יש תאונות שמזעזעות אותך, יש תאונות שמבהילות אותך - ויש את התאונה הזו, שמותירה אותך פעור פה ותוהה איך לעזאזל זה קרה. התובע, יליד 1990, לא היה על הכביש, לא חצה מעבר חציה, ואפילו לא עמד ליד כלי רכב חונה. ביום אחד של 2018, הוא פשוט ישב בשירותים ציבוריים, כמו כל אדם אחר בעסקיו הפרטיים, כשלפתע - בום. רכב פרץ לתוך תא השירותים, והתובע מצא את עצמו נפגע בתאונת דרכים ביזארית במיוחד.
מהתיעוד הרפואי שהוגש לבית המשפט עולה כי לאחר התאונה פונה התובע לבית החולים לניאדו כשהוא סובל מכאבים לכל אורך עמוד השדרה. בהמשך, הוא נבדק וטופל על ידי רופא המשפחה, עבר טיפולי פיזיותרפיה ונבדק על ידי מומחים בתחום האורתופדיה והפסיכיאטריה. חוות דעתו של המומחה בתחום האורתופדיה קבעה כי נכותו האורתופדית הצמיתה בעקבות התאונה עומדת על שיעור של 5%.
אלא שהפן הפיזי הוא רק חלק מהסיפור. התאונה הותירה גם צלקות נפשיות - ולא קשה להבין מדוע. כשאתה יושב בתא שירותים ואז מגלה שלרכב חונה יש תוכניות אחרות לגבי הקירות שסביבך, אין זה מפתיע שהנפש סופגת פגיעה לא פחות חמורה מהגוף.
כאבים, הפרעות בשינה וקשיים נפשיים
על פי חוות דעתו המשלימה של המומחה בתחום הנפש, שהוגשה ביוני 2022, התובע אובחן כסובל מתסמונת פוסט-טראומטית (PTSD) בעקבות התאונה, עם מאפיינים דיכאוניים הנלווים להפרעה הבתר-חבלתית. המומחה ציין כי חרף טיפול תרופתי מלא וממושך וכן טיפול בגישת CBT, נותרו הסימפטומים בעינם. לאור זאת, נקבעה לתובע נכות נפשית צמיתה בשיעור של 18%, בהתאם לתקנות הנכות.
התובע, נשוי ואב לשניים, עבד כמשווק וכמחסנאי בחנות נעליים בזמן התאונה. לטענתו, בעקבות קשיי תפקוד שנגרמו לו לאחר התאונה, נאלץ לעזוב את עבודתו ולמצוא תעסוקה חדשה. בתחילה עבר לעבוד בחברה בתחום הפארמה, אך בהמשך עזב גם משרה זו, וכיום הוא מועסק בבנק לכיועץ משכנתאות. בתצהירו תיאר התובע את המגבלות מהן הוא סובל מאז התאונה, ובהן כאבים ומגבלות בתנועת עמוד השדרה, הפרעות בשינה, קשיים נפשיים, פחדים וחרדות.
לאור חוות הדעת הרפואיות, נקבע כי נכותו הרפואית המשוקללת של התובע בעקבות התאונה עומדת על 22.1% - מתוכן 18% בגין נכות פסיכיאטרית בשל תסמונת פוסט-טראומטית, ו-5% נכות בתחום האורתופדיה.
באשר לגובה הפיצוי, התובע טען כי בעקבות התאונה נעדר מעבודתו מיום התאונה ועד ל-8.4.2018, ולאחר מכן, בחודש יוני 2018, פוטר מעבודתו בשל השלכות הפגיעה. לטענתו, עד למועד סיום העסקתו הפסיד שכר חודשי של 1,374 שקל, ובנוסף לא מצא עבודה במשך חודשיים נוספים, ולכן יש לפצותו בגין תקופה זו.
מנגד, טענה הנתבעת כי התובע לא הציג ראיות מספקות להוכחת הפסדי השכר בעבר, וכי מדובר בנזק מיוחד הדורש הוכחה באמצעות מסמכים, בהתאם להלכה הפסוקה. לאחר בחינת הראיות נמצא כי שכרו של התובע אכן ירד בשלושת החודשים שלאחר התאונה, והוא אף נותר ללא עבודה במשך חודש אחד נוסף. בהתאם לכך, נפסק לו פיצוי בגין ארבעת החודשים הללו, בסכום כולל של 10,777 שקלים בתוספת ריבית והפסדי פנסיה.
השופט דוב גוטליב, סגן נשיא בית משפט השלום בראשון לציון , שקל את הפגיעה המשולבת שנגרמה לתובע - הן האורתופדית והן הנפשית - ואת השלכותיה על כושר עבודתו, בהווה ובעתיד. לדבריו, אף ששכרו הנוכחי גבוה משהרוויח לפני התאונה, מדובר בתקופת העסקה קצרה, ויש להביא בחשבון את האפשרות שבעתיד ייתקל בקשיים תעסוקתיים בשל מגבלותיו. בשורה התחתונה, בכל הנוגע לגריעה מכושר ההשתכרות - נפסק כי התובע זכאי לקבל פיצוי בגובה של כ-462 אלף שקלים
גישה זהירה בפסיקת פיצויים
באשר לרכיב 'עזרת צד ג', שנכלל במסגרת חישוב גובה הפיצוי, קבע השופט כי לתובע נותרה נכות אורתופדית מתונה מאוד (הנכות הפסיכיאטרית אינה מצדיקה פסיקת פיצוי בגין עזרה לצד שלישי}, ולפיכך נקבע כי הוא יקבל סכום של 5,000 שקל.
בנוסף, נכתב בפסק הדין כי התובע זכאי לטיפולים רפואיים באמצעות קופת החולים, אך לא כל ההוצאות מכוסות במלואן. בנוסף, יש לפצותו בגין הוצאות נסיעה לטיפולים רפואיים, לרבות חניה. מאחר שהוכח כי עבר טיפולי פיזיותרפיה והתייצב לבדיקות, נפסק לו פיצוי בסך 5,000 שקלים על דרך האומדנה. בנוגע לנזק לא ממוני, נזק לא ממוני נפסק לתובע פיצוי בגין כאב וסבל בסך 47,372 שקלים. סה"כ הפיצוי לתובע יעמוד על 529,543 שקלים.
עו"ד אסף ורשה, מומחה לדיני נזיקין מסביר כי פסק הדין ממחיש את מה שאנחנו רואים לא פעם בתביעות נזיקין - אין נוסחה קבועה לקביעת פיצוי בגין פגיעה בכושר ההשתכרות. בית המשפט בחן את נסיבות המקרה, שקל את העובדה שהתובע ממשיך לעבוד ואף העלה את שכרו, אך מנגד הכיר בכך שלנכותו יכולה להיות השפעה עתידית. הפיצוי נפסק על דרך האומדנה, מה שמלמד שבית המשפט לא השתכנע שהנכות מובילה בהכרח לפגיעה ישירה ומיידית בהשתכרות. זהו פס"ד שמדגים את הגישה הזהירה של בתי המשפט בפסיקת פיצויים, במיוחד כאשר לא מוצגות ראיות חד-משמעיות לנזק כלכלי ממש.