיים, ונותן תמונת מבט בחתכים שונים הנוגעים לתתי-מגזרים אלה. בנוסף מציג הדו"ח את היקפי המענקים הממשלתיים שניתנו לחברות ממגזר מדעי החיים בשנת 2024 ואת המסלולים בהן פעילות חברות אלה.
בשנת 2024 הושקעו בחברות בתחום מדעי החיים בישראל כ- חצי מיליארד ש"ח על ידי רשות החדשנות, בדרך של מענקים בארבעה מסלולים עיקריים. יותר ממחצית ממענקים אלה ניתנו לחברות בתחום הציוד הרפואי, ויתר המענקים התחלקו בין חברות פרמצבטיקה ובריאות דיגיטלית. על מנת לענות על האתגרים הרבים בהן נתקלו חברות בתחום מדעי החיים ומערכת הבריאות בכלל בעקבות המלחמה, השיקה רשות החדשנות שני מסלולים ייעודיים - תכנית מסלול מהיר ותכנית פיילוט, שהביאה לשיתופי פעולה של חברות הזנק עם בתי חולים בתחומים כגון פתרונות טכנולוגיים להתפתחות הילד ותמיכה נפשית.
לאחר קיטון משמעותי ביצוא של מוצרי מדעי החיים מישראל בשנת 2023, חלה השנה התייצבות בהיקפי הייצוא. בשנת 2024 חברות מדעי החיים בישראל ייצאו תרופות בסכום של כ- 1.8 מיליארד דולר, והיצוא של ציוד רפואי מישראל הסתכם לכ- 3.4 מיליארד דולר. בעוד הייצוא של הציוד הרפואי הוא ברמתו הגבוהה ביותר בחמש השים האחרונות, יצוא התרופות נמצא ברמה זהה כמעט לזו של שנת 2020, כ- 44% פחות מהשיא שנרשם בשנת 2022.
גידול בהשקעות בחברות פרטיות וציבוריות
לדברי עומר גביש, ראש תחום מדעי החיים ושותף ב- PwC Israeשהוביל את הכנת הדו"ח, "שנת 2024 ומלחמת "חרבות ברזל" הציבו בפני חברות מדעי החיים ומערכת הבריאות בישראל אתגרים רבים, חלקם ייחודיים למצב במדינה. שיפור בטיפול בפצועים בשטח, במיגון האישי ובזמני הפינוי הביאו לשיפור חסר תקדים בהישרדות של פצועים אך הוביל לעומס רב על מערכת הבריאות ומחלקות השיקום אשר קיבל מענה בבינוי מואץ ופתרונות טכנולוגיים. מבט על פעילות חברות מדעי החיים מראה כי לצד האתגרים הרבים איתם הן נאלצו להתמודד, ראינו גידול בהשקעות בחברות פרטיות וציבוריות כאחד, עסקאות מיזוג בסכומים משמעותיים והנפקות ראשונות בבורסות בארצות הברית. ממה שאנחנו רואים עד כה ניתן לומר כי שנת 2025 תמשיך מגמה זו ונראה גידול נוסף בעסקאות מיזוג וגיוסים ציבוריים".
האיגוד, יחד עם PwC, ביצע ראיונות עומק עם מספר רב של גורמים במערכת הבריאות בישראל - מנהלי בתי חולים, מנהלי מחלקות שיקום, רופאים ונציגים של חיל הרפואה - על מנת להבין את האתגרים השונים שעלו כתוצאה ממלחמת "חרבות ברזל", בדגש על הרפואה השיקומית. הדוח נותן סקירה מעמיקה של אתגרים אלה, כגון חוסר במתקני אשפוז, ציוד וכוח אדם, ואת אופן ההתמודדות של בתי החולים עם אתגרים אלה. הדוח דן גם בשינויים שנעשו בטיפול בפצועים בשטח בזמן המלחמה, אשר השפיעו על אופן הפציעות וצרכי השיקום, ובטכנולוגיות שאומצו ונמצאות בפיתוח בתחום השיקום וטיפול החירום.
גם השנה נערך על ידי האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) סקר מקיף בקרב ב 25 קרנות הון הסיכון המובילות בתחום מדעי החיים וטכנולוגיות הבריאות חברות האיגוד. על אף המלחמה בישראל, מרבית הקרנות לא שינוי מהותית את היקף ואופי ההשקעות שלהן בחברות ישראליות. כמו כן, רק 15% מהקרנות שינו את התחומים בהם הן משקיעות ונכנסו לתחומים חדשים בעקבות המלחמה, בעוד יתר הקרנות המשיכו להתמקד בתחומי ההשקעה המסורתיים שלהן. בין קרנות ההון סיכון שהשתתפו בסקר: amoon, Grove, Pontifax, 10D, Menomadin, Maor ,Shavit Peregrine, Pitango, IBF, amoon Vertex, LionBord, BRM , Bioligt, Alive, OurCrowd, Biolght ועוד.