גם דרך מוסדות חינוכיים: ישראל של אחרי 7 באוקטובר מזווית שלא הכרתם

בשנים האחרונות הפכו הפודקאסטים (הסכתים) לאחת הפלטפורמות המשמעותיות ביותר להעברת תוכן, אבל מאז ה-7 באוקטובר, משהו השתנה. השיח הציבורי משמעותי יותר, השאלות גדולות יותר, והצורך של אנשים לדבר ולהקשיב גדל. מתוך הכאוס, האובדן, והניסיון להבין את המציאות החדשה, נולדו פודקאסטים שמנסים לספר את הסיפור הישראלי מזוויות שונות. חלקם מדברים על שיקום וקהילה, אחרים מנסים לתת במה לנושאים שלא מקבלים מספיק תשומת לב, כולם משמשים כמעין תיעוד בזמן אמת של ישראל בשנה וחצי האחרונות.

אחד הפודקאסטים הבולטים שקמו בעקבות המלחמה הוא "קום והישאר בארץ", פודקאסט מבית דרור ישראל בשיתוף עם אקו 99 FM. מדובר בפודקאסט שמביא לקדמת הבמה את סיפורים של אנשים שמנסים לשפר את המציאות בישראל, גם כשהיא נראית בלתי אפשרית.

"הרעיון לפודקאסט נולד מתוך שיחות עם הרבה חברים שכואבים את המצב החברתי בארץ ומתקשים לדמיין פה את העתיד שלהם." מספר עומר ברט, מנחה הפודקאסט ודובר תנועת דרור ישראל. "מהות הפודקאסט היא להשמיע את הקולות והסיפורים שלהם בשביל לתרום עוד לדיון על העתיד שלנו בארץ. בסופו של דבר - זה הבית שלנו."

בכל פרק הפודקאסט עוסק בנושא אחר - מילואים, שיקום היישובים שפונו ונפגעו, חינוך, קהילה ועוד, כשהמטרה היא לתת מקום לאנשים שפחות שומעים בתקשורת, אבל הם אלו שנמצאים בשטח ומשנים את הדברים בפועל.

החיבור בין בני נוער לתקשורת תמיד היה חזק, אך בשנים האחרונות בני הנוער מוכיחים לנו שהם אלו שבונים מחדש את המציאות ואת העתיד שלנו. הדור שנולד לתוך רשתות חברתיות מבין את הכוח שיש לפלטפורמות דיגיטליות ומשתמש בהן כדי להביע דעה, לספר סיפור ולייצר שינוי.

בבית הספר 'אדם, חברה וטבע' בכרמיאל למשל, תלמידי שכבה י' הפיקו סדרת פודקאסטים שמתעדים חוויות במהלך המלחמה, את ההתמודדויות האישית של אנשים שחוו מלחמה ופינוי, ואת השאלות שמעסיקות אותם.

"החלטה הייתה להתמקד בקהילות מפונות בצפון הארץ מתוך ההבנה שהן חיות אתגר רב שנים - גם חיים על הגבול וגם כרגע הם מפונים מהבית שלהם." מספר טל גולדגברג, מחנך שכבה י' בבית הספר. "אנחנו במלחמה כבר תקופה ארוכה, והמחשבה הייתה שאנחנו חייבים ללמד לא רק על היסטוריה ותוכנית הלימודים אלא לחבר את הנוער למה שקורה בחברה ובמדינה. התלמידים קיבלו 2 מטלות עיקריות - הם עושים תחקיר היסטורי על הישובים ואז מראיינים אדם מהקהילה שמספר על העבר וגם איך הם חווים את המצב."

בין כל הפודקאסטים החדשים בולט זה של נטע דימיטרוב, סטודנטית במכללת ספיר וחברה בקהילת תוצרת הארץ בשדרות, שאיבדה חברים קרובים בשבעה באוקטובר והחליטה להקליט פודקאסט שמתעד את החוויות האישיות שלה.

הפודקאסט הראשון שהקליטה נקרא 'מפונים' והוא מספר על חווית הפינוי שלה ושל הסביבה שלה. "הפרק הראשון נולד באילת." מספרת נטע, "אני במסלול רדיו ופודקאסטים, לפני המלחמה עבדתי על פודקאסט שמספר איך זה לגדול בעוטף, התחלתי להקליט ולעבוד על זה ואז הגיע השביעי לאוקטובר. במהלך הפינוי לאילת התחלתי להקליט את עצמי על איך אני מרגישה."

פודקאסט נוסף שהקליטה הוא 'לזכרם' שיצא ביום הזיכרון ומספר את סיפורים של שני חבריה מהמושב, דודי תורג'מן ודור נחום, שהלכו לנובה בספונטניות, הצליחו לברוח מהפקק במסיבה דרך השטח כי הכירו את האזור, ומחוץ למושב נתקלו חוליית מחבלים שהתחפשה לחיילים, שהרגו אותם. "זה התרפיה שלי." מספרת נטע על ההחלטה להקליט את התחושות והחוויות.

גם בתיכונים החברתיים של דרור בתי חינוך, שמציעה מגמות דוגמת מגמת סאונד והפקה מוזיקאלית בתיכונים החברתיים בתל אביב וכרמיאל, התלמידים לא רק מפעילים אולפני הקלטות מקצועיים, אלא מקבלים כלים להפיק פודקאסטים ולהשמיע את הקול שלהם.

"בשנה שעברה הכותרת של הפרויקט הרבעוני הייתה 'רוק ישראלי'," מספרת גתית פרלמוטר, רכזת מגמת הסאונד בתיכון החברתי ת"א, "אנחנו רוצים לחשוף את החניכים בפני המורשת המוזיקלית הציונית והישראלית. מוזיקה ישראלית היא אבן דרך במגמה."

נראה שהפודקאסטים שקמו בעקבות המלחמה הם לא רק כלי ביטוי, אל תיעוד היסטורי בזמן אמת שמצליח להביא נקודות מבט אישיות ומרגשות על המצב.