עוד התקדמות בפרשת סלייס. המנהל המיוחד של סלייס, רו"ח אפי סנדרוב, הגיש היום הודעה לבית המשפט, על ניהול מו"מ בינו לבין סוכנות הביטוח פינברט, אחד משמונת הגופים המעורבים בפרשה, שבה נעלמו למעלה מ-850 מיליון שקלים, מתחת לאפו של הרגולטור.
בשבועות האחרונים מתנהלים מגעים בין הצדדים, אחרי שסנדרוב סירב לפניות העמיתים להגיע לפשרה עם פינברט וניסה בכל דרך למנוע מעו"ד איתן ארז, לנהל מו"מ בשמם. בפנייתם לבית המשפט מודיעים הצדדים על קיום המו"מ ביניהם, "בנסיבות אלה בית המשפט הנכבד מתבקש להשהות את פרסום החלטותיו בבקשה להעברת השליטה בנכסים ובבקשה לקבלת מידע ומסמכים, לפרק זמן של 30 יום או עד להודעה אחרת".
בסביבתו של סנדרוב אומרים שהממונה עושה ככל שביכולתו כדי להגיע להסדר הטוב ביותר עבור העמיתים וזה העומד כרגע על הפרק מהווה שיפור של ההצעה הקודמת שגובשה.
הסכם ראשון
בינואר האחרון נחתם הסכם עקרונות בין עו"ד איתן ארז המייצג כ-150 עמיתים מנפגעי סלייס, לבין סוכנות הביטוח פינברט, במה שהיווה פריצת דרך.
פרשת סלייס היא הונאת הכספים הגדולה ביותר של מוסד פיננסי ישראלי מפוקח. היקף הכספים ש"נעלמו" עומד על כ-850 מיליון שקלים, פי ארבעה מהיקף הכסף במעילה בבנק למסחר. ולמרות חומרת הפרשה, הציבור הכללי לא מודע לפרטיה הקשים.
בית ההשקעות "סלייס", הוחזק על ידי שתי משפחות מבוססות, גולדברג (51%) וטוקטלי (49%). נוהלו בו 4.2 מיליארד שקל, מתוכם 1.2 מיליארד שקל בקופות גמל רגילות, שחברת הביטוח הפניקס רכשה לפני מספר חודשים, ולכן כספים אלו יגיעו לעמיתים בסבירות גדולה.
3 מיליארד שקלים נוהלו בקופות גמל בניהול אישי, IRA, שהושקעו בקרנות בחו"ל, רובן "קרנות אדומות", כאלה שבדיעבד אינן עומדות בסטנדרט של רשות שוק ההון, ואותם מתקשים לאתר. לפני יותר משנה, מספר חודשים לאחר שהתפוצצה הפרשה, מינה עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, את אפי סנדרוב למנהל המורשה של סלייס. תפקידו של סנדרוב הוא למעשה לאתר ולהחזיר את הכספים לחוסכים עד כמה שניתן. כ-850 מיליון שקלים נעלמו, מתוכם אותר מידע ביחס לסכום של 380 מיליון שקלים.
במסגרת בדיקות המנהל המורשה התברר שהחברה לא ניהלה מערכת מסודרת לניהול המידע, שאמורה לייחס את הנכסים לעמיתים, וניהלה חלק מקופות הגמל בניהול אישי על גבי קבצי "אקסל". לחלק מן העמיתים שהשקיעו בקופת גמל בניהול אישי לא נפתחו חשבונות אישיים ויעודיים, "קסטודיאן" ייעודיים, והכספים נשארו מרוכזים כולם ב"חשבונות מעבר".
בנוסף, החברה השתמשה בכספים של עמיתים מסוימים שהופקדו ב"חשבון המעבר" כאמצעי תשלום לעמיתים אחרים. כמו כן, בידי החברה לא היו שערוכים ואסמכתאות בקשר עם השקעות של עמיתים בקופות גמל בניהול אישי, וקיים חשש כי כספי עמיתים הושקעו במכשירי השקעה שאינם מותרים על פי חוק.