אי אפשר היה לדמיין את זה לפני כמה עשורים, אבל היום זו כמעט מובנות מאליה: גרמניה היא אולי הידידה הקרובה ביותר של ישראל באירופה. מערכת יחסים ביטחונית חסרת תקדים, שותפות כלכלית עמוקה וגיבוי מדיני עקבי - דווקא על רקע שהוא מהטעונים ביותר בזיכרון ההיסטורי. בעוד שבפריז ובלונדון המשטרה מהססת, הפוליטיקאים מתחמקים וההפגנות האנטי־ישראליות צוברות תאוצה - בברלין נמתח קו ברור.
בגרמניה, אנטישמיות כבר לא נתפסת כעניין של חופש ביטוי אלא כקו אדום: שוטרים מפזרים הפגנות מוסלמיות באלימות, הפרלמנט מאשר נייר מדיניות חסר תקדים, ותאגידים כמו סימנס, פולקסווגן ודויטשה בנק מצהירים בגלוי: אנחנו עם ישראל.
לצד התמיכה המדינית, נבנה ציר שקט אך יציב של שיתופי פעולה כלכליים, טכנולוגיים וביטחוניים. גרמניה היא שותפת הסחר המובילה של ישראל באירופה, עם היקף חילופים של כ־7 מיליארד דולר בשנה. עסקאות נשק, פרויקטים משותפים בתחום האנרגיה, השקעות הדדיות וגל בקשות חסר תקדים לדרכון גרמני - כולם מצביעים על עומק הקשר.
לרגל 60 שנה לכינון היחסים הדיפלומטיים, זו ההזדמנות לשאול לא רק איך זה קרה - אלא מה הופך את גרמניה לשותפה הכי אסטרטגית של ישראל באירופה.
טילים, צוללות ומערכות הגנה - עסקאות הנשק במרכז היחסים:
פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה, נחשב לפוליטיקאי פרו־ישראלי מובהק. לאחר מתקפת ה־7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל, מתח ביקורת פומבית על גישת ארצות הברית לסיוע הביטחוני לישראל, והדגיש כי לגרמניה אחריות היסטורית להעניק לישראל תמיכה ביטחונית - ללא תנאים. באוקטובר 2024 אף קרא לממשלתו לחדש את משלוחי הנשק לישראל, לרבות חלקי חילוף לטנקים, במטרה להבטיח את עליונותה הצבאית.
גרמניה נחשבת כיום לאחת השותפות הביטחוניות המרכזיות של ישראל באירופה, עם מערכת יחסים שהפכה לשותפות אסטרטגית של ממש - המבוססת על אינטרסים משותפים, טכנולוגיה מתקדמת וחזון דמוקרטי. שיתוף הפעולה הזה בא לידי ביטוי בשורת עסקאות, תיאומים מדיניים ופרויקטים ביטחוניים רחבי היקף. העסקה הבולטת ביותר בשנים האחרונות היא רכישת מערכת ההגנה האווירית "חץ 3" על ידי גרמניה - בהיקף של כ־4 מיליארד דולר. זו העסקה הביטחונית הגדולה ביותר שישראל חתמה עליה מאז הקמתה.
מנגד, גרמניה היא ספקית הנשק השנייה בגודלה לישראל, עם יצוא ביטחוני שנע בעשור האחרון בין עשרות למאות מיליוני יורו בשנה. למרות דיווחים על "אמברגו שקט" בעקבות הלחימה בעזה, ממשלת גרמניה הודיעה כי מאז אוגוסט אושרו עסקאות יצוא בסך של כ־94 מיליון יורו, מה שמעמיד את היקף היצוא הביטחוני ב־2024 על 142 מיליון - יותר מבכל אחת מהשנים 2019, 2021 ו־2023.
גרמניה לא רק מייצאת תחמושת, טילי נ"ט וחלקי חילוף - היא גם ספקית אסטרטגית של מערכות נשק מתקדמות, ובראשן עסקת רכישת שלוש צוללות ב־3 מיליארד יורו שנחתמה ב־2022.
שוטרים גרמנים מפרקים באלימות הפגנות אנטי ישראליות (ומפגינים)
בעוד שבצרפת ובבריטניה ממשלות מהססות ולעיתים בוחרות להישאר עמומות, בגרמניה נרשם קונצנזוס פוליטי נדיר: אנטישמיות - אינה עוברת בשתיקה. אין זה נדיר לראות כוחות שיטור גרמניים מפרקים באלימות הפגנות מוסלמיות - מראות שכמעט ואינם נצפים במדינות מערביות אחרות.
מאז ה־7 באוקטובר, גרמניה חיזקה את עמדתה לצד ישראל - לא רק ברטוריקה אלא גם במדיניות קונקרטית. קנצלר גרמניה לשעבר, אולף שולץ, שביקר בישראל ובהמשך חנך בית כנסת בדסאו, נשא הצהרה רשמית בבונדסטאג והבהיר: "הרשויות אינן צריכות לאפשר הפגנות שבהן מושמעות קריאות אנטישמיות או כאלה שמפארות אלימות. לאנטישמיות אין מקום בגרמניה".
התמיכה חצתה גם למגזר הפרטי: למעלה מ־100 מהחברות הגדולות במדינה - ובהן סימנס, פולקסווגן, דויטשה בנק, BMW ולופטהנזה - פרסמו מודעות ענק בעיתונות, בגנות חמאס ובתמיכה מפורשת בקהילות היהודיות. "אנו מודעים לאחריותנו ההיסטורית", נכתב, "אין מקום לשנאה כלפי יהודים בגרמניה".
במקביל, מפלגות הקואליציה והשמרנים הגיעו להסכמה נדירה ביותר על נייר עמדה מקיף נגד אנטישמיות, שנועד לשמש בסיס למדיניות ברמות השלטון השונות - מהממשלה הפדרלית ועד למחוזות ולעיריות.
בהחלטה שאושרה בפרלמנט, נקבע כי קריאות לחרם אקדמי או תרבותי על ישראל, הפגנות אנטי־ישראליות ותקריות אלימות נגד יהודים - אינן נתפסות עוד כ"ביקורת פוליטית לגיטימית", אלא כמעשים בעלי אופי אנטישמי. ההחלטה, שגובשה לאחר התייעצות עם מומחים, מבקשת לשרטט קו ברור בין חופש ביטוי לבין הסתה במסווה.
7 מיליארד דולר, עם פוטנציאל לשילוש הסכום
ישראל וגרמניה מקיימות מערכת יחסים כלכלית ענפה, עם סחר דו־צדדי שמוערך בכ־6-7 מיליארד דולר בשנה. גרמניה היא אחת משותפות הסחר המרכזיות של ישראל, ותאגידים גרמניים כמו סימנס, פולקסווגן ובוש כבר פועלים בישראל, בעיקר בתחומי הטכנולוגיה והתשתיות. במקביל, סטארטאפים ישראליים רבים רואים בשוק הגרמני שער כניסה לאירופה - בזכות היציבות, הרגולציה הברורה והפתיחות לשיתופי פעולה.
הפוטנציאל עבור חברות ישראליות עצום: ממשלת גרמניה התחייבה להשקיע כ־57 מיליארד יורו בתשתיות ירוקות עד 2045 - בתחומי תחבורה חכמה, בנייה ירוקה, ייצור מימן והפחתת זיהום. דגש הולך וגדל על עצמאות אנרגטית וצמצום התלות בסין יוצר הזדמנות חסרת תקדים להשתלבות בפרויקטים רחבי היקף במודל PPP - הכוללים תכנון, מימון, הקמה ותפעול של תשתיות ציבוריות, עם ביקוש גבוה לטכנולוגיה חדשנית ופתרונות חכמים.
70%מהישראלים רואים את היחסים עם גרמניה כתקינים
סקר חדש שערכה פרופ' ג'יזלה דאקס מפורום אירופה באוניברסיטה העברית, שהתפרסם לקראת הכנס השנתי ללימודי גרמניה, בחן את עמדות הציבור בישראל ובגרמניה כלפי היחסים בין המדינות. מהנתונים עולה כי 70% מהציבור היהודי בישראל רואים את היחסים עם גרמניה כתקינים, ו-75% סבורים שגרמניה של היום אינה דומה לזו של העבר.
הממצאים משקפים תהליך הדרגתי של נורמליזציה רגשית ותפיסתית - מעבר מקשר המבוסס בעיקר על זיכרון השואה, לשותפות הנשענת על אינטרסים ביטחוניים, טכנולוגיים וכלכליים הולכים ומתרחבים. לדברי פרופ' דאקס : גרמניה נתפסת כמקום בטוח באופן יחסי עבור ישראלים, בין היתר, גם הודות לתמיכה של ממשלת גרמניה בישראל בתקופה זו.
תיקון החוק הוביל לגל של בקשות מישראל לאזרחות גרמנית
בארבעת החודשים הראשונים של 2024 הוגשו בגרמניה 6,869 בקשות לאזרחות מפצה - יותר מכלל הבקשות שהוגשו בשנת 2022. בין 2022 ל־2023 הוגשו כ־25,400 בקשות, כאשר ישראל מובילה במספר המבקשים. הנתונים ממקמים את גרמניה כאחת המדינות המבוקשות ביותר בקרב ישראלים להוצאת דרכון אירופי.
הסיבה למספרים הגבוהים אינה אחת: עו"ד טל אופיר, המתמחה בטיפול בבקשות לאזרחות ו - דרכון גרמני ואוסטרי, מסביר כי באוגוסט 2021 נכנס לתוקף שינוי משמעותי בחוק האזרחות הגרמני, המאפשר לישראלים נוספים לקבל אזרחות ודרכון גרמני.
אם בעבר הזכאות ניתנה רק לצאצאי אזרחים גרמנים, התיקון החדש מעניק אזרחות גם לצאצאים של מי שמרכז חייהם היה בגרמניה לפני עליית הנאצים ב־1933. לדבריו, הדרכון הגרמני - מהחזקים בעולם - מקנה גישה למדינות רבות וזכויות באירופה, כמו לימודים מסובסדים, רכישת נכסים, קבלת משכנתאות, וחופש תנועה ועבודה במדינות האיחוד - ללא צורך בוויזה.