פוטנציאל כלכלי של עד 120 מיליארד שקלים, ויצירת עשרות אלפי משרות חדשות - אלו הנתונים המרכזיים העולים ממחקר חדש של חברת KPMG על עתיד תעשיית הקריפטו בישראל.
התחזית, שהוצגה במפגש שהתקיים השבוע במשרדי החברה, מציגה תמונה מפורטת של ההזדמנויות והאתגרים העומדים בפני הענף המתפתח.
הנתונים הוצגו במסגרת המפגש השני של הוועדה לגיבוש אסטרטגיה לאומית בתחום הקריפטו והבלוקצ'יין, המורכבת ממומחים מהתעשייה, האקדמיה וגורמי רגולציה.
הוועדה, בראשות אריק פינטו, לשעבר מנכ"ל בנק הפועלים, הוקמה במטרה לנסח המלצות קונקרטיות למקבלי החלטות שיאפשרו צמיחה בת-קיימא בתחום.
"אנחנו מזהים פער משמעותי בין הפוטנציאל הטכנולוגי של ישראל לבין המצב הרגולטורי הנוכחי", מסביר פינטו. "בעוד שישראל ידועה כמעצמת חדשנות עם הון אנושי יוצא דופן, ענף הקריפטו נתקל בחומות בירוקרטיות המונעות את פריחתו. מחקר KPMG מראה בבירור שההשלכות של מדיניות מגבילה הן לא רק אובדן חברות ומשקיעים, אלא גם פגיעה ממשית בצמיחה הכלכלית של המדינה".
תרחישים אפשריים
המחקר בחן שלושה תרחישים אפשריים לעשור הקרוב: תרחיש אופטימי המניח צמיחה מואצת, תרחיש מתון ותרחיש שלילי. בתרחיש האופטימי, הצופה צמיחה שנתית של 37.5% בשנתיים הראשונות ו-15% בהמשך, מספר חברות הקריפטו בישראל צפוי לגדול מ-161 כיום לכ-1,265 עד 2035, עם תוספת של כ-25,900 משרות ישירות ו-44,000 משרות עקיפות.
ניר הירשמן, מנכ"ל פורום חברות הקריפטו, הבלוקצ'יין ו-Web3, מדגיש כי להבדיל מענפים אחרים, "אין צורך בהשקעות ממשלתיות גדולות או בהזרמת כספי משלם המסים. הדרישה העיקרית היא ליצירת מסגרת רגולטורית ברורה וודאית שתאפשר לחברות לפעול ולהתחרות בשוק הגלובלי".
המחקר מזהה ארבעה חסמים עיקריים המעכבים את התפתחות הענף בישראל: מדיניות בנקאית מגבילה, אי-בהירות במיסוי, רגולציה לא מותאמת, ותדמית שלילית. "חברות ישראליות נאלצות להתמודד עם קשיים משמעותיים בפתיחת חשבונות בנק, קבלת שירותים פיננסיים בסיסיים, ואפילו בתשלום משכורות לעובדים", מציין הירשמן.
לדברי עו"ד יהודה שפר, לשעבר יו"ר הרשות לאיסור הלבנת הון והמשנה לפרקליט המדינה, "האתגר הרגולטורי נובע מהמתח בין הצורך בהגנה על ציבור המשקיעים והמערכת הפיננסית לבין הרצון לאפשר חדשנות. פתרון מאוזן יכול להיות אימוץ סטנדרטים בינלאומיים מוכחים, כפי שנעשה בהצלחה במדינות כמו שווייץ וסינגפור".
ישראל בסיכון להישאר מאחור
המחקר מצביע על כך שמדינות אלו, בעלות מאפיינים דמוגרפיים וכלכליים דומים לישראל, מובילות כיום בתחום הקריפטו הודות לגישה רגולטורית תומכת. בשווייץ, למשל, אומץ "חוק הבלוקצ'יין" שיצר מסגרת משפטית ייעודית, בעוד שבסינגפור פותחה מערכת רישוי מקיפה עבור ספקי שירותים בתחום.
מסקנות המחקר מדגישות כי להחלטות מדיניות בשנים הקרובות תהיה השפעה מכרעת על עתיד התעשייה. בעוד שהתרחיש השלילי מצביע על קיטון הדרגתי במספר החברות ל-87 בלבד ב-2035, התרחיש האופטימי מציג פוטנציאל לתרומה מצטברת של 120 מיליארד שקלים לתמ"ג הישראלי בעשור הקרוב.
הוועדה צפויה לגבש בחודשים הקרובים מסמך המלצות מקיף שיוגש למקבלי ההחלטות, במטרה להציע מתווה פעולה קונקרטי שיאפשר לישראל לנצל את ההזדמנות הכלכלית תוך התמודדות אחראית עם הסיכונים.