בצל המלחמה: ועידת האנרגיה הלאומית דנה בחוסן האנרגטי של ישראל

הוועידה הלאומית לאנרגיה של המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה, התקיימה השבוע בצל מלחמת חרבות ברזל ויחסי הכוחות הגלובליים המשתנים. בוועידה, הנחשבת לכנס האנרגיה החשוב והמשפיע בישראל, לקחו חלק נגיד בנק ישראל, מבקר המדינה, שר האנרגיה, השרה להגנת הסביבה, בכירי המשרדים הממשלתיים שעוסקים באנרגיה ובכירי חברות האנרגיה הגדולות במשק, כדי לדון בעתיד משק האנרגיה הישראלי ובחיזוק החוסן האנרגטי הלאומי.

השנה מגיעה הוועדה בעיתוי קריטי לנוכח האתגרים הביטחוניים והגיאופוליטיים עימם מתמודדת ישראל. בפתח הוועידה ציין יוסי רוזן, יו"ר דירקטוריון המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה, כי גם השנה מתקיימת הוועידה בצל מציאות ביטחונית ולאומית מאתגרת. "השנה נקיים את הועידה שלנו, בדומה לשנה שעברה, בסימן של מציאות מורכבת תוך כדי מלחמה מתמשכת ובלתי פוסקת ובצל היעדרם של 59 חטופים שאנו מצפים לשובם", אמר.

פיתוח חוסן אנרגטי לישראל

בהתייחסו לשאלה 'מה נדרש לתפיסתך כדי להפוך את ישראל למדינה בעלת חוסן אנרגטי' השיב רוזן כי "על מנת לעשות כן יש לפתח את משק האנרגיה על בסיס קיים תוך שילוב אנרגיות מתחדשות כפי שהוא היום ולא לפגוע בו. לכן כל הרעיונות לשנות סדרי עולם, לסגור ייצור בבתי זיקוק ולחסום נמלים, אינם טובים למדינה כמו ישראל שהיא מדינת אי אנרגטי ועצמאותה תלויה ביכולת לשמור את המשק מתפקד".

יוסי אריה, מנכ"ל המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה ציין כי כדי לפתח משק אנרגיה יציב: "נדרשת השקעה בתשתיות אנרגיה וכתיבת רגולציה ברורה וידועה שיוצרת וודאות במשק."

מאיר שפיגלר, מנכ"ל חברת החשמל לישראל אמר כי: "בין יתר הדברים יש לאפשר גם לחברת החשמל להצטרף לכל מערך ייצור החשמל. אין ספק שחברת החשמל אמורה להיות חלק בלתי נפרד מהיכולת לעגן את הביטחון האנרגטי במדינה."

שפיגלר גם ציין את תרומת עובדי חברת החשמל להבטחת אספקה סדירה של חשמל לכל הישובים בישראל גם בזמן לחימה תוך לקיחת סיכוניים אישיים.

קרן ברק, יו"ר פורום יצרני חשמל פרטי מגז טבעי ומימן, הוסיפה: "מדינת ישראל כיום היא בעלת חוסן אנרגטי. בשביל להבטיח את זה גם בעתיד, צריך להוסיף את העובדה שאנחנו צריכים להקים כמה שיותר תחנות כוח לייצור חשמל וכהשלמה לכך להשתמש בשמש הברוכה בה התברכנו בישראל ולהפוך גם אותה לחשמל."

איזי אליאס, CFO בשותפות רותם אנרגיה מחצבים (רא"מ) טען כי "קודם כל צריך אומץ לעשות. יש לנו יכולת רבה לנצל מחצבים ומשאבים שקיימים בארץ - אבל הפרויקטים לא יוצאים לפועל."

שילוב בין מקורות אנרגיה מתחדשות ומסורתיות

נקודה אסטרטגית נוספת עימה התמודדו הבכירים בועידה נגעה לאתגרים ולחסמים בהקשר לפיתוח חוסן אנרגטי בישראל. בהתייחסו לכך אמר רוזן כי "קודם כל צריך שיהיה משק מגוון - לפתח גם מוצרים חדשים וגם אנרגיה ירוקה, שהרי הביקוש לאנרגיה הולך ועולה. לכן צריך לפתח את המשק לצד האנרגיה הקיימת עם אנרגיה חדשה."

מאיר שפיגלר: "החסמים הם רגולטוריים. יש רגולציה ובירוקרטיה - כך למשל יש את חוק משק החשמל משנת 1996 שנכון לרגע זה מונע מחברת החשמל להיכנס לתחרות בתחום הייצור ואנחנו פועלים בנושא הזה. מבחינה ממלכתית נעשה כל אשר לאל ידינו לכך שחברת החשמל תהיה חלק מהתחרות בתחום החשמל."

יוסי אריה: "התשתיות בישראל מפגרות ביחס לצרכים בצורה משמעותית כך שהבעיה העיקרית היא בעיה של תשתיות."

קרן ברק ציינה כי : "הדבר הכי חשוב מבחינתי הוא להגדיל את המלאי התכנוני של תחנות כוח שמייצרות חשמל מגז, גם בשביל להיות במצב של ביטחון אנרגטי וגם על מנת ליהנות ממחירי חשמל זולים ככל הניתן במדינה. זה לא בשמיים, זה אפשרי."

איזי אליאס: "אני חושב שהחסם הראשון הוא קודם כל חסם פסיכולוגי של החברה הישראלית. אנחנו צריכים לדעת שאנחנו צריכים לדאוג לעצמנו וצריכים לייצר בעצמנו את התוצרים החשובים לנו."

מלחמת חרבות ברזל ערערה את תפיסת החוסן הלאומי

עוד נקודה אליה התייחסו הבכירים הייתה 'האם וכיצד שינתה המלחמה את תפיסת החוסן הלאומי'. "המלחמה הוציאה אותנו מהשאננות וההרגשה שאנו חיים בעולם אחר כך שאנחנו צריכים לסמוך על עצמנו. מה שמערכת הביטחון למדה על בשרה תוך מעבר לייצור תחמושת עצמית, חל גם על משק האנרגיה", הצהיר רוזן.

מאיר שפיגלר: "אני מניח שכשינתחו את מה שהיה במהלך כל תקופת המלחמה יגיעו למסקנה נחרצת לפיה לחברת החשמל יש תפקיד מרכזי בכל הנוגע לאספקת החשמל, ייצור החשמל והבטחת החוסן הלאומי בתחום החשמל במדינת ישראל."

יוסי אריה: "המלחמה הדגישה את הצורך בתשתיות האנרגיה הקיימות - במתקנים כמו בתי הזיקוק ונמל קצצ"א באילת. כך שצריך לדעת לאזן בין הצורך באנרגיות מתחדשות, לבין תזקיקים והאנרגיות הקיימות."

קרן ברק סברה כי: "אני חושבת שהמלחמה שינתה כל דבר שקשור לחוסן. כל דבר שמדינת ישראל חשבה שהיא יכולה לדחות, תוך התעלמות מנורות האזהרה שמתעוררות, מובן כעת כבלתי אפשרי להידחות. בדיוק כמו עם המלחמה - כך גם עם הביטחון האנרגטי."

איזי אליאס ציין בהקשר לכך כי: "בהחלט. אנחנו מרגישים את זה ומבינים שאין לנו על מי לסמוך באזור המזרח התיכון. כדאי לנו מאוד לייצר תוצרים חשובים בעצמנו, ואני חושב שהתפיסה השתנתה בחברה."

נקודה קריטית אחרונה אליה התייחסו הבכירים נגעה לתמהיל האנרגיה הנכון למדינת ישראל. יוסי אריה טען כי התמהיל הנכון הוא "שילוב של אנרגיות מתחדשות יחד עם מתקני אנרגיה קיימים, במטרה להבטיח ביטחון אנרגטי."

מאיר שפיגלר: "אין ספק שלחברת החשמל יש מקום לא פחות חשוב מבחינת המשמעות שלו עבור היצרנים הפרטיים, להיות חלק בלתי נפרד מייצור החשמל והשבחת והעצמת התחרות בתחום זה בישראל."

יוסי רוזן טען כי התמהיל הנכון לדבריו יבוא מ"פיתוח מחקר נוסף של אנרגיות חדשות כך שכל הביקוש הנוסף לחשמל ודלקים יסופק על ידי מתקני אנרגיה מודרניים בהם הפליטות לסביבה נמוכות אופטימלית."

קרן ברק: "אין תחליף לביטחון אנרגטי בדמות תחנות כח מבוססות גז. זה מה שכל העולם הולך אליו ולכן צריך להקים כמה שיותר תחנות כאלו גם בשביל התחרות וגם בשביל הביטחון האנרגטי."

איזי אליאס סבר כי "חשמל אנחנו חייבים ביתירות שהרי לא נשרוד בלעדיו. אבל אנחנו גם חייבים לייצר נפט כי הצבא והמטוסים שלנו עובדים על נפט. בסוף לא הכל זה חשמל ואנחנו יכולים לייצר נפט במדינת ישראל."

להתנער מקונספציות שגויות

מר אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות כיבד בנוכחותו את הכנס והעיד כי "יש קונספציה שאומרת שמבחינה אנרגטית ברמה הלאומית, מדינת ישראל יכולה להתבסס על יבוא תזקיקים במקום לזקק כאן במדינת ישראל. הקונספציה הזאת שגויה. זהו הימור בביטחון הלאומי של מדינת ישראל ואני קורא לממשלה לערוך שוב תוספת חשיבה בעניין."

למידע נוסף על אנרגיה וסביבה>>