הסתדרות העובדים הכללית טוענת ל"הפקרה מתמשכת ורבת שנים במצב הנהלת חברת נמל אילת", וקוראת למדינה להפקיע את זיכיון הפעלתו מידי חברת פפו ספנות שבבעלות האחים נקש, זיכיון שניתן להם החל משנת 2012, או להכניס את היד לקופת המדינה (כיסי משלמי המסים) ולממן את משכורות העובדים ושמירת כשירות הנמל - כך על פי מכתב שהוציאה ההסתדרות בסוף השבוע האחרון לחברת נמלי ישראל (חנ"י) הממשלתית, האחראית על פעילות נמלי הים בישראל ומשמשת כבעלי הנמלים שעדיין לא הופרטו (נמל אשדוד).
בין היתר נטען במכתב, כי הנהלת הנמל הנוכחית הזניחה את תשתיותיו ולא עומדת בכמות הציוד הנדרש להפעלתו בשגרה ובחירום, עד כדי הצבת איום אסטרטגי על מדינת ישראל.
וזאת למרות שכתב ההסמכה המאפשר הפעלת הנמל קובע, בין היתר, כי "חברת הנמל תקיים ותחזיק בשטח חברת הנמל, במצב תקין ומספק, תשתיות, מערכות, מיתקנים, כלי שיט נמליים, וציוד לצורך הפעלה תקינה, בטיחותית ויעילה של שטח חברת הנמל ומתן שירותי הנמל בו, ברמה ההולמת את צרכי הנמל, לקוחותיו המשתמשים בו, ובהתאם לתקציב הפעולות השוטפות שלה שהוגש לשר".
ההסתדרות הוסיפה כי "במרוצת השנים נקטה הנהלת הנמל במדיניות של הזנחה ויד קפוצה בכל הנוגע להשקעה, רכישה, ותחזוקה של תשתיות וציוד בנמל, לרבות על חשבון בטיחותם של עובדי החברה, עד כדי שהיא איננה מחזיקה בכמות הציוד המינימאלי הנדרש ממנה".
בטבלה שצורפה לדברים צוינו מספר חוסרים של ציוד, שלטענת ההסתדרות נדרש מהנהלת הנמל במסגרת כתב ההסמכה, דוגמת מנוף גשר פעיל אחד לפחות לצד מנוף שער פעיל אחד לפחות, בעוד בפועל "מנוף הגשר היחיד הקיים בנמל לא פעיל ומושבת מעל ל-4 חודשים" ו-"בנמל ישנם שני מנופי שער אשר לא פעילים ומושבתים כבר מעל כ-7 שנים; לפני כ-7 שנים נמכר מנוף השער היחיד שהיה תקין", נכתב.
ההסתדרות מוסיפה כי "בנוסף, החברה איננה עומדת בהוראות סעיף 34 לכתב ההסמכה, הקובעות כי עליה להחזיק ולהפעיל ציוד חירום והצלה לפי תכנית הבטיחות הקבועה בנספח ה' לכתב ההסמכה. הח"מ התריעו בפני מנכ"ל החברה על ליקויים רבים בנמל הדורשים תיקון ואחזקה, אולם למרבה הצער גם מכך בחר מנכ"ל החברה להשיב באופן שאינו ענייני, תוך פנייה מתסיסה לציבור העובדים והתעלמות מוחלטת מצרכי העובדים ואיכות העבודה".
ההסתדרות גם טוענת כי "חברת הנמל מבצעת פעולות החורגות מפעילות המותרת לה על פי כתב ההסמכה, כגון הקמת מגורי עובדים במבנים שמיועדים למשרדים לעובדי בתי מלון אורכידיאה שבבעלות בעלי החברה, וכן הכשרת אחד ההאנגרים בנמל המיועד כשטח אחסון למכוניות וסחורות לשימוש כאולם אירועים.
"למרות שהמדינה העניקה לנמל אילת העדפה בניתוב סחורות רכבים שיובאו לישראל למשך 6 שנים החל משנת 2012 ועד שנת 2018, מתוך רצון לסייע לחברה לעמוד ביעדי פעילות המכולות ופיתוח הנמל, בפועל, בין השנים 2018-2020 לא נכנסה ולא יצאה ולו מכולה אחת מהנמל". ונציין כי על פי נתוני חנ"י, ברשות הספנות והנמלים שבמשרד התחבורה, עומד סך תנועות המכולות בנמל אילת בשנים 2012-2024 על 0.
עו"ד ניר אייזנברג, מנהל חטיבת נמלי הים באיגוד עובדי התחבורה בהסתדרות העובדים הכללית, אמר לוואלה כסף, כי "מצד אחד בעלי הנמל הנוכחיים אומרים שהעסק בקריסה ומבקשים לפטר עובדים, ומצד שני הם מבקשים מהמדינה לחדש להם את הזיכיון על הנמל.
"כדאי להזכיר שבשנת ב-2023 הם חילקו עשרות מיליוני שקלים כדיבידנד. וכמו בכל עסק, מטבע הדברים, יש זמנים טובים יותר ויש זמנים טובים פחות. אבל אין להתנער מהחובות כלפי הנמל, המדינה והעובדים.
"שמירה על כשרות הנמל הייתה תנאי בסיס בכתב ההסמכה להכנסת זכיין פרטי לנמל ולא בכדי, שהרי המדינה רואה בנמל כנכס אסטרטגי. פגיעה בכשירות הנמל הינה סכנה אסטרטגית ואף ביטחונית במדינת ישראל.
"נניח שנמלי אשדוד וחיפה לא יכולים לתפקד וצריך להכווין האוניות לנמל אילת. זה האחרון לא מסוגל כיום אפילו לפרוק מטען כללי, שהוא ברזל, או מטען צובר או כל חומר אחר, אפילו חיטה או כל תבואה אחרת. אין לו שום יכולת לעשות את זה.
"ואם המצב היה רע לפני כן, הוא רק הורע בעקבות מלחמת חרבות ברזל, שכן הנמל הוציא עובדים לחל"ת. כבר מדברים עימי על הורדת תקן של 4 עובדים לגוררת ל-3 עובדים. העובדים מספרים כי הם כבר מתקשים לתת מענה אפילו לפעולות בסיסיות של חיל הים, דוגמת הכנסת והורדת דבורים.
"למרות שהמדינה כתבה במפורש, ממש כרשימת מכולת, והתנתה את הנדרש בקבלת הזיכיון כחלק מהעמידה בכתב ההסמכה, זה לא קורה, ומאז שהבעלים הנוכחי קיבלו את זיכיון הפעלת הנמל - מצבו רק הדרדר".
נציין כי בבחינת וואלה כסף את כתב ההסמכה לא נמצא פרק זמן בו מחויב הבעלים לעמוד בדרישות המפורטות בו, ולשאלה מדוע לא התעקשה ההסתדרות או העובדים על בחינת המדינה את עמידת הבעלים בפרק זמן מוגדר מראש ענה אייזנברג, כי "לא יודע למה לא התעקשנו על זה. אין לי תשובה טובה".
אייזנברג הפנה אצבע מאשימה גם למדינה, שלטענתו "קצת נעלמה". לדבריו, "בסוף יש כאן מדינה שמתקשה לתפקד היות והיא מתמודדת כיום עם המצב הביטחוני, ובמסגרת חוסר יכולת תפקודה היא משאירה את אחד מנכסיה האסטרטגיים למות, ולא אוכפת את שהיא עצמה דרשה והתנתה בכתב ההסמכה. לכן, אנו נמצאים בשיח מול משרד האוצר שיגרום לאחד מהשניים: או שהמדינה תחזור להיות בעלים, אפילו רק לתקופה מסוימת במסגרת צו לשעת חירום. או שתעביר כספים לטובת תשלום שכר העובדים ושימור הנמל.
"ואם במשרד האוצר עדיין יחשבו שלמרות הכישלון המצטייר בנמל אילת הם ירצו להשאירו בידיים פרטיות, אז לוודא שכתב ההסמכה ניתן לאכיפה בקרב כל גורם פרטי שייבחר, ויוודאו כי אותו גורם אכן מכיר, מבין ומפעיל בהצלחה נמלים בעולם, ולא רק מחפש 'לשתות' את רווחי הנמל לעצמו, מבלי להשקיע חלקם בפיתוח הנמל כפי שהתחייב. אגב, אנו מזהים את מגמת ההידרדרות גם בנמל חיפה שהופרט לא מזמן".
הנהלת נמל אילת ענתה במכתב משלה לחנ"י, בו בעיקר הפנתה אצבע מאשימה לעבר הסתדרות העובדים הכללית.
גדעון גולבר, מנכ"ל הנמל החתום על המכתב, טען בפני וואלה כסף כי תגובתו לטענות ההסתדרות נמצאת במכתבו זה, בו צוין, בין היתר, כי "הכפשת שמה של חברת נמל אילת ושל בעלי החברה על ידי ההסתדרות באמצעות שימוש בתנאים הקבועים בכתב ההסמכה, מעידה על צעד נואש לחלוטין מצידם כמי שאינם מצליחים לבצע תפקידם ולהגן על עובדי הנמל, ולכן בוחרים להשתלח לכל עבר מתוך מטרה שאולי משהו יפגע.
"חברת הנמל עשתה ועושה כל שביכולתה להמשיך ולשמר את כשירות הנמל לפעילות מלאה, ולשמר את העובדים ככל יכולתה. המשכנו להעסיק את העובדים בהיקף מלא במשך 8 חודשים, וכשביקשנו לנקוט באמצעים מידתיים של חסכון בעלויות לאחר 8 חודשים נתקלנו בהתנגדויות נחרצות של ההסתדרות, שגררו דיונים בבתי משפט ועוגמת נפש רבה לעובדים.
"לצערנו ההסתדרות הוליכה אותנו שולל מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל בטענות שונות, ביניהן כי הם מקיימים מו"מ עם האוצר שהסכים להקצאת תקציב לתשלום חלק משכר העובדים, טענה שהועלתה בבתי המשפט בפני כבוד השופט אזולאי והתבררה כשיקרית, לא דובים ולא כסף, טענו כי הם מקורבים ליו"ר וועדת הכלכלה שיפעל לטובת הנמל אך בפועל כלום, וכי הם מנסים לפעול מול נמל אשדוד שיקלוט את עובדי נמל אילת לעבודה ועוד ועוד. הולכת שולל במשך שנה ו-4 חודשים בהם אנו בהנהלה האמנו להם והעובדים האמינו בהם והם אכזבו".
עוד נכתב, כי "צמצום מצבת העובדים בנמל בוצעה בשיקול דעת ומחשבה מעמיקה, ובכל התקופה ניתן שירות שהתבקש על ידי חיל הים, כימיקלים לישראל או כל לקוח אחר שפקד את הנמל. ידוע להנהלת חנ"י כמה פעלנו על מנת להחזיר את העבודה בנמל בין אם במכתבים למשרדי הממשלה להחזיר את צו יבוא לנמל אילת אפילו חלקית, להעמיד לשימושנו רציף בים התיכון, מימון כ-40% מהתוספת בהובלה הימית במעבר של רכבים בתעלת סואץ, פניות לאוצר בבקשה לפיצוי בכדי לשמר את העובדים וגם לאחרונה שלחנו מכתב לשגרירות ארה"ב בבקשה לחלט כספים מהחות'ים או האיראנים עבור נמל אילת, מכתבים שזכו לתשומת לב וכבר השבוע יתקיים ביקור של אישיות רמת דרג מהשגרירות כאן אצלנו. יו"ר החברה בפגישות רבות הצהיר כי הוא רואה חשיבות לשמר את העובדים.
"אנו לא מכירים גוף עסקי שהיה מחזיק את כלל העובדים למשך 16 חודשים כשאין עבודה. לגופו של המכתב, אשמח לענות ולהסיר לכל נושא ולכל טענה שנטענו במכתב בביקורת שתבוא מצידכם או מטעם רספ"ן כגופים המפקחים על הנמל. או למדינה בה ארגון עובדים יקבע מי ינהל שתיות לאומיות בה".
נציין כי מאבק ההסתדרות החל לעלות שלב לאחר שחברת נמל אילת הוציאה מספר עובדים לחל"ת בתקופת המלחמה, ביניהם חברי ועד. הנושא הגיע לדיון בבית המשפט, שקבע כי בשל טענות חברת נמל אילת על מצבה הכלכלי ולאור הצורך לשמור על פרנסת העובדים, יתקיימו סבבי חל"ת במסגרתם עובדים ייצאו לחל"ת לתקופה המזכה אותם בדמי אבטלה, ובתום תקופה זו יחזרו לעבודה, וקבוצת עובדים אחרת תיאלץ 'לתפוס את מקומם' בחל"ת, וכן הלאה.
"כשהנמל הופרט עבדו בו כ-200 עובדים" אומר אייזנברג "וכיום עובדים בו כ-120. עשינו הסכמי התייעלות לאורך השנים אבל הגענו לשלב קריטי במסגרתו מצבת העובדים לא יכולה עוד לרדת, אחרת היא מסכנת את פעילות הנמל, את צרכי ודרישות המדינה ואת העובדים עצמם. הסכנה היא שגם המדינה עלולה לאבד את היכולת והניסיון שנרכשו על ידי העובדים לאורך השנים, ואשר הפכו אותם, בדומה לנמל, לנכס אסטרטגי. הכשרת עובדים מסוגם אורכת זמן רב, ובוודאי רכישת הניסיון".
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "המכתב מההסתדרות המפרט את הטענות וההפרות הנטענות התקבל ונקרא בעיון. מובטח כי כלל הטענות שהועלו במכתב יילקחו בחשבון כחלק בלתי נפרד מתהליך הדיון עם רשות הספנות והנמלים (רספ"ן) בנוגע לבקשת הנמל לחידוש כתב ההסמכה".
במשרד האוצר וברשות החברות החליטו שלא להגיב.