מי יממן גבורות ישראל? רק הפראיירים, לא אייכלר והמשתמטים

ממשלת ישראל, חברי קואליציה, אדונים וגברות נכבדים. הלו, שומעים אותנו? אנחנו פה. האזרחים שלכם. עשרה מיליון פחות או יותר, ביניהם גם מי שמממנים את רכב השרד וסעיפי הקשר שלכם עם הציבור, שנותק מזמן.

אלה שעשו 400 ימי מילואים וסגרו את העסק, שקורעים את עצמם בעבודה, ובקושי נשאר להם משהו אחרי תשלום המיסים, שלא מצליחים לסגור את החודש בגלל הגזרות הקשות, והתשלומים המלאים למעון שעדיין לא קיבלו עליהם החזר, כי שר העבודה החליט שאם החרדים לא מקבלים הנחה - אף אחד לא מקבל.

הבוחרים שהצביעו ימין על מלא, בגלל הבטחות להוריד את המחירים בסופרמרקט, ואלה שמפגינים נגדכם כל שבת בקפלן וישנים מול הקריה. בעלי תעודת הזהות הכחולה שנמצאים בישראל, ואלה שחטופים במנהרות. תעיפו אלינו לרגע מבט. זה לא יכאב יותר מדי, אבל אולי ישפיע במשהו על קבלת ההחלטות העקומה שלכם בכל הגזרות.

קמנו הבוקר למלחמה, שרובנו לא ממש מבינים את התכלית שלה, אחרי 17 חודשים של חוסר הכרעה, אבדות ודשדוש בחול העזתי. כבר ראינו שהפצצות מאסיביות ופעולה קרקעית אגרסיבית לא ממוטטות את חמאס אלא פוגעות בחטופים, אז אי אפשר למכור לנו יותר את נוסחת ה"גם וגם" והניצחון המוחלט.

מה כן? העיניים המתחננות של גיא דלאל ואביתר דוד לא עוזבות אותנו. גם החיבוק והבכי של איתן הורן כשנפרד מאחיו יאיר, ופניו החבולות של מתן אנגרסט. מה עושים להם שם עכשיו? האם ישרדו את התקיפות שלנו?

בחרתם להקריב את החטופים וגם אותנו. הפכנו לסרח עודף שימושי. רק אתמול פרסם החשב הכללי באוצר, יהלי רוטנברג, את דוחות ביצוע התקציב לשנת 2024, או במילים אחרות - כמה עלתה לנו המלחמה הארוכה הזאת, ומדובר בהון שמכניס אותנו למינוס היסטרי, הכנסות של 484.9 מיליארד שקל והוצאות של 620.5 מיליארד שקל. רק על הביטחון הוצאנו 168.5 מיליארד שקל. ההשלכות הכלכליות של הלחימה לא ממש מזיזות לכם, כי שוב קמתם מהשולחן והשארתם אותנו עם החשבון.

ולאן מיהרתם? לפטר את היועצת המשפטית, לעשות ברוגז עם נשיא העליון, להעביר עוד חוקים ברפורמה המשפטית שממש דחופה עכשיו. כל כך שקועים בטפל שלא רואים את העיקר. אותנו.

אתמול למדנו, בזכותכם, שיש מושג כזה "דפי החלפה" בתקציב, מונח שבחסותו אפשר לשדוד כספים מהקופה הציבורית הריקה, לטובת אינטרסים פוליטיים. משרד ההתיישבות של אורית סטרוק זכה בעוד 268 מיליון שקלים, ירושלים ומסורת של פרוש בעוד 130 מיליון ואפילו משרד המורשת, שרק אלוהים יודע כנראה מה התכלית שלו, קיבל תוספת של של עוד כמה מיליונים טובים.

אבל מה שקרה אתמול בלילה בוועדת העבודה, זה השיא. קודם ניגבתם עלינו רגליים ועכשיו אתם גם בועטים לנו בראש בשביל הכיף, ולקינוח דוחפים גם אצבע בעין. בגלל הוצאות המלחמה הכבדות וחלוקת הכספים הנדיבה לצרכים קואליציוניים, צריך לקצץ. ואיפה הכי קל? במשכורות של עובדי המגזר הציבורי, מורים, עובדים סוציאליים, אחיות וקצינים ונגדים שמצאים ברגעים אלה ממש בעזה.

מי הוחרג? מורים במוסדות הפטור על החינוך החרדי, אלה שלא מוכנים לשרת בצה"ל. למה? כי היו"ר, ישראל אייכלר, מיהדות התורה, לא הסכים לקיים את ההצבעה, אז סמוטריץ' ויתר לו. על חשבוננו.

לא חלפו אלא כמה שעות מהבושה הזאת, ותושבי העוטף התעוררו בבהלה מההפצצות הכבדות. שלחתם את האנשים היקרים האלה, שעברו תופת שכולכם אחראים לה, בחזרה הביתה.

מה בער לכם, אם לא סיימתם את העבודה? הרי הבטחתם להחזיר את הביטחון שלא נתתם להם בשבעה באוקטובר. אבל כנראה שככה זה עם פיונים חסרי חשיבות: מזיזים אותם על הלוח, מפנים, מחזירים, מסכנים את חייהם, למי אכפת? אולי רק לתושבי הצפון, ששוב מביטים באימה דרומה ותוהים אם זה הפרומו לסרט האימה שהם עומדים לעבור.

גבירותי ורבותי מקבלי ההחלטות, ש"רואים את התמונה הגדולה" ו"פועלים לטובת בטחון ישראל", ושאר סיסמאות ריקות מתוכן שאתם נוהגים לשלב בנאומים הפתטיים שלכם. אתם לא רואים אף אחד ממטר חוץ מעצמכם. עייפנו. ואם הגענו למצב הזה, אזי לא רק אתם, אלא גם המדינה האהובה שלנו, בבעיה גדולה.