חלום ילדות: "האמת היא שאני עובדת מגיל 14 ולא זוכרת שהיה לי חלום ספציפי מדויק כמו שידעתי שאני רוצה לעבוד עם אבא שלי ולקחת חלק פעיל בעסק. עשיתי הכל מהכל. לא ידעתי לומר שאני רוצה להיות מנכ"לית, לא ידעתי לומר את המילה הזאת בכלל, אבל ידעתי שאני רוצה לעשות את הדרך הזאת, ואני גאה ששברתי תקרת זכוכית. אני מקווה לתת השראה להרבה נשים אחריי".
החלטה מכרעת בקריירה: "זו לא החלטה אחת, אלא מורכבות של המון החלטות שקיבלתי בדרך ולאורך השנים. אני חושבת שקודם כל זו הנאמנות לאסטרטגיה, הנאמנות לצרכן, הנאמנות למשאב האנושי שזה העובדים, זה מה שהיה מכריע עבורי במהלך הקריירה. אני לא יכולה להצביע על מקרה ספציפי שעשה את השינוי, אלא בהצטברות של המון החלטות בתוך האג'נדה הזאת שתמיד היה חשוב לי להוביל. זו תוצאה של הרבה עשייה בשטח שהייתה כל הזמן".
למדתי לאורך הדרך: "שהנאמנות לאסטרטגיה היא הדבר הכי חשוב. שאסור לזגזג, ומה שמוביל את ההצלחה הוא קודם כל ההערכה למשאב האנושי. אסור לנו לשכוח את מי אנחנו משרתים - וזה את הלקוח. ואם אתה לוקח על עצמך לעשות את סל הקניות הזול במדינה, אז זה מה שתעשה, ותתחייב לזה גם אם יהיו תקופות קצת יותר קשות ויותר דוחקות, וגם אם יש פיתויים גדולים ורעשי רקע. זה דבר מאוד חזק אצלי, לא להקשיב לרעשי הרקע ולהישאר נאמנה קודם כל לקהל".
בדיעבד הייתי עושה אחרת: "אני לומדת תוך כדי תנועה ולא מפחדת לשנות תוך כדי תנועה, לכן אין משהו שאני מתחרטת עליו. ואני גם אישה בעלת אמונה, אני חושבת שזה עוזר בהרבה מקרים להניח את הדברים, להבין שאני לא יכולה תמיד לשלוט בכל מה שקורה, ואני יודעת לומר שגם אם קורה משהו שלא ציפיתי שיקרה, אני יודעת להיות בקבלה ולהמשיך הלאה. אני מתחזקת וממשיכה ולא נתקעת".
רגעים מרגשים: "הרגעים המרגשים קשורים בעיקר לאנשים. בשנה האחרונה בתחילת המלחמה כשהיינו בלי עובדים בכלל, ראינו את הנכונות המדהימה של העובדים וגם של הלקוחות שלנו שהגיעו לעזור. האחדות הזאת והראייה אחד של השני הן דבר שנגע בי בצורה משמעותית. זו הייתה תקופה לא פשוטה שלמדנו להתנהל תוך כדי תנועה, והבנו שאנחנו צריכים להיות שם עבור העובדים לא רק בעבודה אלא גם מאחורי הקלעים, בין אם משפחות של מגויסים, אנשים באזורי מלחמה. ראינו הרבה מאוד עזרה הדדית בתוכנו, וזה חימם את הלב".