בית הדין האזורי לעבודה בת"א קבע כי מעסיקים רשאים, בנסיבות חריגות, לדרוש מעובדיהם לעבור בדיקה רפואית מטעמם, גם אם הציגו תעודת מחלה שהונפקה על ידי קופת חולים. זאת, למרות תקנות דמי מחלה, לפיה ניתן לדרוש בדיקה רפואית רק אם העובד לא המציא תעודה מקופת חולים.
במקרה זה מדובר בתביעה שהגישה מגייסת לקוחות בחברה לשירותים פיננסים שזומנה לשימוע, וזמן קצר לאחר קבלת ההזמנה לשימוע הציגה תעודת מחלה לתקופת היעדרות ארוכה.
בית הדין קבע כי ניתן יהיה להפנות עובד לבדיקה רפואית גם במקרים בהם היעדרותו מונעת מהמעסיק לבצע בירור משמעתי, או כאשר היא כופה עליו להמשיך להעסיקו בניגוד לרצונו.
כמו כן, כאשר עובד מסרב באופן גורף להיבדק על ידי רופא מטעם המעסיק, במיוחד כאשר הבדיקה מוצעת לו במיקום נוח ובזמן סביר, עשויה להיווצר עילה לחייבו בכך.
ד"ר עו"ד ירון קטן, מרצה בקריה האקדמית אונו שמשרדו מתמחה בדיני עבודה, מסביר כי "לא פעם מתעוררת שאלת האמינות של אישורים אלה ושאלת 'ניצול' העובד את ימי המחלה. תופעה שניתן לזהות היא 'מחלה' של עובדים רבים לקראת סיום העסקתם, במיוחד לאחר זימונם לשימוע".
"בהתאם לפסיקת בתי הדין לעבודה, על המעסיק להמתין לתום ימי המחלה כדי להשלים את הליך השימוע, לפני קבלת ההחלטה על פיטורי העובד. קביעה זו יוצרת מוטיבציה לעובדים 'לנצל' את החוק ולהשתמש בימי מחלה במקרים אלו. עניין זה אף קיבל דחיפה נוספת כאשר כיום ניתן להנפיק אישורי מחלה 'און-ליין', אף ללא בדיקה פורמלית של העובד, כך שהדרך לניצול ימי מחלה נהייתה קלה וזמינה הרבה יותר".
לדבריו, "פסק דין חדש זה של בית הדין לעבודה בתל אביב (תיק 58217-06-22) קובע כי במקרים חריגים ניתן לאפשר למעסיק לדרוש מהעובד לפנות לרופא מטעמו של המעסיק, גם כאשר יש לו אישור מחלה מרופא קופת חולים. זאת, במקרים של חשש לניצול לרעה של תעודת המחלה.
"מדובר בעניין של שיקול דעת, המורכב מאינדיקציות שונות, כגון עיתוי המחלה - מיד אחר זימון לשימוע או הליך משמעתי, חשד שהעובד אינו בביתו, נמצא במקום עבודה אחר, פגיעה חמורה במעסיק - ההיעדרות מונעת ממנו לערוך בירור כלפיו ועוד".
"מדובר בפסיקה ראשונית בנושא, אך יש להניח שאם התופעה תגבר, ואם טרם ישונה החוק, ימצא בית הדין לעבודה כלים בידי המעסיק כדי למגר תופעה זו, שבסופו של דבר חותרת תחת יחסי האמון שבין העובד למעסיק, ופוגעת בעובדים שאכן נדרשים אמת לניצול ימי המחלה".