המועצה לצרכנות לשר המשפטים: קדם את חוק תובענות ייצוגיות

המועצה הישראלית לצרכנות מבקשת משר המשפטים כי משרדו יפעל לאלתר לקידום חוק תובענות ייצוגיות לאחר שפסיקת בית המשפט העליון שניתנה לאחרונה מצמצמת משמעותית את האפשרות להגיש תביעות ייצוגיות על פי תקנה 29 ובחלק מהמקרים אף מונעת זאת בפועל.

יצוין כי מדובר בתקנה על פיה הוגשו תביעות ייצוגיות בנושאים שלא נקבע להם הסדר חוקי ספציפי להגשת תביעות ייצוגיות ובכלל זה תביעות נגד המדינה או רשות ממשלתית (כולל רשויות מקומיות). המועצה מבהירה כי תביעות ייצוגיות רבות שהוגשו על פי תקנה 29 עדיין נדונות בבתי המשפט ועתה המשך ההליך בהן אינו ברור.

בפנייתה לשר המשפטים, יוסף לפיד, מדגישה מנכ"לית המועצה לצרכנות, גלית אבישי, כי הליך התובענה הייצוגית חיוני למימוש זכויות הצרכנים והגנתם, ככלי הרתעתי וחינוכי. "המציאות שבה גופי ענק מספקים שירותים מתמשכים למאות אלפי צרכנים מפתה עסקים להתעשר במהלך החוזה שלא כדין על חשבון הצרכנים, תוך שחוסר השוויון המובנה בין העסקים לצרכנים מבטיח ברוב המקרים הצלחת מחטפים שמבצעים עסקים."

עוד היא מוסיפה כי רבות כבר נכתב על כך שפעולת הגופים הממלכתיים בעלי סמכויות האכיפה הפלילית אינה מרתיעה דיה את העסקים והשפעתה קטנה מהשפעת התובענות הייצוגיות הבאות לפצות צרכנים שנפגעו.

המועצה לצרכנות מבהירה כי פסיקות בתי המשפט המחוזיים קבעו כי בכל הנוגע לחוק הגנת הצרכן צומצמה האפשרות להגיש תביעות ייצוגיות רק לעילות טרום חוזית. אולם עד עתה ניתן היה להגיש תובענות ייצוגיות על פי תקנה 29 כאשר מדובר בפגיעה במהלך החוזה בהסתמך על דיני חוזים, דיני הנזיקין דיני עשיית עושר שלא במשפט ודינים נוספים. צמצום האפשרות להגיש תביעה ייצוגית על פי תקנה 29 מעמיד בספק רב הגשת תביעות נגד עוסקים המפירים את החוזה שלהם עם הצרכנים.

כך למשל תמנע הגנה מהציבור במקרים הבאים: אם חברת סלולר תבטיח לצרכנים דקת אוויר בששים אגורות ויום לאחר כריתת החוזים תגבה 80 אגורות לדקה, למרות התחייבותה בחוזה שלא לשנות את התעריף; אם חברת החשמל תגבה תמורת השירותים שהיא מספקת תשלומים מעבר למותר לה על פי המנגנונים הקבועים בחוק; כשחברת גז הפועלת מכוח חוקים, תקנות וחוזה עם הצרכן לפיו היא מחויבת מחליטה שלא לספק עוד שירות מסוים תוך הפרת החוק, כמו לדוגמה בדיקת בטיחות תקופתית.

אבישי מדגישה עוד בפנייתה ללפיד כי בית המשפט העליון עצמו בפסיקתו בעניין עמד על הצורך האקוטי להסדיר בחוק את הנושא לאחר שהסדרת החקיקה מתעכבת שנים רבות, באמירה מפורשת של הנשיא ברק לפיה הימנעות מפיתוח דיני התובענה הייצוגית פוגעת פגיעה קשה בעקרון שלטון החוק וכי השופטת שטרסברג-כהן, חברת הרכב בית הדין שדן בנושא, אמרה כי "היעדר אפשרות להשתמש בתקנה 29 או צמצום השימוש בה מעניקים 'חיסיון' בלתי מוצדק לגופים אלה מפני תביעות ייצוגיות, במקום בו ראויות הן".

מנכ"לית המועצה לצרכנות מבקשת משר המשפטים כי במקביל ועד להשלמת הליכי החקיקה של חוק תובענות ייצוגיות יפעל ליצירת סעד חלופי לצרכן בדמות "פיצוי עונשי", סעד שיאפשר אכיפה צרכנית על ידי הציבור.

מדובר בסעד משפטי שאינו קיים עתה בישראל, לפיו צרכנים המגישים תביעות צרכניות לבתי המשפט יכולים לדרוש פיצוי מעבר לנזק הכספי הממשי שנגרם להם שמטרתו חינוך הציבור לערכים צרכניים והרתעת העוסקים מפגיעה בציבור הצרכנים.