מצה שמורה של סדר פסח, היא ה"הוט קוטור" של המצות, או ה"איב סאן לורן" של לחם העוני. כל אחת מהן מעוצבת ביד, במראה ייחודי, עם טעם חזק של פסח, ארוזה בריבוע קרטון מהודר, כאילו היתה ביצת פברז'ה אפויה.
אחריה בסדר העדיפויות ניצבת המצה השמורה מקו הייצור, שהיא בבחינת הזארה של המצות, איכות טובה, אבל לא מצוינת, וגיזרה שווה לכולן. אם לא מכניסים פנימה את מצת השיפון, הכוסמין, קמח מלא, או בטעם בצל, שמייצגות את הסחיות התל אביבית, בסוף הרשימה ממוקמת המצה הרגילה, שבאה בארגז קרטון ומשמשת בסיס להכנת עוגת השוקולד המסורתית של החג.
ונחזור לרגע למצה השמורה, ולהבדל בינה לבין "המצה הפושטית" ומתברר שהוא קטן מאוד, אבל משמעותי במחיר. הליך אפיית המצות חייב להיות פחות מ-18 דקות, אחרת הבצק הופך לחמץ, שהוא אסור בפסח. בהכנת המצה השמורה, מדקדקים בשמירת הקמח, פן יתפוס אפילו מעט לחות, עוד מעת הטחינה, ויש כאלה ששומרים בקנאות על יובש החיטה מייד אחרי שהיא נקצרת ובמהלך השינוע והאחסון.
הליך הייצור הזה בא לידי ביטוי, כאמור, בכמה אנחנו משלמים עליה. כמו בתפירת העלית באופנה, גם המצות השמורות יקרות להחריד, שלא לומר, יקרות באופן שערורייתי וקיצוני מדי.
כדי להבין איך זה קורה, נסביר שבישראל יש ארבע מאפיות גדולות, שמתחרות זו בזו והן מייצרות מצות רגילות ומצות שמורות במכונה. חוץ מהן, ישנן מאפיות בוטיק שאופות מצות שמורות.
מחיר חבילת מצות שמורות מהודרת במשקל חצי ק"ג, בלישה ידנית, שעשויה מקמח ומים רק נזכיר, יכול להרקיע ל-28 שקלים למצה אחת, שזה שוד לאור יום. "המכון לחקר הקמעונאות" ערך עבורנו בדיקה על טווח המחירים של מארזי המצות השמורות ברשתות השיווק השונות, כשאלה שנוצרו בעבודת יד, קורעות את הכיס.
מחיר המצות השמורות של "כהן הלפרין", עירוב של קמח וסולת, עולה בין 21.90 שקלים, ל-27.90 שקלים. אלה שך "הבית היהודי" במשקל של קילוגרם, עולות 84 שקלים למארז. כדי לקנות 5 מצות שמורות של "מצות יהודה", תוציאו בין 109 שקלים, ל-139 שקלים. מצות שמורות שיצאו ממכונה ב"טעמן" אפשר לרכוש במחיר של בין 79.90 שקלים ל-119 שקלים.
"חומר הגלם של ק"ג מצה עולה כ-6 שקלים, ולמרות זאת הקמעונאים מרוויחים עליהן מעט מאוד", אומר ד"ר חזי גור מזרחי, יועץ לאסטרטגיה שיווקית ומייסד ה"מכון לחקר הקמעונאות".
"למה? כי מצות זה כמו סיגריות. הרשתות חייבות להחזיק אותן לקראת הפסח ולכן הספקים לא צריכים לרדוף אחריהן, אלא להפך. שוק המצות מגלגל בחודשיים בשנה, סכום של 200 מיליון שקלים. אפשר להרוויח, אבל לא צריך להגזים. המצות השמורות זה בכלל גזל. גם אם היו שומרים עליהן עם נשק, זה לא היה אמור לעלות כל כך הרבה".
לזכותם של יצרני המצות נציין, שבניגוד לספקים אחרים, הם התאפקו ולא העלו מחיר השנה. אבל צריך לקחת בחשבון עוד פרט חשוב. בדרך כלל קונים חבילת מצות של 2.5 ק"ג, עולה בממוצע כ-33 שקלים. כשהיא נגמרת, עושים השלמות בכמות קטנה יותר, שעולה פי שניים. מחיר ממוצע של ק"ג מצות עומד על כ-16 שקלים.
לכאורה, הרגולטור, משרד הכלכלה, היה צריך להתערב בשוק הזה מזמן. מכיוון שמצות הופכות ללחם שאוכל רוב הציבור במשך שבוע שלם, היה מצופה ממנו להכניס את המצות הפשוטות וה"שמורות" התעשייתיות, לפיקוח, בדומה ללחם האחיד.
מתברר שהשנה דווקא התחילו שם להניע את המהלך, אבל באיחור חגיגי, שאולי ייכנס לתוקף רק בפסח הבא. ד"ר יונתן בצלאל, ראש אגף בכיר תקציבים והמפקח על המחירים במשרד הכלכלה והתעשייה, שלח ב - 18 במרץ הודעה ל"מצות ראשון" ו"מצות יהודה", על כוונתו לבחון הכנסת המצות לפיקוח מחירים, שכן הן מחזיקות בנתח שוק של 38% ו-42% בהתאמה ודרש לקבל מהן נתונים, בהם תיאור תהליכי הייצור, נתח השוק לכל מוצר, כמותו וחלקו מסך ההכנסות, דוחות כספיים מבוקרים לשנים 22-24, עלויות תפעול, חומרי גלם, שכירויות, שכר עובדים ועוד.
במשרד הכלכלה ציינו, כי בעוד שמחיר הקמח הכשר לפסח מפוקח, ועלותו לייצור מארז מצות (2.5 קילו) נאמדת בעלות של כ-7.4 שקלים, מחירו הסופי של מארז המצות לצרכן עמד בממוצע אשתקד על בין 30-33 שקלים ופער זה צריך להיבדק באופן חשבונאי וכלכלי.
"לא יתכן שמצות, שהן מוצר בסיסי בחג הפסח, ימכרו במחירים אשר יכבידו על הוצאות החג של משפחות רבות", אמר שר הכלכלה ניר ברקת. "המפקח על המחירים ייבחן לעומק את פערי המחירים בין עלויות מרכיבי הייצור למחיר המצות, ואם תמצא רווחיות מוגזמת - נפעל בנחרצות, כולל פתיחה בהליך להכנסת מחיר המצות לפיקוח".