דן אנד ברדסטריט קיימה את פורום Duns 100 השנתי של בכירי ענף המשפט. בפורום דנו הבכירים בנושאים הבוערים שעל סדר היום המקצועי, בראשם האם אנו שוב ערב המהפכה המשפטית? הדיון סביב מינוי נשיא בית המשפט העליון, מעמד היועמ"שית והליך ההדחה שנפתח על ידי שר המשפטים ועוד.
דורון כהן, יו"ר דן אנד ברדסטריט: "זו שנה 23 שאני נמצא פה אתכם. המפגש השנתי שלנו הפך למסורת, ואני נרגש לראות כאן שילוב של פנים חדשות ועמיתים וותיקים שמתכנסים מדי שנה. מרגש במיוחד לראות את צמרת המשפט הישראלית במקום אחד, ואני מקווה שבדומה לארה"ב, הם ייקחו חלק משמעותי יותר בהנהגת המדינה. אנו מחויבים להצגת הסיפור האמיתי של המצוינות הישראלית, בדיוק ובאמינות מירבית".
דני גבע, שותף במשרד מיתר עורכי דין: "לפני שאני פותח בפן המשפטי, אנו חייבים להתייחס לחטופים שנמצאים עדיין בשבי חמאס. הפקרת החטופים על ידי הממשלה היא דבר בלתי מתקבל על הדעת. יש דרך להשיבם - וזו חובה מוסרית שלא ניתן להעלים ממנה עין. על המגזר העסקי וגורמים מובילים במשק להגביר את הלחץ ולפעול להשבתם המיידית, כי בלי זה יהיה קשה לבנות מחדש את ישראל. בפן הכלכלי, אני אופטימי מבחינה כלכלית לטווח הקצר, אך מוטרד לטווח הארוך מבחינת היכולת של ישראל להתקיים כחברה דמוקרטית ויהודית. בזירה המשפטית, יש הכרח לבצע שינוי וייעול במערכת, אך המהפכה השלטונית שמובלת כיום אינה רפורמה - היא ניסיון לרסק את שלטון החוק. שני שומרי הסף הקריטיים - היועצת המשפטית לממשלה ולשכת עורכי הדין - עומדים תחת מתקפה מסוכנת. הניסיונות להדחת היועמ"שית פוגעים ישירות ביסודות הדמוקרטיה, וההתקפה על לשכת עורכי הדין, שנבחרה ברוב דמוקרטי גורף, היא איום ישיר על שלטון החוק וזכויות האדם בישראל. כדי להבטיח את עתיד המדינה, עלינו לשמור על הדמוקרטיה, מערכת המשפט ושלטון החוק - זהו הבסיס לקיום סביר ונורמלי בטווח הארוך".
עו"ד תמי פירון-סמורודינסקי, שותפה מנהלת במשרד עורכי דין פירון: "למרות מתקפת ה-7 באוקטובר והמלחמה המתמשכת, הממשלה ממשיכה לקדם מהלכים חד-צדדיים, הפוגעים בערכי הבסיס של הדמוקרטיה, תוך שהיא מעמיקה את השסע בחברה הישראלית, ואנו משרדי עורכי הדין המובילים ממשיכים להוביל את המאבק. במקביל, הקרע בין הממשלה לעם הולך ומעמיק, נוכח הפרת ההסכם הבסיסי שבין שלטון לאזרחים, הפקרת החטופים והחטופות וגרירת הרגליים בהשבתם הביתה. בנוסף, אי אפשר להתעלם מכך שהייצוג הנשי בתפקידים ציבוריים נמצא בשפל חסר תקדים. בעוד שבענף עריכת הדין, נרשם שיפור מתון בייצוג הנשי בתפקידים בכירים, בזירה הציבורית המצב דווקא מדרדר. נשים כמעט ואינן מיוצגות בשכבת הניהול הבכירה בשירות המדינה, וממוקדי קבלת ההחלטות המרכזיים הן נעדרות כמעט לחלוטין. לא למותר לציין כי כל אלו ועוד נותנים אותותיהם גם בתחום התשתיות. שדרוג ושיקום תשתיות התחבורה בישראל לאחר המלחמה הוא צורך דחוף והכרחי. יישובים שלמים בדרום ובצפון, כמו גם כבישים ראשיים בצפון נפגעו, והפערים התשתיתיים בפריפריה נחשפו במלוא עוצמתם. המדינה חייבת להאיץ את המכרזים לפרויקטים של סלילת כבישים, של שיפור התחבורה הציבורית (רכבות ואוטובוסים) ושיפור החיבור בין הפריפריה למרכז. ההשקעה בשיקום האזורים שנפגעו צריכה להיות לא רק תגובה למשבר, אלא מנוף לצמיחה והזדמנות לפתח את הצפון והדרום, להגביר את הנגישות ולחזק את החוסן הכלכלי של האזורים הללו. לצערנו גם פה אין ניהול של מנהלות תקומה והצפון, והתקציבים המיועדים לא הועברו, ואף מקצצים בהם פעם אחר בהם".
עו"ד נמרוד רוזנבלום, שותף מנהל במשרד אפשטיין רוזנבלום מעוז (ERM): "חזרת המשקיעים הזרים לישראל היא סימן חיובי, אך היא רחוקה מלהיות מובנת מאליה. המהפכה המשטרית, המתח הפוליטי וההליך המתנהל להדחת היועצת המשפטית לממשלה ממשיכים להעיב על תחושת הוודאות בשוק הישראלי, מה שגורם למשקיעים רבים להישאר על הגדר. לכך מצטרף גם חוסר הוודאות ביחס להמשך המלחמה, חוסר ההתקדמות בטיפול בהשבת החטופים וההשלכות הכלכליות והביטחוניות, שמשפיעות ישירות על קבלת החלטות השקעה. למרות התעניינות מחודשת מצד קרנות השקעה בינלאומיות, עדיין מוקדם להסיק שמדובר במגמה יציבה. להבדיל מארה"ב - ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה טלטלות פוליטיות ממושכות, וכל זעזוע רגולטורי או ביטחוני עלול להרתיע משקיעים לטווח הארוך. כדי שחזרת ההון הזר תהיה מתמשכת, ישראל חייבת לשדר יציבות רגולטורית, להימנע משינויים חפוזים במדיניות הכלכלית ולספק למשקיעים אופק ברור. ללא מסר ברור של ודאות, ההתעניינות המחודשת עלולה להישאר מוגבלת לטווח הקצר בלבד".
"תקופה כלכלית בלתי ניתנת לחיזוי"
עו"ד אמיר חן, השותף המנהל של פירמת עורכי הדין פישר (FBC): "למרבה הפלא, המשק הישראלי לא עצר בתקופת המלחמה, ובפרט לא ענף הנדל"ן. ראשית, נתקלנו בתופעה של רכישת דירות מוגברת, וכאשר בוחנים תופעה זו ביסודיות, עולה כי חלה עליה ניכרת בעיקר בשל שתי קבוצות עיקריות של רוכשים: האחת, מפונים, שקיבלו כספים מהמדינה ועשו בהם שימוש לתשלום מקדמות (מימון 20:80) עבור דירות חדשות; והשנייה, אנשי מילואים, אשר עשו שימוש דומה בכספי המילואים. שנית, כידוע, לאחר מלחמות רואים צמיחה ושגשוג. במצב הנוכחי, כאשר כמעט כל הקלפים בעולם מחולקים מחדש, ולנוכח השינויים הדרמטיים במזרח התיכון - בכלל זה המתרחש בסוריה, לבנון, עזה, ערב הסעודית; לצד ההשפעות של ממשל טראמפ - נראה כי אנו נשאבים לתוך מציאות טובה יותר, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה נדל"נית. אני מעריך, כי בעת הקרובה תהיה צמיחה משמעותית בעבודה המשפטית בעיקר בתחומי נדל"ן ותשתיות. כך למשל, פרויקט המטרו לבדו 'יגלגל' 215 מיליארד ₪ בעשר השנים הקרובות וכן נראה יותר ויותר תחנות כוח ופרויקטי אנרגיה קמים. בתחום ההייטק, לא רק שנשוב לראות השקעות זרות בישראל, אלא שקצב ההשקעות - יגבר; בנוסף, נמשיך לראות עלייה גם בתחום הליטיגציה, שממילא לא נח לרגע".
עו"ד עמיר צפריר, יו"ר גולדפרב גרוס זליגמן ושות': "זה אולי נשמע מוזר לדבר על המלחמה בהיבטים כלכליים, אך לצד ההשלכות הביטחוניות והחברתיות, קיימים גם נושאים כלכליים בוערים. במהלך התקופה האחרונה גילינו שיש מתאם משמעותי בין תוצאות הפעילות של משרדנו לבין מצב הכלכלה הכללית. אנו מקווים לשיפור במאקרו-כלכלה, אך אין לנו שליטה על המגמות הרחבות, ואיננו יכולים להתנתק מהשפעתן. משרדים כמו שלנו, שפועלים במגוון ענפים, נהנים ממנגנון הגנה מסוים בתקופות של חוסר ודאות, אך בטווח הארוך, הממוצע נותר יציב ומשקף את מצבה של הכלכלה הישראלית. אני מניח שרוב המשרדים חוו שנה בינונית, אם לא טובה, עם צמיחה מתונה מאוד. מניתוחי מקרו ראינו בעבר עליות משמעותיות לאחר תקופות של משבר - כפי שהיה אחרי הקורונה או המשבר הכלכלי של 2008. אנו מקווים שגם הפעם נראה ריבאונד חיובי שילווה אותנו השנה.כיום אנו נמצאים בתקופה כלכלית בלתי ניתנת לחיזוי, אך התקווה היא שהמגמה תהיה חיובית. אני מקווה שגם הענף המשפטי ימשיך לצמוח בהתאם לשיפור הכללי".
עורך-הדין קובי בן-שטרית, שותף מנהל במשרד ארנון, תדמור-לוי, התייחס להיערכות משרדי עורכי-הדין להגברת השימוש בבינה המלאכותית בעבודתם: "אנו צופים כי הבינה המלאכותית תחולל מהפכה בעבודת עורכי הדין בשני מישורים מרכזיים: יעילות תפעולית ומודל עסקי. ראשית, היא תקצר משמעותית את זמני התגובה ותצמצם את הצורך בכוח אדם פחות מיומן. משימות שנמשכו ימים יתקצרו לשעות בודדות, כאשר כלי AI יוכלו להפיק טיוטות ראשוניות, לסייע לעבור על מסמכים, לאתר תקדימים ולחסוך שעות של עבודה. שנית, נראה מעבר ממודל תמחור מבוסס שעות למודל מבוסס תפוקות וערך מוסף. זוהי התפתחות הכרחית לאור ההתייעלות הצפויה - משרדים יידרשו להעריך מחדש את האופן שבו הם מתמחרים את שירותיהם. עם זאת, חשוב להכיר במגבלות הטכנולוגיה הנוכחית. הכלים הקיימים עדיין אינם מפותחים דיים להחליף עורך דין בניסוח הסכמים מורכבים. יכולותיהם מרשימות בתחומים מסוימים כמו ניסוח באנגלית, תכתובות קצרות וסיכום מסמכים, אך עדיין חסרים בתחומים מורכבים יותר, אם כי התקדמות משמעותית נראית באופק. בטווח הארוך, תפקיד עורך הדין יעבור טרנספורמציה - מיישום טכני של הוראות חוק לתפקיד היברידי הדומה יותר לאיש עסקים בעל מומחיות משפטית, המסוגל לתרגם חשיבה עסקית, לאסטרטגיה משפטית-עסקית, ולאחר מכן גיבוש מסמכים משפטיים מקיפים ונהירים".