וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ארה"ב: ויזה ומאסטרקארד יחזירו ללקוחותיהן 800 מיליון דולר

דפנה מאור

9.4.2003 / 10:24

לאחר שגבו עמלות לא חוקיות; גזר הדין חמור ממה שציפו גורמים בתעשייה; השתיים נתבעות גם על ידי רשתות הקמעונות בארה"ב

ביהמ"ש בקליפורניה פסק כי חברות כרטיסי האשראי ויזה ומאסטרקארד יחזירו ללקוחותיהן 800 מיליון דולר, לאחר שגבו שלא כחוק עמלות על המרת מט"ח בעסקאות בחו"ל. גזר הדין הוא חמור מהערכות של גורמים בענף, אשר ציפו לקנס של 500 מיליון דולר. בישראל הוגשה במארס תביעה דומה נגד חברת כ.א.ל, תוך בקשה להכיר בה כתביעה יצוגית.

המשפט נגד ויזה USA, ויזה אינטרנשונל ומאסטרקארד אינטרנשונל התנהל משך ששה חודשים בקליפורניה. פסק הדין מכסה עמלות שנגבו החל מ-1996. הפסיקה התמקדה לא בגביית העמלות עצמן, אלא באי מתן גילוי נאות לגובה העמלות. נגד שתי החברות תלויה ועומדת תביעה נוספת שהגישו קמעוניות ענק כוול-מארט וסירס רובאק, המאשימות את חברות האשראי כי אילצו אותן להשתמש בכרטיסי חיוב (debit) בנוסף לכרטיסי האשראי.

ביהמ"ש קבע בפברואר בהחלטה מקדמית כי ויזה ומאסטרקארד, הנמצאות בבעלות של מספר רב של בנקים וארגונים פיננסיים בארה"ב, כי החברות היו אמורות לדרוש מהבנקים המנפיקים כרטיסי אשראי שלהן יפרטו באופן ברור יותר את העמלות שהם גובים על המרת מט"ח לדולרים.

כיום מפורטות העמלות בהסכמים שחותמים בעלי הכרטיסים, אולם ביהמ"ש דרש פירוט של העמלות גם בבקשת הלקוח לקבלת כרטיס ובחשבונות החודשיים. "ככל שהדיווח יהיה מפורט יותר, כך תגבר התחרות", אמר פטריק קאופלין, שותף במשרד מילברג וייס ברשאד היינס & לראך, שייצג את מגיש התביעה.

ויזה ומאסטרקארד הביעו אכזבה מהפסיקה, החותרת תחת המעמד הדומיננטי שלהן בארה"ב, ומתכננות להגיש ערעור. שתי החברות הרוויחו 240 מיליון דולר בשנת 2002 על עמלות מעסקאות במט"ח, והן נוהגות לגבות עמלות של עד 3% על עסקות אלה.

בישראל הגישו במארס שני לקוחות של חברת כרטיסי האשראי ויזה כ.א.ל - יצחק ואסתר שמולוביץ הגישו תביעה כנגד חברת ויזה כ.א.ל, בטענה כי זו גבתה במהלך השנים 1990-2000 עמלה מוסווית על רכישות שבוצעו באמצעות כרטיס האשראי בחו"ל, שלא כדין. התובעים מבקשים מביהמ"ש באמצעות עוה"ד רוי בר-קהן ודוד קוגן ממשרד בלושטיין, קוגן בר-קהן ושות', שיאשר את התביעה כייצוגית על סך של 20 מיליון שקל.

בתביעה נטען שכ.א.ל. נהגה להוסיף לסכום החיוב בשקלים בגין תשלומים שביצעו לקוחותיה בחו"ל, במטבע זר שאינו בדולרים, עמלה בשיעור שבין 0.7% ל-1.45%, מבלי שקיבלה את הסכמת הלקוחות לכך, ומבלי שהיא מודיעה זאת ללקוחות וכאשר כל פרסומיה לא הזכירו ולו במילה אחת חיוב בעמלה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully