האם חוסר היציבות הפוליטית מוביל לבריחת הון? על פי נתוני חברת GMT, בשבוע האחרון נרשמה עלייה של 50% בפניות של ישראלים המבקשים להוציא כספים לחו"ל, בעיקר להעברת תיקי השקעות לארה"ב ואירופה, לצד אחוז קטן יותר שמתעניין במהלך לצורך רילוקיישן.
לדברי ערן תיבון, סמנכ"ל הכספים של GMT, מדובר במגמה מתמשכת שהחלה עם המהפכה המשפטית והתחזקה בעקבות המלחמה, אך כעת היא מואצת על רקע הניסיונות להדיח את ראש השב"כ רונן בר ואת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה.
"אנו מקבלים מאות שיחות מאזרחים שמתעניינים בצעד". אומר תיבון, "אנשים חוששים לכספם בעקבות מגמת הירידה של הבורסה, תקציב המדינה החדש, צפי של רבים להעלאת מסים כולל מיסי הון וירושה עד כדי חשש להלאמת נכסים כדי לתמוך בגרעון - ומעבירים את תיקי ההשקעות שלהם לחו"ל".
המהלכים האחרונים של הממשלה, בהם הצבעת הקבינט בעד הדחת ראש השב"כ (שהוקפאה זמנית על ידי בג"ץ) והצבעת אי-אמון ביועצת המשפטית, עוררו סערה פוליטית וכלכלית. מדדי הבורסה הגיבו בירידות חדות - הגבוהות ביותר מאז אוקטובר 2023 - בעוד המשקיעים ממהרים למצוא אלטרנטיבות בטוחות יותר לכספם.
הנתונים המדאיגים מגיעים על רקע העברת תקציב המדינה לשנת 2025, שאושר בקריאה שנייה ושלישית בכנסת, לאחר ש-66 חברי כנסת הצביעו בעדו ו-52 התנגדו. מדובר בתקציב הגדול בתולדות המדינה - בהיקף של 619 מיליארד שקלים, מתוכם יותר מ-5 מיליארד שקלים לכספים קואליציוניים לצרכים סקטוריאליים של החרדים והציונות הדתית, וגם גזרות רבות, העלאות מיסים וקיצוצים על השירותים שניתנים לכלל הציבור.
עם אישורו, עימותים פרצו בכנסת, כשחברים באופוזיציה הניפו שלטים עם תמונות חטופים וקראו קריאות "בושה". בנוסף, ח"כ קריב הגיש לנתניהו את תמונת החטוף מתן צנגאוקר, רה"מ לקח אותה ויצא מהמליאה.