"הממשלה נקטה השנה צעדי התכנסות משמעותיים, בעיקר בצד ההכנסות שנכנסו לתוקף בתחילת 2025, ואשר יש בהם כדי לקזז בקירוב את תוספת ההוצאות הקבועות הנובעות מהמלחמה. עם זאת, אין בצעדים אלה כדי להבטיח ירידה מתמשכת של יחס החוב לתוצר", כך כותב נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, בדוח בנק ישראל שפורסם היום (רביעי), יממה לאחר אישור תקציב 2025.
הדוח אינו כולל התייחסויות ישירות לתקציב, אלא רק להשלכות הנגזרות ממנו, וכולל המלצות כלליות בדבר הצורך בביצוע שינויים מבניים, רפורמות בשוק העבודה והתעסוקה, עידוד תעסוקת חרדים וגיוסים לצה"ל וצעדי תקציב שונים כדי להוריד את חובות המשק כדי שנוכל לעמוד באתגרי המלחמה.
לדברי פרופ' ירון, "חלקם של הצעדים הוא זמני, וצפוי גידול של הוצאות מבניות אחרות של הממשלה. המלחמה שבה והוכיחה את חשיבותם המכרעת של יחס נמוך של החוב הציבורי לתוצר ושל מרווח פיסקלי לעמידותו של המשק בפני זעזועים וליכולתו לממן הוצאות חריגות".
הוא הזהיר כי "השלכותיה ארוכות הטווח של המלחמה אינן מתמצות במישור הפיסקלי אלא עלולות להתבטא לאורך זמן גם בפרמיית הסיכון של המשק ובדירוג האשראי שלו. עליית נטל השירות הצבאי, ובייחוד שירות המילואים תמשיך לגבות מחיר כלכלי ניכר. שילוב אוכלוסיות נוספות בשירות הצבאי ימתן מחיר זה עבור המשק ככלל ועבור האוכלוסייה המשרתת בפרט".
על רקע כל אלה, "לנוכח הסיכונים והאתגרים המבניים נדרש תוואי מדיניות ברור להפחתתו לאורך זמן של יחס החוב לתוצר לשם יצירת מרווח פיסקלי מחודש, תוך מתן מענה לצורכי הביטחון, שגדלו, ולצורך בקידום צמיחה בת-קיימא".
"השלכותיה של המלחמה ימשיכו ללוות אותנו עוד שנים רבות. פגיעתה של המלחמה בפעילות המצרפית נבעה בראש וראשונה מירידת היצע העבודה בשל האיסור כניסת עובדים פלסטינים, גיוס אנשי המילואים והקושי של עובדים באזורי העימות להגיע למקומות עבודתם", כתב.
לדבריו, "היעדרות העובדים הפלסטינים, שפגעה בייחוד בענף הבנייה. המחסור בעובדים בענף הבנייה הוקל במהלך השנה בעזרת עובדים ישראלים וזרים, אך לא נסגר כליל. היצוא ירד השנה, גם בניכוי יצוא שירותי התיירות חרף הגידול של הסחר העולמי".
הנגיד הדגיש: "בניגוד למגמה העולמית של התמתנות שיעורי האינפלציה. האינפלציה הואצה ברבעונים השני והשלישי של השנה, בעיקר בגלל מגבלות ההיצע, והתמתנה לקראת סופה, לנוכח הקלה מסוימת במגבלות אלה".
בדוח נכתב כי הוצאות הממשלה לצרכים ביטחוניים ואזרחיים גדלו מאוד בשל המלחמה, ובמהלך השנה תקציב 2024 נפתח שלוש פעמים לצורך תוספות תקציב, הקשורות ברובן למלחמה. הגידול החד של ההוצאות מומן בעיקר באמצעות הגדלת הגירעון התקציבי שהגיעה בשיא ל-6.8% מהתוצר.
גידול משמעותי בהלוואות
לפי הדוח, שיעור הגידול של בהלוואות למשקי הבית קפץ ב-2024 ב-6.6%, לעומת 2.3% בשנה שעברה. האשראי לדיור, כלומר המשכנתאות, הובילו את הזינוק בהלוואות - כאשר היקף המשכנתאות החדשות גדל השנה בכ-30%. זאת, תוך גידול השימוש בהלוואות "בולט" במסגרת מבצעי מימון של הקבלנים ועלייה במדדי הסיכון של המשכנתאות.
עוד מדווחים בבנק ישראל כי הגידול בתיק הנכסים של הציבור היה השנה גבוה בהשוואה לשנים קודמות. "עלייה ניכרת הקיפה את כל רכיביו, ובלטה במניות ובאג"ח, הן המקומיות והן בחו"ל", לשון הדו"ח.
אחת הנקודות העיקריות שמודגשות בדוח היא הקושי שיצר המחסור בעובדים בענף הבינוי, אשר היה חמור במיוחד בשנת 2024. זאת בשל איסור כניסתם של פועלים פלסטינים עם פרוץ המלחמה. מחסור זה הביא להתארכות משך הבנייה, וכתוצאה מכך - להאטה וירידה בסיומי הבנייה, לירידה של היקף הבנייה ולהגדלת עלויות המימון של הקבלנים.
בבנק מציינים כי חלה פגיעה חמורה עוד יותר בהתחלות הבנייה שלא למגורים. על כן, הדוח מציין כי "המחסור בעובדים לא-ישראלים בענף מחדד את חשיבות שיפור כוח האדם בו תוך הגברת מוכנותם של העובדים להטמעת תיעוש, אשר יפצה על המחסור בכוח עבודה".
היקף העסקאות לרכישת דירות גדל השנה לצד עלייה של 7.3% במחיריהן ועלייה במלאי הדירות הלא מכורות. זאת, ככל הנראה, על רקע החששות מהיצע מוגבל בעתיד בשל הירידה הנוכחית בהיקף הבנייה, והצורך בשיקום נזקי המלחמה. עוד צוין כי עליית הביקוש לדירות חדשות הובילה את הגידול של היקף העסקאות בדירות, והועצמה על ידי מבצעי מימון שהציעו הקבלנים. בבנק, כזכור, הכריזו בתחילת השבוע על הגבלות מרסנות לאותם מבצעי 90/10 ו-80/20, מחשש להיווצרות בועת נדל"ן.
למרות אתגרי המלחמה אישרו מוסדות התכנון ב-2024 כ-204,000 יחידות דיור, חלקן במסגרת תוכניות לשיקום הדרום והצפון. אולם בחלק מהתוכניות המאושרות המעבר מאישור לביצוע מחייב הסרת חסמים לא פשוטים. מספר יחידות הדיור ששווקו על ידי רמ"י במכרזים עם זוכה וללא מכרז נותר יציב ביחס ל-2023, אך בהשוואה לשנים 2021 ו-2022 מדובר בצמצום תוך ירידה של מחירי הקרקעות.
בבנק ישראל מוסיפים כי פינוי יישובים מהדרום ומהצפון צמצם את המלאי האפקטיבי של הדירות, והגדיל את הביקוש לשירותי דיור בשאר האזורים. כנגד זאת מיתנו את הביקוש לשירותי דיור זמינות של חדרי מלון, שסייעה לתת מענה למפונים, מאזן הגירה שלילי ושיעור גבוה של צעירים המשרתים במילואים. עליית מחירי השכירות הסתכמה ב-4%.
עוד צוין בדו"ח כי הממשלה יזמה "מגה הסכמי גג" להאצה של הגדלת היצע הדיור. המודל החדש מציב רף גבוה להיקף ההסכמים ולקצב המימוש, אך אתגרי תשתיות בתחומי התחבורה והמים, שכבר מעכבים את מימוש הסכמי הגג הרגילים, עלולים להוות מכשול גם בהסכמי ה"מגה".
בפרק אחר בדוח ,שעוסק ב"סוגיות רווחה", מצוין החשש של בנק ישראל מירידה צפויה במספר הרופאים החדשים בארץ. לפי אחד הסעיפים בדו"ח, "רפורמת יציב", שמסדירה את לימודי הרפואה בפקולטות בחו"ל, צפויה להפחית את מספר הרופאים החדשים (מקבלי הרישיון) בכ-400-600 בכל שנה החל מ-2026. צפוי כי השפעתה של הרפורמה תורגש במיוחד באזורים פריפריאליים.
"בשנים האחרונות יושמו מספר צעדים להגדלה משמעותית במספר הרופאים החדשים", אומרים בבנק, "עם זאת, אמורות לעבור מספר שנים בין השפעת הרפורמה, החל מ-2026, לבין הבשלת צעדים אלה, מה שעלול להביא למחסור ברופאים חדשים בשנים הקרובות".
"השפעתה של "רפורמת יציב" והעלייה הצפויה בביקוש לרופאים בשנים הקרובות, מדגישות את חשיבות יישומן של התוכניות להגדלת מספר הרופאים החדשים בישראל עם דגש על הפיזור הגיאוגרפי", אומרים בבנק ישראל.