בנק ישראל פרסם נתונים מתוך הדוח השנתי ל-2024, המתייחסים להשפעות האמברגו שהטילה טורקיה על הסחר עם ישראל במהלך השנה החולפת.
לפי הנתונים, על אף שטורקיה היתה גורם משמעותי בשוק היבוא הישראלי, בהיקף של 6.3% מכלל הסחורות המיובאות - פגיעת האמברגו הטורקי היתה שולית.
מהניתוח עולה כי האמברגו, שהוטל בשני שלבים - תחילה על 54 קטגוריות של מוצרים באפריל 2024, ולאחר מכן על כלל הסחר עם ישראל במאי 2024 - גרם לצמצום היקף היצוא הישראלי לטורקיה בכמיליארד דולר בהשוואה לשנת 2023.
עם זאת, ההשפעה הכוללת על המשק הישראלי הייתה מצומצמת ומוגבלת, בשל תגובת השווקים ומדיניות פתוחה שהקלה על מציאת מקורות חלופיים לייבוא.
עשור וחצי של יחסים הדוקים
במשך עשור וחצי שימשה טורקיה שחקן מרכזי בסחר החוץ של ישראל, בעיקר בתחום הייבוא. בשנת 2023 היקף הייבוא מטורקיה לישראל עמד על כ-5.3 מיליארד דולר, שהם כ-6.3% מסך הייבוא הישראלי.
מרבית הייבוא כלל תשומות לתעשייה ולבנייה, כאשר כמחצית מהמלט והגבס שיובאו לישראל מקורם היה בטורקיה, לצד חמישית מסך הייבוא של ברזל ופלדה. כמו כן, ישראל ייבאה בהיקף נרחב מכונות, רכבים, מוצרי פלסטיק ואלקטרוניקה.
מנגד, היקף היצוא הישראלי לטורקיה היה נמוך משמעותית ועמד בשנת 2023 על כ-1.5 מיליארד דולר בלבד, שהם כ-2.5% מכלל היצוא הישראלי. עיקר היצוא כלל מוצרים כימיים, גרוטאות מתכת ופלסטיק. לאור גירעון זה בסחר, החשש העיקרי מהאמברגו הטורקי היה דווקא בהשפעתו על היבוא ולא על היצוא.
למרות ההידרדרות ביחסים המדיניים בין ישראל לטורקיה, שהחלה עוד במהלך 2023 והובילה להפסקת הטיסות הישירות בין המדינות, הסחר בין השתיים נמשך עד תחילת 2024. באפריל 2024 הכריזה טורקיה על השלב הראשון של האמברגו, כאשר אסרה על יצוא של 54 קטגוריות מוצרים לישראל, בעיקר תשומות לבנייה ולתעשייה. בחודש מאי הרחיבה טורקיה את הצעד והפסיקה לחלוטין את הסחר עם ישראל.
כתוצאה מכך, היקף היצוא הישראלי לטורקיה צנח בכמיליארד דולר בשנת 2024, כאשר עיקר הפגיעה התרחשה בענף הכימיקלים. השפעתו על יתר הענפים הייתה שולית יחסית. במקביל, חלה ירידה חדה בייבוא מוצרים מטורקיה, שעמד בראשית 2024 על כ-550 מיליון דולר בחודש אך ירד לכ-100-200 מיליון דולר בחודשי השנה המאוחרים.
נתונים טורקיים אף מצביעים על עצירה מוחלטת של היצוא לישראל. עם זאת, ההערכות הן שחלק מהמוצרים המשיכו להימכר לשוק הישראלי דרך משקים שלישיים, ביניהם הרשות הפלסטינית.
הנפגע העיקרי - ענף הבנייה
אחד הענפים שנפגעו באופן ישיר מהאמברגו היה ענף הבנייה, שכן ערב הטלתו כמחצית מהמלט בשוק הישראלי יובא מטורקיה. עם זאת, ניתוח הנתונים מצביע על כך שישראל הצליחה לאתר במהירות מקורות חלופיים לייבוא המלט, דבר שאף הוביל לעלייה בכמות הייבוא במחצית השנייה של השנה. כתוצאה מכך, מחירי המלט לא עלו, וגם מדד תשומות הבנייה נותר כמעט ללא שינוי.
באופן כללי, הצפי היה שהאמברגו יביא להתייקרות מוצרי היבוא מטורקיה, הן עקב רכישתם דרך גורמים מתווכים והן בשל הצורך במציאת תחליפים יקרים יותר. ואכן, מחירי התשומות עלו ב-0.6-0.7 נקודת אחוז, אך מגמה זו התקזזה עם ירידות מחירים של מוצרים אחרים, כך שמדד מחירי היבוא לכלל המשק אף ירד ברבעון השלישי של 2024.
ניתוח נתוני בנק ישראל מעלה כי השפעת האמברגו הטורקי על הכלכלה הישראלית הייתה מצומצמת, בעיקר בשל היכולת של ישראל למצוא ספקים חלופיים והעובדה שמוצרים רבים שהופסק ייבואם הרשמי המשיכו לזרום לשוק בדרכים עקיפות.
המסקנה העיקרית מדוח בנק ישראל היא שפתיחות מסחרית וגיוון מקורות הייבוא מסייעים להפחית את הפגיעות של המשק למדיניות סחר מגבילה מצד מדינות בודדות.
העובדה שמחירי המלט לא עלו למרות שהיבוא מטורקיה הופסק לחלוטין, ממחישה את האפקטיביות המוגבלת של מגבלות סחר על מוצרים הניתנים להחלפה בקלות בשווקים הבינלאומיים.
במקרה זה, דווקא מדיניות של סחר חופשי, ולא הסתגרות וייצור מקומי, היא שאפשרה לישראל להתמודד עם האמברגו ביעילות ולמנוע זעזועים משמעותיים בכלכלה המקומית.