בעוד ממשל טראמפ מקדם בארה"ב איסור על פיתוח מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי (CBDC), ופועל להגברת השימוש בסטייבלקוינס צמודי דולר, טוקנים דיגיטליים היושבים על רשתות בלוקצ'יין שונות במרחב הקריפטו, האיחוד האירופי מגיב בחריפות ומכריז על השקת היורו הדיגיטלי באוקטובר הקרוב, השקה אותה מתכנן כבר מספר שנים.
מאבק הכוח הגיאופוליטי הזה צפוי לעצב מחדש את פני הכלכלה העולמית, ולצייר מחדש את קווי המתאר של העצמאות הפיננסית במאה ה-21.
כפי שנאמר לאחרונה על ידי פיליפ ליין, הכלכלן הראשי של הבנק המרכזי האירופי (ECB), "המטבע החדש הוא לא רק עניין טכני של עדכון המערכת המוניטרית שלנו, אלא גם דרך אסטרטגית להגן על אירופה מפני מניפולציות כלכליות זרות". ההצהרה הזו, שכמעט לא זכתה לכיסוי תקשורתי, מסמנת למעשה את פתיחתה של מלחמת דומיננטיות פיננסית חדשה.
קרב על עצמאות פיננסית בעידן דיגיטלי
במרכז המאבק ובבסיס הכלכלה העולמית עומד הדולר, שלאחרונה, הטוקנים הדיגיטליים היציבים הצמודים אליו משגשים ואף מקודמים בריש גלי כחלק ממטרותיו של ממשל טראמפ לשמירת הדומיננטיות וההגמוניה האמריקאית העולמית, על פי דבריו של שר האוצר, סקוט בסנט.
הטוקן USDT של חברת תט'ר, שהגיע לשווי שיא של 144 מיליארד דולר, יחד עם USDC, של חברת סירקל, שהכפיל את שווי השוק שלו והגיע אל 60 מיליארד דולר בשנה האחרונה בלבד, הם סימן מובהק לצמיחה של שוק חדשני גלובלי, שעוקף את שלטונות העולם ומנגיש דולרים דיגיטליים ישירות לאזרחים.
המטרות מגובות במעשים - טראמפ חתם בימיו הראשונים בתפקיד על צו נשיאותי "לקידום פיתוח וצמיחה של מטבעות יציבים חוקיים בגיבוי דולר ברחבי העולם".
"ההסתמכות של אירופה על ספקי תשלומים זרים הגיעה לרמות מדהימות", הזהיר ליין, "תלות זו חושפת אותנו לסיכוני לחץ כלכלי, כפייה פוליטית ואובדן אוטונומיה אסטרטגית. היורו הדיגיטלי הוא הפתרון המבטיח ביותר שיש לנו כעת".
כריסטין לאגרד, נשיאת ה-ECB, הדגישה גם היא את הצורך בחיזוק הריבונות הכלכלית האירופית "כדי לצמצם את התלות בתשתיות תשלום זרות - אמריקאיות בעיקרן".
בלי שקיפות, עם הרבה כוח
בניגוד למטבעות דיגיטליים מבוזרים כמו ביטקוין, היורו הדיגיטלי יהיה מנוהל באופן ריכוזי מוחלט על ידי הבנק המרכזי האירופי. לא תהיה בו שקיפות ציבורית כמו במערכת בלוקצ'יין פתוחה, והבנק המרכזי יפקח ישירות על כל עסקה.
מה שמדאיג במיוחד הוא היכולת של הבנק המרכזי "לתכנת" את הכסף - להגביל או לכוון את השימוש בו למטרות ספציפיות, החל מגביית מסים יעילה יותר ועד עידוד או ענישה של התנהגויות צרכניות וחברתיות מסוימות.
אכן, היורו הדיגיטלי אולי נועד להתחרות במטבעות הדיגיטליים האמריקאיים, ומגובה בהבטחות של שקיפות, אמינות, ולטובת המשתמשים, אך מתן השליטה והכלים האלו לגורמים ריכוזיים מוטלת בספק, מאחר והמטרה כאן די שקופה והיא לא כדי להגביר את החופש הפיננסי של האזרחים, אלא כדי לחזק את השליטה של הממסד הפיננסי האירופי.
ההתנגדות לפרויקט לא מגיעה רק ממומחי פרטיות. גם מערכת הבנקאות האירופית חוששת מהשלכותיו. סקר שערכה האגודה הפדרלית של בנקים קהילתיים בגרמניה ב-2023, מצא שאם כל מפקיד ימיר 3,000 יורו ליורו דיגיטלי, רק 56 מתוך 714 בנקים קהילתיים יעמדו במאגרי הנזילות הנדרשים. הבנקים מבקשים להגביל את ההפקדה ל-500 יורו לאדם כדי למנוע קריסה המונית הנקראת בכינוייה המוכר - "ריצה אל הבנקים".
הסוס הטרויאני - זהות דיגיטלית ופיקוח מוחלט
הדאגה האמיתית נוגעת לקשר המתוכנן בין היורו הדיגיטלי לבין "ארנק הזהות הדיגיטלית" שמקדם האיחוד האירופי. שילוב זה יאפשר למדינות לעקוב אחר כל פעולה כלכלית וחברתית של אזרחיהן.
"זהו סוס טרויאני שמאיים על הפרטיות וחופש הפרט", טוען פרופ' ג'וליאן אסאנג', מומחה לפרטיות דיגיטלית מאוניברסיטת קיימברידג'. "הפרויקט הזה עלול להפוך את אירופה למעבדה ענקית של מעקב כלכלי וחברתי, בתואנה של התמודדות עם האתגר האמריקאי".
חשש נוסף נוגע להאצת היעלמות המזומן. אף שה-ECB מתחייב שהמטבע החדש ישמש לצד המזומן, מומחים מעריכים כי בפועל, מדובר בצעד נוסף לקראת חברה ללא מזומן - ועם פחות חופש.
והשקל הדיגיטלי? כשהסקר מקדים את ההסברים
בישראל, בנק ישראל פרסם לפני מספר שבועות מחקר שמראה כי "51% מהישראלים מעוניינים בשקל דיגיטלי", עם 34% שהביעו עניין גבוה מאוד. הבנק אף פרסם בחשבון האינסטגרם הרשמי שלו את המסר: "עדיין אין החלטה סופית, אבל נראה שהעתיד כבר כאן".
מה שבנק ישראל לא מספר לציבור הוא מה בדיוק זה שקל דיגיטלי (מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי, CBDC), איך הוא עובד, וכיצד הוא עלול לשנות לחלוטין את היחסים בין האזרח לרשויות. בשונה ממדינות רבות בעולם, בישראל נושא הפרטיות כלל לא הוצג כחשש מרכזי בסקר - אולי מפני שהנשאלים לא הבינו את ההשלכות האמיתיות.
אם תשאלו את האדם הממוצע ברחוב, הוא עשוי לומר שהוא כבר משתמש ב"כסף דיגיטלי" כשהוא משלם עם ביט או כרטיס אשראי, ולא מבין את ההבדל המהותי בין אמצעי התשלום הנוכחיים למטבע דיגיטלי של בנק מרכזי (CBDC).
בעוד אירופה ממהרת למרוץ החימוש הפיננסי מול ארה"ב, ישראל נראית כמי שמניחה את היסודות למהלך דומה - תוך הסתמכות על חוסר הידע של הציבור.