כששוקעת השמש לים של חוף הצוק הצפוני, מתחם ביג החדש מואר כמו בווגאס. שרשראות של נורות, זרקורים, שלטים צבעוניים, וצללים של דמויות וירטואליות רוקדות על הגג הכחול. גם בשלישי בשמונה בערב, שעה חלשה יחסית, אנשים נכנסים ויוצאים במרץ מהמתחם השוקק. ממול, מעבר לכביש, שוכנת הפאבלה של ביג, הידועה בשמה סינמה סיטי.
"פאבלה" בפורטוגזית, הוא שמו של צמח קוצני מקומי. החיילים הברזילאיים כינו כך את שכונות העוני של המדינה, שלעיתים ממוקמות רק כמה עשרות מטרים משיכוני הפאר בלב העיר. מתחם הסינמה סיטי נראה כמו קוץ שתקוע לביג ברגל. הבניין מוזנח, מעטים נכנסים ויוצאים מעמדת הבידוק בכניסה, והחוויה של מי שנכנס לשם, היא עירוב של נוסטלגיה לימיו היפים, וגועל.
הגענו לשם בעקבות שלוש תביעות שהוגשו נגד נצבא, בבעלותו של איש העסקים קובי מימון, שרכש את המתחם בשנת 2009 מתנובה והיפרשוק.
נדגיש שקומפלקס בתי הקולנוע מושכר לטווח ארוך למשפחת אדרי והמתחם אינו בבעלותה, למרות שהוא נושא את שמו.
בתחילת דרכו, היה הסינמה סיטי מקום בילוי חדשני, אטרקטיבי ומפנק. אלא שאחרי העברת הבעלות, החלו לצוץ תלונות על תחזוקת המבנה. בשנת 2019 העבירה תנובה, השוכרת העיקרית, את משרדיה משם, ומאז המצב הלך והתדרדר .
את פניי הבאים מקדמות בברכה שורה של בובות חיילים בגודל אדם, ולידם דמויות מסרטי מדע בדיוני בלבן. הייתי שם סמוך לפתיחה עם הבכור, שכמעט התעלף מפחד כשנתקל בחייל החמוש, כי חשב שהוא אמיתי. היום, אפילו הילדים בעלי הדמיון המפותח ביותר, עוברים לידם באדישות. לא רק שסדקי הזמן נראים למרחוק, מישהו החליט לתקן את חלק מהפגמים בשליכט לבן על המדים הכהים, ומשמר הכבוד נראה כמו פסולת שמישהו שכח במחסן.
את מה שקורה במבנה רחב הידיים אפשר לסכם במילה אחת: הזנחה. והיא גלויה לעין במרצפות השבורות והמלוכלכות, ובברזל שבולט מהרצפה, ומסומן בשלט מוכתם "זהירות הריצפה רטובה". ולא, היא לא רטובה, היא סתם מטונפת. ספק אם עבר שם סמרטוט רטוב בחודשים האחרונים. מתחת למסך הטלוויזיה הסמוך לקופות, זרוק ציוד חשמל ישן, שמישהו ניסה להסתיר עם שתי כרזות עומדות לסרט, אבל זה לא ממש עוזר. רואים לו.
המסדרון הארוך, שבעבר הוביל בגאון את המבלים ל"טמפל בר" ז"ל, ולמסעדת "בלאק" תבדל"א, והיה אטרקציה של דוכנים שווים, מזכיר את התחנה המרכזית החדשה, עוד הבטחה מתוקה של נצבא, שהפכה לחצר האחורית של תל אביב. ה"טמפל בר" סגור. ב"בלאק" יושבים רק כמה זוגות.
המסעדן צחי בוקששתר, שפתח את ה"בלאק" לפני 20 שנה ושותפו המסעדן יצחק אדרי, שהקים גם את ה"טמפל בר", תובעים את נצבא בסך 3.1 מיליון שקלים בטענה שהפכו את המתחם ל"מוזנח, מזוהם, מוכה מזיקים ומסוכן ללקוחות". נצבא וחברת הניהול תפוז, תבעו אותם בחזרה ב-5.2 מיליון שקלים.
אין לי מושג מה מצב הנכסים שהושכרו, וייתכן שנגרמו להם נזקים קשים, אבל אני מרגישה חובה לעצור לרגע ולתת המלצה חשובה למי שמתכוון להגיע לקולנוע: תתפנו בבית, ובזמן הצפייה בסרט, רצוי שתשמרו על משמעת מים, כי אם תאלצו להיכנס לשירותים, צפויה לכם חוויה קשה.
מעבר לרצפה הרטובה, הפעם באמת, ואין לי מושג מה נשפך שם בדיוק, הפח עולה על גדותיו, חתיכות נייר טואלט שוחות בכיור הארוך, לצד כמה קשים שחורים וגושים בלתי מזוהים. ואחסוך לכם את התיאורים הפלסטיים של האסלות. לחזור לאכול במסעדה או לשתות בבר אחרי ביקור טראומטי כזה, נע בין לסתום את האף ולחשוב על תאילנד, לבין, "קח אותי הביתה ועכשיו, יש לי בחילה".
בימים היפים, למי שפופקורן ענק ושמנוני עשה לו חשק לחטוף משהו לאכול, היתה האופציה לעצור במתחם המסעדות המהירות. היתה שם מסעדה יפנית, פיצה "סבארו", "קיורטוש". היום אין שם כלום. או נכון יותר, כסאות, שולחנות, וזהו.
ממש לידו, "ביטוח ישיר" סיימו בדיוק אירוע עם הקרנה, באזור VIP שנסגר בווילונות. בפנים הכל מתוקתק, מכובד ונקי. בחוץ, המזנונים נראו כמו יער בן שמן לפנות ערב, אחרי קיפול המנגלים. פופוקרן זרוק בכל מקום, עטיפות של חטיפים, רצפה דביקה וכוסות חצי מלאות, חלקן נשפכו על הדלפק.
בתביעה של שופרסל נטען, שבחנות היו 18 אירועים של נזילות וליקויי רטיבות, ובוקשתתר סיפר על הצפות. חברה שהלכה לשם לסרט עם הילדים, הצטערה שלא הצטיידה מראש במטריה, מכיוון שבמהלך הביקור זלגו עליה ממטרים מקומיים מהתקרה.
כשיצאתי החוצה האורות ממול סנוורו את העיניים. הרהרתי לעצמי, האם למשפחת אדרי לא אכפת שהמתחם שנושא את שמם של עסקיה, נראה ככה, בטח כשממול הוציאו לפני פחות משבוע את הקניון מהניילונים. במקום לרכב על הגל של ביג פאשן, הפער בין שני המקומות מבריח משם לקוחות.
אחת מנקודות האור הבודדות בביקור צובט הלב הזה, היה הריח. מהכניסה לאזור של בתי הקולנוע, מלחך את האף ניחוח הפופקורן, שזורק אותך ישר לילדות. בדרך למזנון כדי לרכוש דלי ענק של היותר מדי מלוח הזה, אתה חולף ליד מייקל ג'ורדן קטוע היד, בגופיה של ה"בולס", קולט את הלכלוך מאחורי המוכר בקופה, וחוזר למציאות העגומה.
דובר הסינמה סיטי מסר כי: "הסינמה סיטי היא מתחם בתי הקולנוע המפוארים בישראל ואין לו קשר לקניון נצבא".