סקר שנערך עבור רשת מרכזי הצעירים בישראל, מצא כי יותר מ-20% מהצעירים היהודים ויותר מ-30% מהצעירים הערבים שוקלים לעזוב את הארץ לאחר מלחמת חרבות ברזל, כאשר תמונת המצב בנוגע למענה של המדינה לצרכים השונים מציגה מציאות מאתגרת מאוד.
בסקר שנערך על ידי iPanel עבור רשת מרכזי הצעירים - ארגון הגג של מרכזי הצעירים בישראל - השתתפו 1,170 צעירים בגילי 40-20. הסקר בחן את עמדותיהם של הצעירים בתחומים כמו השכלה, יוקר המחיה, נטל המילואים, עתידם המקצועי והמחשבות על עזיבת הארץ לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל. הסקר הוצג במלואו בכנס הארצי הראשון של רשת מרכזי הצעירים, שנערך בחסות קרן קיימת לישראל, משרד הנגב, הגליל והחוסן, מרכז השלטון המקומי, מפעל הפיס ועריית ירושלים.
עלייה במחשבות על עזיבת הארץ
הנתונים מצביעים על עלייה חדה במחשבות על עזיבת הארץ בקרב הצעירים לאחר מלחמת חרבות ברזל. בין הצעירים היהודים, 20.5% ציינו כי חשבו לעזוב את הארץ כשמתוכם 45% הם חילונים, לעומת 6.4% בלבד לפני פרוץ המלחמה - כלומר, פי שלושה יותר. גם בקרב הצעירים הערבים ישנה עלייה חדה כאשר 32.9% מהם שוקלים עזיבה, כפול מהנתון שנמדד לפני המלחמה (14.7%).
בנוסף, חלה עלייה משמעותית גם במעשים של צעירים בשני המגזרים. 6% מהצעירים היהודים כבר נקטו צעדים מעשיים לקראת עזיבת הארץ, בעוד בקרב הצעירים הערבים הנתון הזה עומד על 15.8%.
אין מענה הולם
הסקר חשף גם תחושת תסכול כלפי מענה המדינה לצרכים שונים של הצעירים. בקרב הצעירים היהודים, 94.7% סבורים שהמדינה לא מספקת מענה הולם ליוקר המחיה, ו-85.8% ציינו את מערכת הבריאות כתחום שבו המענה אינו מספק. בקרב הצעירים הערבים, 81.8% סבורים כי המדינה לא מספקת מענה הולם למאבק בשחיתות ושלטון החוק, ו-64.1% ציינו את תחום הדיור כבעייתי.
חוסר אמון במוסדות המדינה
הסקר גם מצביע על חוסר אמון משמעותי במוסדות המדינה. בקרב הצעירים היהודים, רק 10.1% סבורים כי יש להם אמון בממשלה, ו-3.9% בלבד יש להם אמון בכנסת. לעומת זאת, הארגונים האזרחיים בראש דירוג האמון עם 50.8%, והרשויות המקומיות עם 21.6%. 30% מהצעירים היהודים סבורים שהמדינה מתנהלת באופן שגוי בנושא השוויון בנטל המילואים.
תמונה דומה נראתה גם בקרב הצעירים הערבים, עם רמות אמון נמוכות בכנסת (9%) והעדפה לארגונים האזרחיים.
ניסים בן דוד, יו"ר רשת מרכזי הצעירים - ארגון הגג של מרכזי הצעירים בישראל, קורא לממשלה לפעול באופן מיידי: "את תחושת אי האמון והחוסר במענה אנו מזהים מקרוב, בשיחות היומיומיות עם עשרות אלפי צעירים דרך כ-200 מרכזי הצעירים הפזורים ברחבי הארץ במגזר היהודי והערבי. המדינה חייבת להוביל מדיניות ברורה ומקיפה עבור דור הצעירים שאנו מייצגים. זהו צו השעה".
בן דוד התייחס לפעולות מיידיות שיש לנקוט מיידית במספר תחומים קריטיים: "הכרה מלאה בזכויות המילואימניקים, הסטודנטים והסטודנטיות שלקחו חלק בלחימה - באמצעות מלגות, תמיכה אקדמית והקלות כלכליות. השקעה בהכשרות מקצועיות מותאמות לצעירים, מלגות ללימודי הייטק ותוכניות הסבה איכותיות. תוכנית חירום לטיפול ביוקר המחיה, שמכביד ופוגע בעתיד הצעירים. אנחנו מאמינים שצעירים הם לא רק דור העתיד - הם דור ההווה: משרתי המילואים, הסטודנטים, ההורים הצעירים ומשלמי המיסים. הם אלו שנושאים על גבם את ביטחון וחוסן המדינה. אנחנו רוצים שצעירי ישראל ירגישו שזה הבית שלהם - מקום שטוב ובטוח לחיות בו".
רשת מרכזי הצעירים בישראל מהווה ארגון גג הפועל למען אוכלוסיית הצעירים בגילאי 18-40, המונה מעל 2.5 מיליון צעירים וצעירות ומהווה כ-25% מהאוכלוסייה הכללית במדינה. ארגון הגג של הרשת פועל במודל עמותה מוסדרת והיו"ר הוא ניסים בן דוד החל משנת 2020.
הרשת חרטה על דגלה לקדם ולהסדיר את מעמד הצעירים בישראל כמשאב חברתי וכלכלי מרכזי, ולספק להם כלים, תוכניות ומרחב למיצוי הפוטנציאל האישי, הקהילתי והתעסוקתי. סוגיית הצעירים התנהלה באופן לא מוסדר במשך מעל 20 שנה וכל פעם קיבלה תקציבים קטנים ממשרדי ממשלה שונים. מימי ממשלת בנט, הוקמה לראשונה ועדת צעירים בכנסת, אשר מרכזת את פעילות המגזר. רשת מרכזי הצעירים משוייכת למשרד הנגב, הגליל והחוסן.
בישראל פרוסים כ-200 מרכזי צעירים הפועלים ברשויות המקומיות, השלטון המרכזי והחברה האזרחית. עדיין קיימות כ- 60-70 מועצות ורשויות מקומיות בהם לא פועל מרכז צעירים מקומי בישראל.
מטרת העל של ארגון הגג הוא להפוך את מרכזי הצעירים ליחידה בסיסית בסל השירותים לתושבים בכל רשות מקומית על מנת לפתח את דור העתיד ובאמת לתמוך בו. בשנת 2024 יצא לראשונה 'קול קורא' בהובלת רשת מרכזי הצעירים לפיתוח יחידות צעירים ברשויות המקומיות, מה שמהווה קפיצת מדרגה. יחד עם זאת, עדיין, מדי שנה צריך להוציא 'קול קורא' באמצעות הרשויות המקומיות וזה לא משהו שהרשויות בוחרות לתת באופן בסיסי.