הכספים הקואליציוניים, שאושרו בהחלטת הממשלה בשבוע שעבר בהיקף של 5 מיליארד שקל (מתוכם יותר ממיליארד שיוכנסו לבסיס התקציב), זכו לכותרות בתקשורת - ובצדק. ואולם, במקביל לגידול בהוצאות הביטחון, הם יגדילו את הגירעון בתקציב לשיעור חריג של 5% מהתוצר (100 מיליארד שקל).
את מחיר הגידול בגירעון כולנו נשלם בהוצאות ריבית. אלא שמתברר שהדבר אינו מפריע. המלחמה בהון השחור, אחת מתוכניות הדגל של שר האוצר בצלאל סמטוריץ', שיכולה לצמצם את הגידול בגירעון ביותר מ־2 מיליארד שקל, לא תצא לפועל במלואה. הנושא שיביא להגדלת הכנסות תקוע כמה שבועות בוועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני (דגל התורה), למרות שהחרדים קיבלו את מבוקשם. סמוטריץ' עדיין לא התייצב בוועדה כדי לדפוק על השולחן ולהסביר את חשיבות המאבק בהון השחור.
מה שמעוכב הם מניעת אפשרות קיזוז לצורך מס של הוצאות שכר כנגד חשבוניות או קבלות, והאפשרות למנוע מעסק הכרה בהוצאות בסכום מזומן העולה על 200 אלף שקל לשנה. סעיף בעייתי נוסף שיוצא מהחוק נוגע לאפשרות למנוע איחוד דוחות כספיים לצורך מע"מ בחברות בנות של קונצרנים גדולים. אי־טיפול בכך משמעותו אובדן הכנסות של 650 מיליון שקל.
סעיף נוסף שהוזנח במלחמה בהון השחור הוא דיווח על הכנסות משכר דירות אייר בי אנד בי (בעילה של חוסר רצון להכביד על יוקר המחיה). מהלך נוסף שלא יבוצע הוא חובת דיווח מצד בעלי דירות העומדים בתנאי הפטור (הכנסה חודשית של 5,560 שקל), שאינם חייבים בתשלום מס.
צעד נוסף שמעוכב בוועדה נוגע לצמצום הטבות המיסוי הירוק על מכוניות חשמליות (העלאתו ל־45% במקום 83% כפי שתוכנן במקור). מהלך נוסף שייצא לפועל רק לקראת סוף השנה נוגע "לחשבוניות ישראל", המחייב את הפחתת סף חובת הרישום של חשבוניות במס הכנסה מ־25 אלף שקל לחשבונית ל־5,000 שקל.
מהלכים אלה מתעכבים מסיבות שונות, שעיקרן חשש לפגיעה בבעלי דירות (חלקם במגזר החרדי), לחצים המופעלים על ידי המגזר העסקי, או עיכוב מכוון על ידי יו"ר ועדת הכספים במטרה להפעיל לחצים להשגת הטבות תקציביות נוספות (בעיקר בתחום החינוך).
מתברר, אם כן, שגם כאשר יש אפשרות לממן את הגידול בהוצאות התקציביות באמצעות המלחמה המוצדקת בהון השחור, ח"כ גפני מעכב את המהלכים. כך או אחרת, לוח הזמנים לאישורם הוא עשרת הימים הקרובים, שכן לאחר מכן קיימת חובה להביא את אישור התקציב כולו לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת.