הפעילות הבורסאית של רועי גיל ואיתן אלדר, בעלי השליטה בקבוצת החברות של גיבור ספורט, עוררה השתאות בשנים הראשונות. רכישת גיבור אלפא וניסיון ההשתלטות על הכשרת היישוב של משפחת נמרודי נחשבו בזמנן לעסקות מעניינות ונועזות. בין השאר כונו השניים "אשפים פיננסיים" או "פיננסיירים". התואר שהוענק להם בשוק ההון בא להמחיש את ההערכה לכישרונם לבצע עסקות ממונפות בהיקפים גדולים. בחלק מהעסקות הם אף הצליחו לייצר רווחי הון נאים.
גם הצמד רונן בכור ואודי פרומקין, שרכשו את שתי החברות הבורסאיות מגם ואלירם ורשמו אקזיט של 17 מיליון שקל, נחשבו לפיננסיירים מבטיחים למשך תקופה כלשהי. פיננסייר אחר שזכה לכותרות היה חברם של הארבעה ושכנם במתחם הבורסה ברמת גן, עופר הירשזון - בנו של יו"ר ועדת הכספים החדש, אברהם הירשזון. במשך השנתיים האחרונות רכש הירשזון יחד עם שותפו צבי ברק סדרה של חברות בורסאיות תמורת עשרות מיליוני שקלים.
מקום של כבוד במסדר הפיננסיירים של אחד העם שמור כמובן לטל יגרמן שבגיבוים של רפי פלד ואריה גבעוני השמיד בתוך חודשים ספורים סדרה ארוכה של חברות תעשייה ונכסים בשווי של מאות מיליוני שקלים.
הפיננסיירים הצעירים ניסו לחקות את פעילותם של פיננסיירים ותיקים ומוכרים יותר בשוק כגון יצחק שרם, אליעזר פישמן ומאיר שמיר.
ואולם, משחלפו הימים העליזים של 2000-'98 בבורסה, והרוח הגבית מוול סטריט שינתה כיוון, השתנתה גם ההערכה לחבורת הפיננסיירים של תל אביב. המוטיב המרכזי שהשפיע על פעילות בעלי השליטה בחברות בשנתיים האחרונות היה סגירת שוקי ההון להנפקות, והלחץ שהחלו להפעיל הבנקים שמימנו אותם.
לאחר שאבק העסקות שקע והרעש התקשורתי נדם, התברר כי מרבית אנשי העסקים הצעירים ידעו בעיקר לקנות חברות ונכסים במחירים מפולפלים, לבצע עסקות פיננסיות מורכבות, לפצל אחזקות, ובעיקר למנף עוד ועוד את החברות הציבוריות שרכשו. ואולם במערומיהם הם התגלו כאשר נדרשו ביצועי ניהול טובים עם נפילת המכירות וקריסת השווקים. למעשה הסתבר כי נעשו מעט מאוד עסקות טובות באמת, אשר השיאו תשואה חיובית לאורך זמן ואיפשרו לחלק דיווידנדים כדי לשרת את החוב שנלקח מהבנקים.
גיל ואלדר - התדמית החיובית לא הועילה
שרשרת החברות של גיבור ספורט פועלת כיום תחת אזהרת "עסק חי", והחברות בקבוצה מצויות תחת הגדרה לא נעימה של חדלות פירעון. ארבע החברות המרכזיות בקבוצה חייבות לבנקים ולמחזיקי איגרות החוב של גיבור ספורט יותר מ-700 מיליון שקל. ללא גיבוש הסדר נושים עלולה החברה לעמוד בפני דרישות לפירוק מצד הנושים.
ההצלחה הבורסאית האמיתית היחידה של גיל ואלדר היתה ההשקעה הראשונה שלהם - ההשתלטות על מפעל הגרביים עתיר המזומנים גיבור אלפא. המפעל, שעוסק בייצור ושיווק גרבי ספורט תחת מותג פרטי לחברות בחו"ל (בעיקר לחברת נייקי), הוא יצרן המזומנים הגדול בקבוצה. הדיווידנדים מגיבור אלפא שימשו עד לפני חודשים אחדים לצורך פירעון ההלוואות הגדולות שנלקחו למימון רכישת מניות הכשרת היישוב. ואולם גם חברה רווחית כמו גיבור אלפא לא הצליחה לשאת על גבה עסקה כל כך בעייתית כמו מסע הרכש הבורסאי של מניות הכשרת היישוב.
השקעה של 300 מיליון שקל הפכה בתוך שלוש שנים לנכס בעל שווי שוק של 60 מיליון שקל בלבד. עם הירידה בשווי השוק של הכשרת היישוב נפלו מניות החברות בקבוצה שחלקן שימשו ביטחונות לבנקים. בזה אחר זה קרסו גם היחסים הפיננסיים (קובננס) היה על גיל ואלדר לעמוד בהם, ושהיו תלויים בשווי המניות בשוק ובהון העצמי של החברות. נפילת הקבוצה תלויה עתה רק ברצונם הטוב של הבנקים (בעיקר בנק לפיתוח תעשיה), ושל מחזיקי האג"ח.
עופר הירשזון - מסע רכישות יקר
עופר הירשזון וצבי ברק, שנטלו לעצמם שכר שנתי של כ-3 מיליון שקל, זיכו את החברה שבשליטתם - הירשזון ברק - בהפסד נקי של 23.5 מיליון שקל. זאת לאחר הפסד של 5.5 מיליון שקל ב-2001. ההפסד של הירשזון ברק, שהיא בסך הכל חברת החזקות, צורם בעיקר על רקע השכר הגבוה והוצאות הנהלה וכלליות של 12 מיליון שקל. בתוך שנה נשחק ההון העצמי של החברה מ-48 מיליון שקל ל-25 מיליון שקל.
במסע רכישות יקר שנמשך בשנתיים האחרונות השתלטו ברק והירשזון על כמה חברות בורסאיות כמו סהר אינווסטק, די.סי.אל וחילן טק. את די.סי.אל רכשה הירשזון ברק מידי גיבור ספורט של גיל ואלדר תמורת 48 מיליון שקל.
בין השאר רכשה ומכרה הירשזון ברק את השליטה בחברת סופר אמאייל (בתוך שלושה חודשים), והספיקה לחתום ולבטל את רכישת חברת מגם מידי פיננסיירים אחרים - פרומקין ובכור (בתוך שבעה חודשים). הירשזון ברק ביצעה גם כמה עסקות בתוך הקבוצה עצמה. כך מכרה החברה לעוז שבשליטתה את עסקי הנדל"ן שבבעלותה תמורת 16.4 מיליון דולר, ורכשה מסהר שבשליטתה את די.סי.אל טכנולוגיות תמורת 35 מיליון שקל.
להירשזון ברק גירעון של 25 מיליון שקל בהון החוזר. לטענת החברה, היא מנהלת מו"מ עם הבנקים לארגון מחדש של חובותיה. בתחזית ורודה יחסית כותבת החברה בביאור לדו"חות: "עם השלמת המו"מ, יקטן הגירעון בהון החוזר באופן משמעותי, והחברה תוכל לעמוד בפירעון ההתחייבויות על פי התנאים שיסוכמו".
על התוכניות חובקות העולם של הירשזון וברק ניתן ללמוד מפעולתה הרישומית של חברת סהר טכנולוגיות. ב-2001 הקימה סהר שלוש חברות בנות, שתיים בהולנד ואחת בקפריסין. עלויות של 130 אלף שקל הכרוכות בהקמה נרשמו בדו"ח רווח והפסד, ואולם החברות עדיין לא החלו בפעילות, וספק אם יתחילו אי פעם.
בכור ופרומקין - עדנה קצרת טווח
רונן בכור ואודי פרומקין, בעלי השליטה בחברת אלירם השולטת בחברת מגם, נחשבו גם הם במשך חודשים אחדים כצמד פיננסיירים מוצלח. העסקה במסגרתה ניתן להם התואר המכובד היתה מכירת השליטה בחברת מגם לחברת אלירם ב-2001.
תמורת השליטה בחברה שרכשו שנה קודם לכן קיבלו השניים 17 מיליון שקל במזומן ואת מניות השליטה בשלד הבורסאי אלירם. במלים אחרות, פרומקין ובכור רוקנו את אלירם ממזומנים ונותרו עם השליטה במגם שהיתה להם כבר קוד
השנה הקשה של הפיננסיירים
עמי גינזבורג
9.4.2003 / 8:07