הראשונה היתה אביגיל עידן. הילדה המתוקה בת הארבע, שאיבדה את הוריה בטבח בעוטף, נחטפה וחזרה הביתה אחרי 51 ימים בשבי, לשני אחיה ולדודים שאימצו אותם, בסוף נובמבר 2023. כמה ימים אחר כך פתח למענה יא יא פינק מימון המונים וביקש מעם ישראל להירתם לכדי לבנות לאביגיל ולמשפחתה החדשה עתיד טוב יותר. למעלה ממיליון וחצי שקל גויסו עד כה.
אחריה באה ארבל יהוד, ששוחררה בפעימה השלישית בעסקת החטופים בסוף ינואר. "אנחנו זקוקים לכל עזרה בכדי לאפשר לנו לעטוף אותה במסע השיקום שצפוי לה. התרומות מועברות ישירות לארבל", כתבו החברים, שהצליחו לאסוף עבורה 700,000 שקל. אלי שרעבי, שנגע לכולנו בלב, שבר שיא תרומות בגובה 3 מיליון שקל, ולמען בית חדש לשורדי השבי אוהד ורז בן עמי גויסו עד כה 1.2 מיליון שקל. מימון ההמונים לקית' ואביבה סיגל, הניב עד כה 400,000 שקל.
העובדה שקרובי השבים מרגישים צורך לדאוג לעתידם מכיוון שאינם סומכים שהמדינה תספק להם מעטפת כלכלית שתסייע להם להשתקם ולהחלים, מטרידה מאוד. קשה לראות אותם פושטים יד ופונים לליבו החם של הציבור, שנרתם ברצון למשימה.
יש עילת נזיקין?
אלא שמתברר שיש להם סיבה טובה לחשוש. לפי מסמך שהגישה מנהלת השבויים והנעדרים במשרד ראש הממשלה לוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי בכנסת, מקבלים השבים "מענק התארגנות" בגובה של כ-50 אלף שקל בהגעתם לבית החולים, לצד 10 אלף נוספים שניתנים להם ידי עובד סוציאלי שיקומי המלווה אותם. עוד הם מקבלים 4,500 שקל לעזרה ביתית וכן אלף שקל לנסיעות.
בני המשפחה מקבלים יקבלו, במעמד חזרתם של השבים, 2,000 שקל לכיסוי נסיעות וכיסוי אובדן הכנסה למשך חודשיים בלבד. בשנה הראשונה לאחר שובם זכאים השבים, על פי המסמך, לתגמול חודשי בסך 7,180 שקל לפחות לבגיר ללא ילדים, ו-9,310 שקל לפחות להורים לילדים עד גיל 21. מגובה התשלום הזה יקוזז התגמול של ההכרה בנכות הרפואית הניתנת לשבים באופן אוטומטי.
כל הטיפולים הרפואיים לפגיעות מהחטיפה והשבי יינתנו להם בחינם לכל חייהם ועוד 6,000 שקל בשנה לטיפולים אלטרנטיביים. מי שאין בבעלותו דירה יקבל השתתפות בשכר דירה לתקופה מוגבלת וכן מענק של 234,000 שקל לרכישת דירה ראשונה ואפשרות לקבלת הלוואה בגובה 589,000 שקל. עוד יזכו במענק לרכישת רכב, הנחות בארנונה, מס רכישה, חשבונות חשמל ומים.
האם כל זה מספיק לקיום בכבוד לאורך זמן, לאנשים שספק אם יוכלו לחזור לעבודה מלאה? ספק רב. גם מימון ההמונים יכול לספק את צורך מיידי או קצר טווח, אפילו אם מדובר בסכומים לא מבוטלים. מנגד, ישנה האופציה של הגשת תביעה משפטית נגד המדינה, או גופים אחרים, העשויה להביא לפיצוי משמעותי יותר בטווח הארוך. אלא שיש עורכי דין שחושבים שסיכויי ההצלחה של תביעות נזיקין כאלה מוטל בספק עד לא קיים. לעומתם, אחרים מאמינים שבחלק מהמקרים, יש אפשרות לנפגעי האסון הגדול בתולדות ישראל, לתבוע סכומים משמעותיים בעילות נזיקיות ולזכות בהם. מי צודק?
התביעה המשפטית הראשונה בעקבות אירועי 7 באוקטובר הוגשה כבר לפני כשנה על ידי 104 מנפגעי הנובה באמצעות עורכי הדין ענת גינזבורג וגלעד גינזבורג, שתובעים את המדינה בסכום של 540 מיליון שקל.
"התביעה נסמכת על אישור המסיבה, הרישוי שלה, והעובדה שהתקבלו התרעות בלילה ולמרות זאת לא פינו את המבלים", מסבירה ל"מעריב עסקים" עו"ד גינזבורג. "רישוי ואישור המסיבה הן עילות נזיקיות שאינן קשורות לחסינות המדינה. בין היתר, אנחנו טוענים שהקצינים באוגדת עזה התנגדו לקיום המסיבה על הגבול, אבל ככל הנראה באגף המבצעים לחצו לקיים אותה.
"אנחנו מתבססים על חוק רישוי עסקים והנחיות המשטרה שאם יש סיכון בטחוני, לא יתקיים אירוע. וכשמרכזים בשטח קטן 4,000 איש על גבול עזה, שסובל מירי טילים ופצמ"רים, צריך לוודא שיש מספיק מיגוניות לכולם ודי היה במחסור במיגוניות כדי לאסור על המסיבה. זה לא קרה. מה שכן קרה, שהייתה שם מסיבה אחרת יום לפני, והוחלט להיכנס בנעלי האישור של המסיבה הקודמת. אלא שהיה מספיק זמן בין המסיבות לעשות סיור במקום ולבדוק אם יש בשטח כל מה שצריך, וזה לא נעשה.
"מיד בתחילת הדרך הפרקליטות הגישה בקשה למחיקת התביעה, וגיבתה אותה בתצהירים שטענו שהמדינה נמצאת במלחמה ועדיין לא בשלה השעה לעסוק בה, מכיוון שלא קמה ועדת חקירה", מוסיפה גינזבורג. "כשהגענו לדיון, כל העדים משכו את התצהירים שלהם ולא היו מוכנים להיחקר על הדוכן. מי שהגיע להקשיב הוא תא"ל עדו מזרחי, שמונה על ידי הרצי הלוי לבצע את התחקיר על הנובה, מלווה בפמליה. עד לרגע זה לא הוגש התחקיר הצבאי על מה שקרה שם, והם מסרבים לשתף פעולה עם החקרה שמבקש לערוך מבקר המדינה, כי הם לא רוצים לחקור.
"המדינה הייתה אמורה להגיש כתב הגנה באמצע פברואר, ובמקומו היא הגישה בקשה אחרת - הפעם לדחיית התביעה על הסף. הם עושים את כל התרגילים בספר ולא יעזור להם. ברור לי וברור לפרקליטות שהתיק הזה יגיע לעליון", היא מסכמת.
מכיס ימין לכיס שמאל
מי שפחות בטוח בכך הוא עו"ד ד"ר אסף פוזנר, מומחה לדיני נזיקין שייצג את קורבנות אסון ורסאי ב-2001, בו נהרגו 23 בני אדם ונפצעו 380. 16 שנים ארך המשפט, ובסופו שולמו לקורבנות 70 מיליון שקל. פוזנר סבור שלתביעת שורדי הנובה אין סיכוי להתקבל. שאין פה קייס.
"כשמדברים על החלטות מדיניות רחבות", הוא מסביר, "יש שיקול דעת מוגן לגמרי. תארי לעצמך שהיו אוסרים לקיים את המסיבה. מיד הרי היו עותרים לבג"ץ. מה גם שכשיש תובע אחד, קל יותר לתבוע - כשיש 100, זה כמעט בלתי אפשרי. ב-7 באוקטובר כולנו נפגענו, אז את מי צריך לפצות? כיס ימין יפצה את כיס שמאל?
"נפגעי ה-7 באוקטובר מקבלים תשלומים דרך חוק נפגעי פעולות איבה. אם המדינה הייתה יותר עשירה, הם היו מקבלים יותר. נכון שהמדינה נותנת יותר לאוכלוסיות שהיא אוהבת, אבל בשביל זה בדיוק הולכים לקלפי ובוחרים".
מדובר ב-250 חטופים, לא בעשרות אלפים. גם אם כל אחד יקבל פיצוי של חמישה מיליון שקל, לא מדובר בסכום שאי אפשר לעמוד בו.
"אבל זה בדיוק העניין. המדינה לא גרמה למשהו לקרות. המדינה נקטה במדיניות מסוימת, והרי אפשר להרחיב את מעגלי הפגיעה גם למשפחות החטופים, אין לזה גבול. אגב, למה לתת להם חמישה מיליון ולא עשרה, או 50? הבת שלי הייתה אמורה להינשא ב-8 באוקטובר והחתונה בוטלה. לא מגיע לה פיצוי?".
אי אפשר להשוות בין ביטול חתונה לחטיפה.
"ההבדל יבוא לידי ביטוי בגובה הפיצוי. הכלים הנזיקיים לא נותנים לזה פתרונות, כי אי אפשר לומר שהמדינה גרמה לנזק כזה או אחר. אין ספק שראוי היה שהמדינה תיתן לאנשים האלה ולמשפחותיהם את המירב כדי להשתקם. ח"כ אפרת רייטן ניסתה בעבר לחוקק את חוק האסונות ההמוניים, כמו בארה"ב, ואני סייעתי לה, כדי להתחיל ולהתמודד עם אירועים יוצאי דופן, אבל הוא לא הבשיל. לצערי שיטת המשפט שלנו לא בנויה לזה. אסון התאומים הוא דוגמא טובה. האם המדיניות תרמה לאסון? בוודאי".
ב-9/11 ניתנו בארה"ב פיצויים לנפגעים ולנספים.
"עבר חוק ממשלתי לפצות אותם על פי קריטריונים כאלה ואחרים. אם חבר כנסת היה מגיש חוק לפיצוי נפגעי הנובה, היו מפצים אותם. האם ראוי לתת תשלום למי שנפגע שם? כן. אחרי אסון ורסאי נחקק 'חוק פיצוי נפגעי ורסאי', שאינו על פי דיני הנזיקין. כל מי שנהרג - משפחתו קיבלה 60,000 שקל.
"באותו הזמן היה אסון המכביה. הוגשה תביעה נגד המדינה והתקבלה החלטה לשלם הרבה כסף לנפגעים. למה? כי הקהילה היהודית באוסטרליה איימה שתפגין במהלך המשחקים האולימפיים שהתקיימו שם".
אז רק באמצעות חוק הם יזכו לפיצוי מהמדינה?
"נותנים כסף לכל מיני מטרות. האם לשלם לנפגעי הנובה או לחטופים זו מטרה טובה? טובה פחות? אני טוען שהיא טובה יותר".
ומה עם הרשות?
עורכי דין איתם שוחחנו אומרים שלתביעה כמו זו של נתבעי הנובה יש כמה יתרונות, שלא בהכרח התובעים נהנים ממנה. מי שכן מרוויח הם עורכי הדין, שזוכים לכיסוי תקשורתי רחב ומצטיירים כלוחמי צדק. "אם הם מפסידים, הם תמיד יכולים לבוא בטענות לאטימות לבם של בית המשפט ולמדינה", אומרת עורכת דין בכירה בתחום הנזיקין. "מצד שני, יכול להיות שהליך משפטי כזה ידחוף חברי כנסת לחוקק חוק מיוחד לפיצוי הנפגעים, אבל אז תמיד תעלה השאלה למה לאלה נותנים ולאחרים לא".
ב-1 ביוני 2024 נכנס לתוקף חוק חדש, הקובע שקורבן פעולת טרור (או יורשיו) שנהרג או שנגרמה לו נכות פיזית או נפשית כתוצאה ממעשה טרור זכאי לפיצוי כספי ממתגמל הטרור, לרבות הרשות הפלסטינית. הפיצוי שנקבע בחוק הינו בסך של חמישה מיליון שקל עבור מי שנותרה לו נכות ובסך של 10 מיליון ליורשיו של מי שנהרג כתוצאה ממעשה טרור, מבלי צורך להוכיח את גובה הנזק שנגרם.
האם מהחוק הזה תבוא הישועה לנפגעי ה-7 באוקטובר? גם כאן הסיכוי לא גבוה. לפי פסיקת בית המשפט העליון, הרשות הפלסטינית היא מתגמלת טרור ומאשררת מעשי טרור, מעצם היותה משלמת משכורות למחבלים ולבני משפחתם. החוק מחדש וקובע כי בשל כך, חזקה כי היא חייבת בפיצוי עונשי לנפגעי הטרור.
"הרי לא נשלח גדוד למוקטעה כדי לגבות את הכסף, אבל ניתן לקבל כספים מוקפאים של הרשות", אומר ד"ר פוזנר, שייצג את שלושת האחים ממשפחת סחיווסחורדר, בתביעה שהגישו נגד הרשות הפלסטינית בעקבות רצח הוריהם ושלושה מאחיהם בפיגוע במסעדת סבארו בירושלים בשנת 2001. בעקבות חקיקת החוק, 23 שנים אחרי הפיגוע, נפסק לטובת האחים פיצוי של 46 מיליון שקל.
"כל שקל שהרשות שילמה למחבלים או משפחותיהם, קוזז מהכספים שישראל הייתה אמורה להעביר לרשות הפלסטינית, וזה היה הרבה לפני סמוטריץ'. סך הכל יש 3 מיליארד שקל מוקפאים. אבל אם 5 מיליון לכל מי שנפגע, הכסף ייגמר. וכאן אנחנו מגיעים למשפחות החטופים: תבוא הרשות ותגיד 'זה לא אנחנו, זה חמאס'. האם האחריות של הרשות כוללת את כל מעשי הטרור? אני לא יודע".
"חטופים עם אזרחות אמריקאית יכולים לשקול הגשת תביעה בארה"ב"
גם עו"ד גינזבורג מסכימה שיש בעייתיות בהטלת האחריות על הרשות. היא הגישה תביעות בעקבות הפיגוע בבני ברק ובחומוס אליהו באיו"ש. "הרשות הפלסטינית אמרה בצורה מפורשת שאת הנוחבות היא לא מממנת".
אם חטוף ששב מגיע אליך ומבקש לתבוע, תמליץ לו לצאת למסע המשפטי הזה?
"אסביר לו את המורכבות ונתחלק בסיכונים. בארה"ב נפגעי טרור מגישים תביעות נגד איראן, הבנק הערבי וקטאר, וזוכים בפיצוי. חטופים שמחזיקים באזרחות אמריקאית יכולים לשקול הגשת תביעה שם".