סר אנגוס דיטון, הכלכלן זוכה פרס הנובל לכלכלה ב-2015, הקדיש ארבעה עשורים מחייו כדי ללמוד על עוני, חוסר שוויון, בריאות, רווחה ופיתוח כלכלי. הוא בשר מבשרה של המערכת הכלכלית האיתנה שנבנתה בעולם המערבי על ערכי הקפיטליזם. המחקר שלו שינה גישות בתחומים רבים במאקרו-כלכלה ובמיקרו-כלכלה.
במאמר ב-2024 סר דיטון מותח ביקורת על המקצוע שלו, שפשוט הזניח לחלוטין בניתוחים שלו את הדינמיקה של הכוחות שעובדות בתוך הקפיטליזם.
הוא טוען שיש שלוש תפיסות מוטעות בכלכלה שהובילו אותנו למצב של בלאגן כלכלי, שמערר את היציבות של כל הדמוקרטיות בעולם.
הראשונה: כלכלנים נוטים לייחס חשיבות מועטה ל"כוח". הם לא לומדים או מלמדים על איך אנשים מאוד חזקים, שהצליחו להגיע לגבהים כלכליים מרשימים בזכות הבנתם של השוק, קונים כוח כדי להשפיע על החלטות של הממשלה ואפילו של הציבור עצמו. כשכסף שווה כוח וכוח יכול לגרום לשינויים טכנולוגיים, חברתיים ופוליטיים רבים, אז "השוק החופשי" לא כל כך חופשי כמו שכלכלנים קפיטליסטים מאמינים וכותבים.
השנייה: כלכלנים אובססיביים עם "יעילות השוק" ולכן השוק פחות מדאיג את עצמו בדברים קטנים כמו אתיקה ומוסר. כלכלנים מאוד ממוקדים בכסף וצריכה שהם שכחו מה באמת חשוב לבני אדם - כלומר מה מייצר אושר ורווחה לבני אנוש. למשל, אמון במוסדות ובמנהיגים ("הסוד" לאושר במדינות המאושרות בעולם - מלבד ישראל, אגב).
השלישית: כל "יעילות של השוק" מתורגמת, באופן מיידי, לעוד כסף לאנשים עם כסף, מה שמכונה upward redistribution. חלוקה של כסף למי שיש כסף. "ההמלצות של כלכלנים הפכו לרישיון לבזוז" כתב סר דיטון (הוא כתב את זה במילים האלה).
דיטון מוסיף שהוא שינה את דעתו לגבי איגודים, שפעם, לטענתו "הפריעו לכלכלה" והיום הוא מבין שהם איזנו את הכלכלה וגם שינה את דעתו על גלובליזציה, שפעם עבדה לטענתו, אבל היום כבר לא טובה לעובדים.
בכל מקרה, מה שדיטון אומר כאן, בקצרה (כי הוא כתב מאמר שלם על זה): מאחר שלעשירים יש יותר כסף, הם יכולים לייצר יותר לחץ על נבחרי ציבור כדי להשיג לעצמם הטבות וקיצוצים במס, מה שמייצר להם יותר כסף, מה שמאפשר להם להשפיע על הרבה מדעת הציבור לגבי ההנחות והקיצוצים שקיבלו דרך השקעה בתקשורת ההמונים.
ועוד יותר בקצרה: קפיטליזם של "שוק חופשי" אינו הפתרון לבעיות של העולם. ייתכן שהוא אפילו היצרן העיקרי של הבעיות של העולם.
הרי ברור לכל מדען ואדם שפותח את העיניים ומסתכל לעתיד הלא רחוק שהבעיה הכי גדולה בעולם, היא לא המכסים של דונלד טראמפ, הטחורים של ולדימיר פוטין או השערות הלא רבות שנותרו על פדחתו של בנימין נתניהו.
הבעיה היא שהאקלים העדין, האדיר והנדיר שנוצר לנו כאן על הפלנטה - בזכות מרחק אידיאלי מהשמש, שאיפשר את יצירתה של מערכת אקולוגית שנבנתה במשך מאות מיליוני שנה ואיפשרה את החיים כפי שאנחנו מכירים אותם על הסלע הזה שמעופף בגלקסיה - בסכנה.
שלא תבינו אותי לא נכון. הפלנטה תהיה בסדר גם בלעדינו עליה, כנראה מצב הצומח והחי יהיה טוב בהרבה בלעדינו, אבל אנחנו, במאה השנים האחרונות, הרסנו עם המערכת הכלכלית שתודלקה בנפט את האוויר שאנחנו נושמים, המים שאנחנו שותים והמזון שאנחנו צורכים. תהליך הכחדה המוני כבר החל. בינתיים זה רק זני צמחים, חרקים וחיות - אבל בקרוב מאוד זה גם אנחנו.
וזו הבעיה המרכזית שלנו. עכשיו, מחר, מחרתיים ועוד 100 שנה.
לא מספרים על צגי הבורסה בשנגחאי וניו יורק, לא ההתנהגות הפסיכופתית של בנימין נתניהו ולא הנוכלות של דונלד טראמפ. האקלים הם הבעיה. ואגב, גם בזה כלכלנים לא כל כך מתעסקים.
נחזור לכלכלה שנבנתה על רעיונות של אנשים שחושבים ש"כלכלה" יכולה לצמוח לנצח - כאילו יש משהו ביקום הזה שצומח לנצח. אנחנו, כפי שדיטון כתב, נמצאים במה שמכונה "קפיטליזם בשלב המאוחר".
אחרי הניצחון הכביר שלו על הקומוניזם בסוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים של המאה ה-20', נראה היה שהרעיון שכל אחד יעשה מה שטוב לו וככה יהיה טוב למדינה (ולכלכלה) תופס חזק במדינות הדמוקרטיות. בקרב הציבור ובקרב נבחרי הציבור.
אבל מה שאנחנו רואים מסביבנו היום זה אקלים קורס וחבורה של מנהיגים שגדלו בעולם כזה שבו המילה "קולקטיב" היא קומוניסטית או סוציאליסטית - ולכן לא עושים שום דבר בקשר לאקלים הקורס.
זה העולם שנבנה על ידם מאז ניצחון הקפיטליזם על הקומוניזם. עולם בו האנשים הכי עשירים בו, הם האנשים שהחליטו לשים את הצ'יפים שלהם על נוכל על מדופלם שהורשע ב-34 עבירות פדרליות וקרא למרד נגד ארצות הברית בשישי בינואר.
עולם בו ערוץ החדשות המוביל בישראל הוא בבעלות קוקה קולה ויושבים בו אנשים על תקן עיתונאים אבל כל תפקידם זה להעביר את דבר ראש הממשלה, שלא מוכן לעשות ראיונות או מסיבות עיתונאים שנים, להמונים שצופים בטלוויזיה.
זה עולם בו מחסלים קהילות שנבנו סביב מפעלי ענק כדי "להיות יעילים יותר" וזה לחלוטין מקובל על רוב האוכלוסייה.
זה עולם בו המדינה הכי מזהמת בעולם יכולה להשקיע קצת מכספה כדי להרעיל אומה שלמה, לממן את אויביה ולקנות את נבחרי הציבור שלה (או לפחות את העוזרים והיועצים שלהם).
באמת, שאין יותר "שוק חופשי". בישראל או בעולם.
וזו האמת שהשבוע גילינו גם בבורסות ברחבי העולם שקרסו בגלל שנוכל ועבריין החליט לקבל החלטה קטלנית למערכת הכלכלית הגלובלית שנבנתה במשך עשורים כי החותן שלו מצא ספר עם שם מגניב באמזון (Death By China) והביא את הכלכלן הגרוע שכתב אותו (פיטר נאברו) לתוך הבית הלבן, ואת המכסים שהוא מצדד בהם לתוך האג'נדה הכלכלית של מי שמוגדר "האיש החזק בעולם".
אנחנו שבויים על ידי אנשים לא כשירים בעלי כוח כביר, שקיבלו את כוחם בזכות שיתוף פעולה עם אנשים מאוד כשירים, מאוד צינים ומאוד עשירים.
כאמור, ככה נראה השלב האחרון של הקפיטליזם.