פרסום ראשון: היום יתפרסם דו"ח ה-OECD החדש על ישראל, והוא מצייר תמונה מורכבת. אמנם הכלכלה המקומית הפגינה עמידות מרשימה בפני זעזועים ביטחוניים חריפים, אך מתמודדת עם שורת אתגרים פיסקליים, מוניטריים וחברתיים שידרשו טיפול נחוש בשנים הקרובות.
"הכלכלה הישראלית הייתה חסינה לזעזוע של מתקפות הטרור ב-7 באוקטובר והמלחמה שבאה בעקבותיהן", קובע הדו"ח, ומייחס זאת למצב פיסקלי איתן טרום המלחמה, ניהול מוניטרי מיומן ומערכת פיננסית יציבה. אלא שמנגד, ההוצאות הצבאיות זינקו, הגירעון התרחב והשקעות נפגעו באופן משמעותי.
נתוני הדו"ח מראים כי ההשקעות בסוף 2024 עמדו בכ-15% מתחת לרמתן טרום המלחמה, בעיקר בגלל מחסור בכוח אדם במגזר הבנייה עקב השעיית היתרי העבודה לפלסטינים. גם היצוא נותר חלש, כאשר המאזן הפיסקלי עבר מעודף לגירעון גדול.
פרמיית הסיכון הריבונית גבוהה ב-50 נקודות בסיס מאשר לפני אוקטובר 2023, המשקפת הערכה מחדש של סיכון המדינה. עם זאת, התפתחויות חיוביות בסוף 2024 ותחילת 2025, כמו הפסקת האש עם לבנון והתקדמות במשא ומתן לשחרור חטופים, כבר הביאו לירידה בפרמיות ה-CDS ובתשואות אגרות החוב הממשלתיות, מה שתרם לשיפור בתנאי המימון של ישראל.
דו"ח ה-OECD מציין שהלחצים אינפלציוניים צפויים להישאר משמעותיים בטווח הקרוב. גורמים בצד הביקוש תרמו ללחצים על המחירים, כשההתאוששות המהירה של הצריכה הפרטית יחד עם העלייה החדה בהוצאות הממשלה פיצו על ההשפעה של הירידה בהשקעות.
"המשך הסכסוכים גרם לכך שההשפעה של ההוצאות הצבאיות הייתה גדולה יותר לאורך 2024 מהצפוי בתחילת השנה", מציינים מומחי הארגון ומזכירים שהבנק המרכזי הוריד את הריבית מ-4.75% ל-4.5% בינואר 2024. באמצע 2024, הביקוש המקומי חזר לרמה של 2.7% מעל המגמה שהייתה צפויה לפני משבר הקורונה, ולמרות העלייה באבטלה לאחר אוקטובר 2023, היא נותרה נמוכה מהמגמה ארוכת הטווח שלה.
האינפלציה צפויה להישאר גבוהה במחצית הראשונה של 2025 לפני שתתמתן. העלאת המע"מ באחוז אחד בינואר 2025, יחד עם מגבלות היצע הנובעות מהמתיחות הגיאופוליטית, יתרמו ללחצים על המחירים בתקופה זו. בשוק העסקי צפוי לחץ נוסף על השכר בשל מצוקת כוח האדם, במיוחד בענף הבנייה.
ה-OECD משבח את האסטרטגיה הכלכלית שננקטה מאז אוקטובר 2023, ששמה דגש על יציבות, בניגוד למדיניות של מימון מוניטרי של הוצאות הממשלה שאפיינה תקופות עבר, אחרי מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים. "שמירה על מדיניות מוניטרית זהירה היא מהלך נכון," קובע הדו"ח, ומזכיר כי העלייה באינפלציה במהלך 2024 סימנה שינוי מגמה לאחר תקופה של ירידת מחירים שהושגה בעקבות סדרת העלאות ריבית של הבנק המרכזי בין אפריל 2022 למאי 2023.
ה-OECD מדגיש את הצורך בריסון הגירעון, אך מזהיר כי "יש להימנע מריסון מהיר ועמוק מדי, במיוחד כל עוד מתחים גיאופוליטיים מוגברים מכבידים על הביקוש הפרטי".
לפי הדו"ח, הרשויות הפיסקליות בחרו לממן את העלייה החדה בהוצאות הציבוריות בשילוב אסטרטגי של שלושה מרכיבים: מימון גירעוני באמצעות גיוס חוב ציבורי, צעדים להגדלת ההכנסות, בראשם העלאת המע"מ באחוז אחד, שצפויה להניב הכנסות נוספות בגובה 0.4% מהתמ"ג בשנה, וצמצום הוצאות, כולל קיצוצים רוחביים בתקציבים השוטפים של משרדי הממשלה, הפחתת הוצאות שכר במגזר הציבורי באמצעות הקפאת גיוסים, וביטול או השעיה של פרויקטי השקעה.
הארגון טוען שזה אינו מספיק, וממליץ על צעדים נוספים כמו סיום פטורי מע"מ, העלאת שיעורי מס פחמן, מיסוי משקאות ממותקים ופריטי פלסטיק חד-פעמיים, וכן יישום מס קילומטרז' כדי להתכונן לירידה בהכנסות ממס דלק עם מעבר לרכבים חשמליים.
אחד הממצאים המעודדים בדו"ח הוא עמידות המערכת הבנקאית. כריות ההון של הבנקים נמצאות ברמה ממוצעת ביחס למדינות ה-OECD כשמתייחסים לנכסים הכוללים, אם כי נמוכות יותר כאשר משקללים סיכונים - דבר שנובע בחלקו מגישה רגולטורית שמרנית.
הדו"ח מציין הבדל משמעותי בגישה לסיכון בין ישראל לאירופה: בהלוואות לדיור בישראל, משקולות הסיכון הממוצעות הן 53%, בעוד במרבית מערכות הבנקאות במדינות האיחוד האירופי, משקולות הסיכון נמוכות בהרבה מ-15%.
הבנקים הישראליים מציגים תשואה גבוהה על ההון, הנובעת בחלקה מהפחתת עלויות תפעול, במיוחד בהוצאות השכר כתוצאה משיפורי פריון. בנוסף, הרווחיות הגבוהה עשויה לשקף את הריכוזיות הגבוהה בענף, שכן חמישה בנקים בלבד מחזיקים ב-98% מסך נכסי הבנקים.
בנובמבר 2023, הפיקוח על הבנקים דרש מהבנקים לנקוט בגישה זהירה בעת חלוקת דיבידנדים, צעד שהוביל לצמצום שיעור הרווחים המחולקים. ה-OECD מדגיש את חשיבות המשך מדיניות פיקוח הדוקה נוכח הסיכונים הגיאופוליטיים, הצטברות החוב הציבורי וההאטה בענף הבנייה.
בדו"ח נמתחת ביקורת קשה על הממשלה: "ישראלים צעירים רבים במגזרים החרדי והערבי מקבלים חינוך חלקי או באיכות נמוכה יותר במקצועות הליבה" וניתנת המלצה תקיפה לאכוף את הוראת תוכנית הליבה והבטחת מימון שווה לתלמיד בבתי ספר עם מאפיינים סוציו-אקונומיים דומים. הארגון גם קורא להסרת הטבות המרתיעות מעבודה בקרב גברים חרדים, צעד שעשוי לחזק את שיעורי התעסוקה והפריון במשק.
הארגון צופה כי הצמיחה תתגבר כאשר הסביבה הגיאופוליטית תשתפר, אך מזהיר כי הסיכונים "גדולים מאוד משני הצדדים". מחד, הפחתת מתיחות עשויה לשחרר ביקוש פרטי זר ומקומי ולהקל על עסקים בינלאומיים. מאידך, החרפה מחודשת של הסכסוכים עלולה להרע עוד יותר את החשבונות הציבוריים תוך הפחתה ישירה של הפעילות הכלכלית.
התרחבות הגירעון התקציבי ועליית תפיסת הסיכון של ישראל מאז אוקטובר 2023 תרמו לעלייה בעלויות הגיוס של המדינה. השפעות אלו ניכרות בעלייה החדה בפרמיית ה-CDS (Credit Default Swap) באוקטובר 2023, המשקפת את עלות הביטוח מפני חדלות פירעון של אגרות החוב הממשלתיות.
חששות המשקיעים בנוגע לסיכונים הפיסקליים בטווח הבינוני קיבלו ביטוי בהחלטות של סוכנויות דירוג האשראי Fitch, Moody's ו-Standard & Poor's, אשר כולן השאירו את דירוג האשראי של ישראל תחת תחזית שלילית.
"הכלכלה ממשיכה להיות מושפעת מאוד מהסכסוכים", מסכם הדו"ח, אך מציין כי המערכת הפיננסית "עמדה היטב בפני הזעזוע של המתקפות והמלחמה שבאה בעקבותיהן". המטבע והבורסה התאוששו והתרחבו לאחר הזעזוע הראשוני, משקפים את אמון המשקיעים באיתנות הכלכלה הישראלית לטווח ארוך. ישראל נמצאת בצומת דרכים קריטי, ולכן יש צורך באיזון עדין בין ריסון פיסקלי לבין תמיכה בצמיחה, בין שמירה על יציבות מוניטרית לבין תמיכה בביקוש, ובין חיזוק המערכת הבנקאית לבין עידוד תחרות במגזר הפיננסי.