ב-2 באפריל 2025, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הכריז על תוכנית מכסים חדשה שכונתה "תוכנית הוגנת והדדית", שנועדה לתקן מה שהממשל האמריקאי רואה כחוסר איזון ביחסי סחר בין-לאומיים. התוכנית מהווה המשך והרחבה של מדיניות המכסים שטראמפ הנהיג בתקופת כהונתו הראשונה, אך הפעם בהיקף ובעוצמה גדולים יותר.
התוכנית כוללת שני רכיבים עיקריים: מכס אוניברסלי של 10% על כל היבוא לארה"ב, שנכנס לתוקף ב-5 באפריל 2025, ומכסים הדדיים נוספים על מדינות בעלות עודף סחר משמעותי עם ארה"ב, בשיעורים שונים עד 50%, שייכנסו לתוקף ב-9 באפריל 2025.
מה שמייחד את התוכנית הנוכחית היא העובדה שהיא הוצגה תחת הכרזת מצב חירום לאומי באמצעות חוק סמכויות כלכליות לשעת חירום בינלאומית (IEEPA), צעד יוצא דופן המעניק לנשיא סמכויות נרחבות לפעול בתחום זה ללא צורך באישור הקונגרס. צעד זה משקף את הנחישות של הממשל האמריקאי לשנות באופן מהותי את מאזן הסחר העולמי לטובת ארה"ב, תוך מוכנות להתמודד עם ההשלכות הדיפלומטיות והכלכליות העולמיות.
איך נקבעים שיעורי המכס?
קביעת שיעורי המכס מתבססת על מתודולוגיה מורכבת שבמרכזה עומד הגירעון המסחרי של ארה"ב מול המדינה הרלוונטית - כלומר כמה המדינה רוכשת מארה"ב לעומת כמה היא מוכרת לה. לפי המידע שפורסם, הממשל האמריקאי פועל על פי נוסחה ספציפית לחישוב שיעורי המכס, כאשר המקרה של ישראל מדגים היטב את התהליך.
במקרה של ישראל, הממשל האמריקאי לקח את הגירעון המסחרי של ארה"ב מול ישראל - ההפרש בין כמה ישראל מייצאת לארה"ב וכמה מייבאת ממנה - שעמד על כ-7-8 מיליארד דולר בשנת 2024 לרעת ארה"ב, וחילק אותו בסך היצוא של ישראל לארה"ב, שהסתכם בכ-17-20 מיליארד דולר.
תוצאת החישוב הייתה כ-34%, ומשם, הממשל בחר לחלק את התוצאה בשתיים, מה שהוביל למכס סופי של כ-17% על הסחורות הישראליות. חשוב להדגיש כי שיעור זה מתווסף למכס האוניברסלי הבסיסי של 10% שחל על כל המדינות, אך במקרה של ישראל, השיעור של 17% כולל כבר את המכס הבסיסי ואת התוספת הייעודית.
הנוסחה הזו יושמה באופן דומה למדינות אחרות, אך עם וריאציות שונות ושיקולים נוספים שהובילו לשיעורים שונים. למשל, סין, שלה עודף סחר משמעותי מול ארה"ב, עומדת בפני שיעור מכס גבוה במיוחד של 54%, בעוד שמדינות עם עודף סחר קטן יותר, כמו בריטניה, משלמות רק את המכס הבסיסי של 10%.
חשוב להדגיש את החריגים המשמעותיים במדיניות המכסים: קנדה ומקסיקו, השותפות בהסכם סחר צפון אמריקה (USMCA), זוכות לפטור מהמכסים הנוספים עבור סחורות העומדות בתנאי ההסכם. עם זאת, סחורות שאינן עומדות בתנאים אלה יחויבו במכס גבוה של 25%, מה שמדגיש את החשיבות שהממשל מייחס לעמידה בתנאי הסכמי הסחר הקיימים.
כיצד המכסים משפיעים על הכלכלה העולמית?
ההשפעה של מדיניות המכסים החדשה על הכלכלה העולמית היא מרחיקת לכת ורב-ממדית, עם השלכות שחורגות הרבה מעבר ליחסי הסחר הישירים בין ארה"ב למדינות אחרות. מדובר בזעזוע משמעותי למערכת הסחר העולמית, שהתבססה בעשורים האחרונים על עקרונות של ליברליזציה ופתיחות יחסית.
בהיבט הכלכלי הטהור, העלאת המכסים מייקרת באופן ישיר את עלות הסחורות המיובאות לארה"ב. יבואנים אמריקאיים ייאלצו לשלם תוספת משמעותית על הסחורות שהם רוכשים מחו"ל, עלות שבחלקה הגדול צפויה להיות מגולגלת לצרכנים אמריקאיים.
התוצאה הצפויה היא עלייה במחירי מוצרים רבים בשוק האמריקאי, מרכבים ואלקטרוניקה ועד למוצרי צריכה יומיומיים, מה שעלול להוביל לעלייה באינפלציה. עובדה זו מעוררת דאגה מיוחדת בקרב כלכלנים, במיוחד לאור דבריו של שר המסחר האמריקאי הווארד לוטניק, שטען כי המכסים "שווים את זה" גם אם יובילו להאטה כלכלית.
הסיכון למיתון כתוצאה מהמכסים הוא ממשי. קן רוגוף, הכלכלן הראשי לשעבר של קרן המטבע הבינלאומית (IMF), העריך שקיים סיכוי של 50% למיתון בעקבות הצעדים החדשים, הערכה שהדהדה בשווקים הפיננסיים. גם בנק ג'י פי מורגן עדכן את תחזיתו, והעלה את הסיכוי למיתון גלובלי עד סוף השנה מ-40% ל-60%. ההשפעה על הצמיחה הכלכלית העולמית עלולה להיות שלילית, במיוחד אם מדינות נוספות יצטרפו למעגל המכסים ההדדיים.
ואכן, תגובות הנגד של מדינות אחרות כבר מתחילות להיראות באופק. סין הודיעה על כוונתה להטיל מכסים נוספים של 34% על כל הסחורות האמריקאיות החל מה-10 באפריל, צעד שמסמן את תחילתה של מלחמת סחר נרחבת. בריטניה כבר מכינה רשימה של מוצרים אמריקאיים שעליהם יוטלו מכסי תגמול, וראש הממשלה סר קיר סטארמר הביע דאגה מההשפעות הכלכליות. גם מדינות אחרות, כולל האיחוד האירופי ויפן, שוקלות צעדי תגובה דומים.
פרט למכסים ישירים, השפעות עקיפות עלולות להיות משמעותיות עוד יותר. שרשראות האספקה הגלובליות, שכבר נפגעו בעקבות משבר הקורונה, עומדות בפני שיבושים נוספים. חברות בינלאומיות עשויות לשקול מחדש את מיקום מפעליהן ואת אסטרטגיית הייצור שלהן, תהליך שעלול להיות יקר ומורכב. במיוחד פגיעות הן תעשיות שמתבססות על שרשראות אספקה מורכבות וגלובליות, כמו תעשיית הרכב והאלקטרוניקה.
המתיחות הדיפלומטית שנוצרת בעקבות המכסים היא גם כן גורם משמעותי. מדינות כמו סין, האיחוד האירופי, יפן ודרום קוריאה, שכולן עומדות בפני מכסים גבוהים, עלולות לראות בצעד האמריקאי מהלך עוין שדורש תגובה לא רק מסחרית אלא גם דיפלומטית. השיח הבינלאומי בנושאי סחר עלול להפוך למתוח יותר, עם השלכות על תחומים נוספים של שיתוף פעולה בינלאומי.
ההשפעה על מדינות ספציפיות מגוונת, כאשר כלכלות המתבססות על יצוא, כמו גרמניה, יפן ודרום קוריאה, צפויות להיפגע במיוחד. גם שווקים מתעוררים כמו הודו (26%) וויטנאם (46%), שנהנו בשנים האחרונות מהעברת פעילות ייצור מסין, עומדים כעת בפני מכסים גבוהים שעלולים לפגוע בצמיחתם.
האטלנטיק קאונסיל, מכון מחקר אמריקאי מוביל, מציין כי הממשל משתמש במכסים כשילוב של כלי משא ומתן, אמצעי ענישה, והגנה על תעשיות מקומיות. זוהי אסטרטגיה שטראמפ כבר השתמש בה בקדנציה הראשונה שלו, כאשר המכסים על סין הובילו בסופו של דבר להסכם "שלב אחד" בין המדינות. עם זאת, הסיכונים הפעם גבוהים יותר, הן בשל ההיקף הנרחב של המכסים והן בשל המצב הכלכלי העולמי השברירי יותר ב-2025.
כיצד המכסים משפיעים על ישראל?
ישראל, כבעלת ברית קרובה של ארצות הברית ושותפה לאחד מהסכמי הסחר החופשי הוותיקים ביותר של ארה"ב (מאז 1985), מצאה את עצמה באופן מפתיע תחת השפעתה של מדיניות המכסים החדשה. ההחלטה להטיל מכס של 17% על יצוא הסחורות הישראלי הייתה הפתעה לא נעימה עבור הממשלה והמגזר העסקי בישראל, במיוחד לאור המאמצים המוקדמים של ישראל למנוע זאת.
המכס על ישראל, בשיעור של 17%, מורכב מהמכס האוניברסלי הבסיסי של 10% ותוספת ייעודית של 7%. המכסים ייכנסו לתוקף ב-9 באפריל 2025, וזאת למרות ניסיון מוקדם של ישראל ב-1 באפריל 2025 לבטל את כל המכסים שלה על מוצרים אמריקאיים, במטרה לזכות בפטור מהמכסים החדשים. צעד זה של ישראל משקף את החשיבות הרבה שהיא מייחסת לשוק האמריקאי ואת הנכונות שלה להקריב הכנסות ממכסים כדי לשמור על גישה ללא מגבלות לשוק זה.
היקף הסחר המושפע מהמכסים הוא משמעותי. בשנת 2024, יצוא הסחורות מישראל לארה"ב הסתכם בכ-17 מיליארד דולר, כאשר סך היצוא, כולל שירותים, הגיע לכ-34 מיליארד דולר. עובדה חשובה היא שכמחצית מהיצוא הישראלי לארה"ב מורכב משירותים, בעיקר בתחום ההייטק, שאינם כפופים למכסים. לכן, על אף ששיעור המכס של 17% נראה גבוה, ההשפעה הכוללת על המשק הישראלי ממותנת יחסית בזכות המבנה הייחודי של היצוא הישראלי.
בחינה מעמיקה יותר של הענפים המושפעים מגלה תמונה מורכבת. הענפים העיקריים שעלולים להיפגע כוללים מכונות וציוד חשמלי, מכשירים אופטיים ורפואיים, מכונות ומכשירים מכניים, וכן יהלומים ומוצרים חקלאיים. כל אלה יהפכו ליקרים יותר בשוק האמריקאי, מה שעלול להוביל לירידה בביקוש או לשחיקה ברווחיות של היצואנים הישראלים.
מקור לדאגה נוספת הוא האפשרות שבהמשך יוטלו מכסים ייעודיים על תרופות, ענף יצוא משמעותי עבור ישראל. בכירים במשרד האוצר הביעו חשש שטראמפ עשוי להטיל מכסים על תרופות בדומה למכסים שהטיל על אלומיניום, צעד שעלול להשפיע משמעותית על חברות ישראליות כמו טבע, אחת מיצרניות התרופות הגנריות הגדולות בעולם.
ההשפעה על ענף ההייטק הישראלי מורכבת גם היא. מחד, חברות המספקות שירותים טכנולוגיים לא ייפגעו ישירות מהמכסים. מאידך, חברות המייצרות מוצרים פיזיים כמו רכיבים אלקטרוניים או מכשור רפואי, יעמדו בפני מכס של 17%.
התגובות בישראל למכסים היו מהירות ומגוונות. נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, הביע חשש מהשלכות המכסים על היצואנים הישראלים ועל מקומות עבודה. לדבריו, "מדובר בצעד מדאיג עבור היצואנים הישראלים, אשר עלול לפגוע במקומות עבודה ולצמצם את הפעילות בשוק האמריקאי".
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הגדיר את המכס כ"בלתי מוצדק", והדגיש שישראל נפגעה פחות ממדינות אחרות. משרד החקלאות הישראלי כבר בוחן אפשרות למתן פיצויים לחקלאים אם ענף החקלאות ייפגע מהמכסים.
מעבר להשפעה הכלכלית המיידית, קיימים סיכונים אסטרטגיים ארוכי טווח. אחד החששות המרכזיים הוא האפשרות שחברות ישראליות יעבירו את פעילות הייצור שלהן מחוץ לישראל כדי לעקוף את המכסים. כלכלנים מצביעים על כך שהסיכוי לכך נמוך יחסית עבור חברות שכבר מבצעות מיקור חוץ, אך גבוה יותר עבור חברות טכנולוגיה עם היקפי ייצור גדולים. בכירים במשרד האוצר מביעים דאגה מפני האפשרות שיצרנים ישראלים ישקלו להעביר מפעלים לארה"ב, אם כי הם מציינים שהדבר תלוי גם בתגובת האירופאים - אם אירופה תעלה מכסים על ארה"ב, חברות שיעברו לשם יתקשו לייצא לאירופה.
בטווח הארוך יותר, המכסים עשויים לעודד חברות ישראליות לחפש שווקי יצוא חלופיים ולהפחית את התלות בשוק האמריקאי. זהו תהליך מורכב ואיטי, אך הוא עשוי להוביל לגיוון מועיל של שווקי היצוא הישראליים. בינתיים, ממשלת ישראל מנהלת מאמצים דיפלומטיים להפחתת המכסים או לקבלת פטור מלא, תוך ניצול היחסים המיוחדים בין המדינות.
ההשפעה על השווקים הפיננסיים - מה זה שוק דובי?
הודעת המכסים של הנשיא טראמפ גרמה לתגובה דרמטית בשווקים הפיננסיים העולמיים, עם ירידות חדות שהביאו להגדרת מדד הנאסד"ק כנמצא בשוק דובי ואת מדד הדאו ג'ונס כנמצא בתיקון. תגובות אלו מדגישות את החשיבות של הבנת המושגים "שוק דובי" ו"שוק שורי", שמתארים את המגמות הכלליות בשווקי המניות.
שוק דובי (Bear Market) הוא מצב שבו מחירי הנכסים יורדים באופן משמעותי מרמות השיא האחרונות, כאשר ההגדרה המקובלת היא ירידה של 20% או יותר לאורך תקופה מסוימת. המונח "דובי" מגיע מאופן התקיפה של הדוב, שמניף את כפותיו מעלה ואז משליך אותן כלפי מטה, בדומה לתנועת המחירים בשוק יורד. שוק דובי מתאפיין בפסימיות נרחבת בקרב משקיעים, בחששות מפני האטה כלכלית, ובנטייה של משקיעים למכור מניות ולצמצם השקעות מתוך חשש מפני המשך הירידות.
בהקשר הנוכחי, מדד הנאסד"ק, שמייצג בעיקר חברות טכנולוגיה, נפל לאחרונה לתוך ההגדרה של "שוק דובי" לאחר שירד ביותר מ-20% מהשיא האחרון שלו בדצמבר 2024. ביום שישי לבד, מדד הנאסד"ק צנח ב-5.82%, ירידה של 962.82 נקודות, והגיע ל-15,587.79 נקודות. זוהי ירידה של יותר מ-20% מהשיא ההיסטורי של 20,173.89 נקודות שנרשם ב-16 בדצמבר 2024. ירידה חדה זו משקפת את החששות הכבדים של המשקיעים מההשפעה של המכסים על חברות טכנולוגיה, שרבות מהן מסתמכות על ייצור בסין ומכירות גלובליות.
מדד הדאו ג'ונס, שמייצג חברות גדולות ומבוססות יותר, נכנס ל"תיקון" - מונח המתאר ירידה של 10% או יותר מהשיא, אך פחות מהסף של 20% שמגדיר שוק דובי. מדד זה ירד ב-5.50% ביום שישי, איבד 2,231.07 נקודות והגיע ל-38,314.86 נקודות, ירידה של יותר מ-10% מהשיא ההיסטורי של 45,014.04 נקודות שנרשם ב-4 בדצמבר.
בניגוד לשוק דובי, שוק שורי (Bull Market) מתאפיין בעלייה מתמשכת במחירי הנכסים, בדרך כלל עלייה של 20% או יותר מהשפל האחרון, המלווה באופטימיות של המשקיעים ובציפיות חיוביות לגבי הכלכלה. המונח "שורי" מתייחס לאופן התקיפה של השור, שמניף את קרניו כלפי מעלה, בדומה לתנועת המחירים בשוק עולה. בשוק שורי יש נטייה של משקיעים לרכוש מניות ולהרחיב השקעות, מתוך אמונה בהמשך העליות.
לפני ההכרזה על המכסים, השווקים האמריקאיים היו בשוק שורי ממושך, עם שיאים היסטוריים במדדים המובילים בדצמבר 2024. המעבר המהיר והדרמטי משוק שורי לשוק דובי (במקרה של הנאסד"ק) ולתיקון (במקרה של הדאו ג'ונס) מדגיש את ההשפעה העצומה של מדיניות המכסים על האמון בשווקים ועל הציפיות הכלכליות.
אפשרות למשא ומתן וניסיונות דיפלומטיים
על פי התפתחות האירועים בימים שלאחר "יום השחרור" והתבטאויות שונות, נדמה כי מדינות רבות ברחבי העולם כבר פתחו במאמצי משא ומתן אינטנסיביים עם הממשל האמריקאי: