כמות עובדי ההייטק הישראלים שיצאו לרילוקיישיין עלתה בחדות מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל ועמדה על סך של 8,300 עובדים שנגרעו מתעשיית הטכנולוגיה הישראלית עד יולי האחרון לעומת כ-5140 עובדים שעזבו לטובת עבודה לטווח ארוך (9 חודשים ומעלה) בחו"ל מתחילת 2023 ועד ספטמבר אותה שנה. כך על פי דו"ח מצב התעסוקה בהייטק של רשות החדשנות.
מנתוני הדו"ח עולה כי האצת מגמת הרילוקיישן בהייטק החלה כבר בתחילת 2023, עת החלה הממשלה בקידום הרפורמה המשפטית, כאשר עד ספטמבר אותה שנה עזבו את המדינה כ-571 עובדי התעשייה בממוצע לכל חודש. זאת לעומת ממוצע של ממוצע של כ-400 עובדי הייטק לחודש שיצאו לרילוקיישן בשנים לפני כן.
מאז תחילת המלחמה כמות העובדים הממוצעת לחודש זינקה לכ-826 עד יולי 2024, המבטאת עלייה של כ-106% אל מול הממוצע החודשי טרום 2023 ושל כ-45% אל מול תשעת החודשים הראשונים של 2023.
הדו"ח אמנם אינו מציג את סך עובדי ההייטק הישראלים שעבדו בחו"ל במהלך השנים, אך חושף לראשונה כי חברות ההייטק הישראליות מעסיקות יותר עובדים בחו"ל מאשר בישראל; מנתוני הדו"ח עולה כי לצד כ-400 אלף עובדים שחברות ההייטק הישראליות מעסיקות בישראל, הן מעסיקות כ-440 אלף עובדים בחו"ל. עם זאת, לא ידוע כמה מתוך עובדיהן בחו"ל הם ישראלים וכמה זרים.
השכר החודשי - נמוך מבארה"ב
עובדי ההייטק הישראליים נהנו משכר חודשי ממוצע של כ-32.3 אלף שקל בשנת 2024, שהוא פי 2.8 מהשכר הממוצע בשאר המשק באותה שנה שעמד על כ-11.4 אלף שקל, אך נמוך מעמיתיהם בארה"ב שהרוויחו כ-11 אלף דולר לחודש (כ-40 אלף שקל).
הדו"ח מראה עוד, כי מתחילת המלחמה מספר המועסקים בהייטק ירד בכ-5,000 איש, אך לצד זאת הרשות מציינת כי החל מהמחצית השנייה של 2024 ניתן לראות חזרה לעלייה בכמות המשרות הפנויות בתעשייה, שעמדה על כ-17 אלף משרות בדצמבר האחרון.
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, אמר לוואלה כסף, כי "מגמת הרילוקייישן מדאיגה. מדובר בעליית מדרגה בכמות האנשים שעשו רילוקיישיין. מדובר בתמהיל של עובדים. החל מאלו שיציאתן תוכננה עוד טרום המלחמה ונאלצו לצאת בשל צרכי החברה, אילוצי המשקיעים או קירבה נדרשת לשווקי היעד.
"ולצידם אחרים שחשבו שאולי זו הזדמנות בשל המצב הביטחוני, פשוט לצאת לעבוד שנה-שנתיים בחו"ל עד שדברים יחזרו להתייצב פה מבחינה ביטחונית, ויש שגם העלו את נושא היציבות הפוליטית, כאשר הנתונים מראים עלייה מתחילת 2023 ועד יולי אותה שנה.
"עד לתחילת 2023 עזבו בממוצע כ-400 איש בחודש לרילוקיישיין, שזה כנראה הקצב הטבעי של רילוקיישיין בהייטק המקומי. אז הפער שנפתח הוא כנראה בגלל המצב. הן הביטחוני והן הפוליטי. וזה משהו שצריך לחשוב עליו בהיבט של איך מחזירים את האנשים הללו לארץ. מדובר באנשים יצרנים.
"לגבי כמות העובדים המועסקת על ידי החברות הישראליות בחו"ל זה עניין של צורך, שהרי ככל שחברה גדלה היא צריכה להעסיק יותר עובדים מקומיים במדינות היעד לטובת מתן פתרונות מהירים ויעילים בפונקציות שונות. זה מעיד דווקא על עוצמת ההייטק הישראלי.
"כדאי לציין בנוסף, כי ב-2024 החברות דווקא גייסו יותר עובדים מישראל מאשר בחו"ל, מה שמעיד על כך שהן מאמינות בישראל. הנתון המפתיע בתוך המספרים הללו נוגע בעובדי המו"פ, שכן בעוד שאנשי מכירות, לדוגמה, כדאי להחזיק קרוב ללקוח, החזקה של כ-50% מעובדי המו"פ של חברות ישראליות בחו"ל מפתיעה.
"לדעתי יש לכך 2 סיבות: הראשונה היא שלפעמים הסכם מול לקוח מחייב קירבה של אנשים טכניים וכו'. אך השנייה היא שאנשי המו"פ בישראל הופכים יקרים יותר עם עליית השכר, ולכן עבודות מסוימות יוצאות למדינות כמו הודו, אוקראינה ומקומות נוספים שמסוגלות להעמיד מהנדסים ומתכנתים במחיר שהוא כשליש מעלותם בישראל. זה לא משהו חדש, אבל לאור כלל ההון האנושי שניתן להכשיר לטובת הנושא בישראל - הכמות מפתיעה.
"לראייתי צריך לראות בכך הזדמנות להכשרת יותר אנשי טכנולוגיה בישראל ולהעלות את שיעור הנשים, החרדים ושאר האוכלוסיות ששיעורן אינו גדול בתעשייה.
"המשק הישראלי זקוק לאנשי טכנולוגיה גם בחברות ה-IT אבל גם בענפים אחרים דוגמת מחלקת ה-IT של קמעונאיות שונות, של בנקים, של חברות תעשייתיות, ועוד. יש איזו מחשבה שאנשי טכנולוגיה עובדים רק בהייטק, אבל למעשה זהו מקצוע נדרש לאורך כל גיזרה במשק הישראלי".
בין אומר עוד כי "הסיבה ששכר מהנדס כה גבוה כיום היא היצע וביקוש, וכיום יש מחסור בעובדים ולכן החברות גם נאלצות להוציא חלק מהמשרות לחו"ל.
"בנוגע לצמצום כמות העובדים בתעשייה זה די טבעי לנוכח המצב, ובמיוחד מאז תחילת 2022 אז החלה מגמת עליית הריבית. אך בשנת 2024 כבר ראינו חזרה בעלייה בהשקעות, וכבר 10 מיליארד דולר גוייסו. התאוששות בגיוסי הכספים מעודדת שכן היא תעבור להתאוששות בגיוס עובדים להייטק.
"המדינה צריכה להכין תשתית לטובת המענה הנדרש לתעשיות אלו, ובייחוד לאור היות עובדי ההייטק מרכיב משמעותי בשרשרת גביית המיסים של ישראל. תשתית המכוונת ללימודי ליבה, מתמטיקה ואנגלית שתתפרס על כל המדינה ובקרב כל אוכלוסייה".
