הבינה המלאכותית היוצרת (Generative AI) מתקדמת בקצב מסחרר, ובנק ישראל מזהיר: השפעתה על שוק העבודה תהיה דרמטית. עובדים רבים עלולים למצוא את עצמם מחוץ למעגל התעסוקה, בעוד אחרים יידרשו לרכוש מיומנויות חדשות כדי להישאר רלוונטיים. לצד זאת, השימוש בבינה מלאכותית צפוי לשפר את הפריון ולהוביל ליצירת הזדמנויות חדשות במקצועות מסוימים.
מי בסכנה ומי ירוויח?
דוח בנק ישראל מחלק את משלחי היד לשלוש קבוצות עיקריות:
מקצועות "תחליפיים" - בהם שיעור גבוה של משימות הניתנות לביצוע על ידי בינה מלאכותית. עובדים בתחומים כמו שירות לקוחות, פקידות ומכירות עלולים לחוות ירידה חדה בביקוש למיומנויותיהם.
מקצועות "משלימים" - שבהם הבינה המלאכותית תסייע, אך לא תחליף את האדם. מקצועות כמו מהנדסים, מדענים, רופאים ומורים יראו דווקא גידול בפריון הודות לכלים החדשים.
מקצועות "ניטרליים" - בעיקר בתחום העבודה הפיזית, כגון בניין, חקלאות ותעשייה, שעליהם השפעת הבינה המלאכותית תהיה שולית, לפחות בטווח הקצר.
השפעה רחבה על שוק העבודה
על פי הנתונים, כחמישית מהעובדים בישראל מועסקים במקצועות "תחליפיים" - כלומר, עומדים בפני סכנה ממשית לאובדן פרנסתם. במגזר הציבורי, לעומת זאת, כשני שלישים מהמשרות מוגדרות כ"משלימות", מה שמדגיש את הצורך באימוץ טכנולוגיות חדשות במוסדות ממשלתיים והכשרות ייעודיות לעובדים.
תחום ההיי-טק נמצא בצומת דרכים: למרות שהבינה המלאכותית מסוגלת לבצע חלק ניכר ממשימותיהם של מתכנתים ובודקי תוכנה, הביקוש לעובדים אלה דווקא צפוי לגדול - אך בתנאי שיתאימו את כישוריהם לטכנולוגיות החדשות.
כדי למנוע זעזוע כלכלי-חברתי, על הממשלה ליישם צעדי מדיניות מותאמים:
הכשרות טכנולוגיות והסבות מקצועיות - עבור עובדים שתפקידיהם נמצאים בסכנה.
שיפור מיומנויות בסיסיות - בתחומי הקריאה, המתמטיקה והטכנולוגיה, כדי להבטיח שילוב מיטבי של עובדים עם כלים מבוססי בינה מלאכותית.
תמרוץ למידה והתפתחות מקצועית - בפרט במערכת החינוך ובמגזר העסקי.
הזדמנות ולא רק איום
השינוי בלתי נמנע, אך הוא טומן בחובו גם יתרונות משמעותיים: שיפור הפריון, הגדלת הצמיחה הכלכלית והשקעה במיומנויות מתקדמות יאפשרו לישראל להוביל את מהפכת הבינה המלאכותית ולא להיגרר אחריה.
כעת, השאלה הגדולה היא - האם קובעי המדיניות ייערכו בזמן, או שהמשק הישראלי ימצא את עצמו לא מוכן לשינוי הדרמטי שבפתח?