אסטרטגיה מתוחכמת או נסיגה בהולה? זה מה שעומד מאחורי המהפך של טראמפ

יום רביעי האחרון יירשם בהיסטוריה כיום מטורף במיוחד בתקופת כהונתו הלא שגרתית של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. בבוקר נכנסו לתוקף מכסי הגומלין שהטיל על עשרות מדינות בעולם, ורק 14 שעות לאחר מכן, הנשיא ביצע תפנית חדה: דחה את המכסים ל-90 יום עבור כמעט כל העולם, אך החריף את המלחמה עם סין כשהעלה את המכסים עליה ל-125%.

מהלך זה, שגרם לעליות חדות במדדי וול סטריט שלא נראו מזה שנים, כשהנאסד"ק זינק ביותר מ-12% - מעלה שאלה מרכזית: האם טראמפ נבהל מתגובת השווקים והתקפל, או שמדובר באסטרטגיה מתוחכמת לבודד את סין ולחזק את עמדת המיקוח האמריקאית בשאר העולם?

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט, טען שההיפוך לא היה פאניקה, אלא תכנון מראש. "זו הייתה האסטרטגיה שלו מלכתחילה", אמר לכלי התקשורת בבית הלבן. "אפשר אפילו לומר שהוא דחף את סין לעמדה גרועה", הוסיף, בהתייחסו לעובדה שסין, שהטילה מכסי תגמול, כעת עומדת בפני מכסים אמריקאיים גבוהים יותר בעוד אחרים זוכים לדחייה.

טראמפ עצמו הסביר את ההיפוך בצורה פחות מתוחכמת. "חשבתי שאנשים קופצים קצת מחוץ לשורה", אמר לכתבים בבית הלבן. "הם נהיו יפיפים, אתה יודע, הם נהיו קצת יפיפים, קצת מפוחדים", כשהוא התייחס ל"יפיפים", נראה שהתכוון למשקיעים ולשותפות הסחר שהגיבו בחרדה לצעדיו הראשוניים.

"אף נשיא אחר לא היה עושה את מה שאני עשיתי. אף נשיא אחר", הוסיף טראמפ. "וזה היה חייב להיעשות." מאוחר יותר אמר, "אתה חייב להיות גמיש במדיניות".

שר המסחר הווארד לוטניק תמך בגרסת התכנון מראש, וצייץ כי הוא ובסנט "ישבו עם הנשיא בזמן שכתב אחד מפוסטי האמת המדהימים ביותר של נשיאותו". לדבריו, "העולם מוכן לעבוד עם הנשיא טראמפ כדי לתקן את הסחר העולמי, וסין בחרה בכיוון ההפוך".

אולם, הצהרות קודמות של טראמפ סותרות את הטענה שהכל היה מתוכנן. רק יום לפני המהפך, אמר טראמפ מהבית הלבן כי "אנחנו לא מסתכלים" על השהיית מכסים. ובבוקר יום המהפך עצמו, רק שעות לפני הביטול, פרסם טראמפ: "BE COOL! הכל הולך להסתדר. ארה"ב תהיה גדולה וטובה יותר מאי פעם".

בנאום שנשא ביממה שלאחר המהפך, אמר טראמפ לכתבים כי לא התכוון בכוונה לגרום לירידות בשוק, אך הוסיף ש"לפעמים צריך לקחת תרופה כדי לתקן משהו". אמירה זו עשויה לרמוז שהוא אכן ראה בנפילות השווקים חלק מהתהליך הנדרש.

הכרזתו של טראמפ על דחיית מכסי הגומלין התקבלה בשווקים בתרועות: מדדי וול סטריט המוכים, שאיבדו עשרות אחוזים מתחילת השנה, זינקו בבת אחת: דאו ג'ונס (+7.87%) הסנופי (+9.52%) ומדד נאסד"ק (+12.16%). זוהי אחת העליות היומיות הגדולות ביותר מאז 2008.

הזעזוע שגרמו המכסים המקוריים היה עצום. מדד ה-VIX, המכונה "מדד הפחד" של וול סטריט, הגיע לרמתו הגבוהה ביותר מאז אפריל 2020, ולפי הערכות, שוק המניות האמריקאי איבד בממוצע כ-400 מיליארד דולר בכל יום מסחר במהלך 32 הימים האחרונים.

ג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan Chase, הזהיר בראיון שמיתון בארה"ב הוא "תוצאה סבירה" בעקבות המכסים. כששאלה אותו מריה ברטירומו מ-Fox Business Network האם הוא אישית צופה מיתון, ענה: "אני חושב שכנראה זו תוצאה סבירה."

שלשום (שלישי) הזהיר גם ריי דליו, מייסד קרן הגידור ברידג'ווטר, כי ההתמקדות במכסים "מסיחה את הדעת מהקריסה בסדר המוניטרי, הפוליטי והגיאופוליטי".

צעדו של טראמפ השאיר את סין לבדה במערכה, תוך שהוא מחריף את המכסים עליה ל-125%. סין כבר הכריזה קודם השבוע כי לא תעצור במאמציה וכי תפעל "עד הסוף" נגד המתקפה האמריקאית.

הניתוק של סין משאר המדינות נראה כמטרה מכוונת. בהודעתו, טראמפ כתב כי הוא מעלה את המכסים על סין "בהתבסס על חוסר הכבוד שסין הראתה לשווקים העולמיים", והוסיף: "בנקודה כלשהי, בתקווה בעתיד הקרוב, סין תבין שהימים של מרמה של ארה"ב, ומדינות אחרות, אינם בני-קיימא או מקובלים יותר".

לדברי בסנט, 75 מדינות כבר פנו לנציגי ארה"ב, כולל משרדי המסחר, האוצר, ונציג הסחר האמריקאי, כדי לנהל משא ומתן על פתרון.

"הביטול של מכסי הגומלין נראה כצעד גס במיוחד, אפילו בשביל טראמפ, ואולי אפילו מעשה של חרטה", נכתב באחד הניתוחים. "כמה מהתורמים הגדולים שלו, משקיעים מיליארדרים לרוב, הביעו תרעומת ותסכול מהשפעות המכסים על השווקים - ועל הונם".

אך ניתוח אחר מציע שטראמפ "השתמש בתרגיל הזה כדי להראות את נחת זרועו לפני שהוא מתחיל בניהול משא ומתן על הסכמי סחר חדשים".

קווין האסט, מנהל המועצה הכלכלית הלאומית, אמר בראיון לתוכנית This Week של ABC כי יותר מ-50 מדינות כבר פנו לנשיא כדי לנהל משא ומתן על הסכמי סחר חדשים. "הם עושים זאת כי הם מבינים שהם נושאים בחלק גדול מהמכס", אמר.

סין יכולה להגיב בדרכים שונות להחמרה במכסים. היא כבר אותתה כי תטיל הגבלות על טסלה, חברת המכוניות של אילון מאסק, שעסקיה בסין קריטיים לה. סין יכולה גם להטיל מכסים על תוצרת חקלאית אמריקאית, מהלך שפוגע קשות בחקלאים האמריקאים - מגזר שהצביע לטראמפ - ואף עשויה להטיל איסור כליל על יבוא של בשר עוף, פולי סויה ומוצרים אחרים שארה"ב מייצאת.

אפשרויות נוספות כוללות הפסקת שיתוף הפעולה במניעת הברחת הסם הקשה פנטניל לארה"ב, שרכיביו מיוצרים בסין, והגבלת פעילותן של חברות ייעוץ ועו"ד אמריקאיות הפועלות בסין, או הגבלה על הקרנת סרטים אמריקאים בסין.

"אני חושב שמצער שהסינים למעשה לא רוצים לבוא ולנהל משא ומתן, כי הם המפרים הגרועים ביותר במערכת הסחר הבינלאומית", אמר בסנט לרשת Fox Business. "יש להם את הכלכלה הכי לא מאוזנת בהיסטוריה של העולם המודרני, ואני יכול לומר לכם שההסלמה הזו היא הפסד עבורם".

בסנט הוסיף כי לטראמפ ולנשיא סין שי ג'ינפינג יש "מערכת יחסים אישית טובה מאוד, ואני בטוח שזה ייפתר ברמה הגבוהה ביותר".

האם צפויה הסלמה נוספת או שמא נראה עסקה עם סין? בסנט רמז שטראמפ רוצה להיות "מעורב אישית" במשא ומתן על המכסים, וזו הסיבה שהבית הלבן מכריז על הפוגה של 90 יום. "עם כל אחד מהם יהיה משא ומתן נפרד ומותאם אישית", אמר בסנט.

מעבר למכסים, התפתחות דרמטית נוספת מעסיקה את השווקים - האפשרות שסין מוכרת אג"ח אמריקאיות בתגובה למדיניות טראמפ. צעד כזה נחשב ל"נשק יום הדין" הפיננסי, שכן סין מחזיקה ב-761 מיליארד דולר באג"ח אמריקאיות, והיא המחזיקה הזרה השנייה בגודלה אחרי יפן.

מעניין לציין שהמחזיקים הגדולים בתיק האג"ח האמריקאי, כולל סין ויפן, עלולים גם לנקוט באמצעי נגד משלהם. "אם סין רצתה לפגוע בנו קשות, היא יכולה לפרוק אג"ח ממשלתיות. האם זה איום? בוודאי", אמר גיא ססלה, יו"ר ביצועי של Inside Mortgage Finance.

צ'אמת פליהפיטיה, משקיע הון סיכון ותומך טראמפ, טען ברשת X כי "אני שומע שהם מוכרים אג"ח אמריקאיות בניסיון להעלות את התשואות, לשנות את הנרטיב ולהפוך את מכרזי האוצר הקרובים שלנו ליקרים יותר". התשואות אכן עלו: אג"ח ל-10 שנים עלתה ב-3.2% לרמה של 4.291%.

אולם מומחים אחרים מטילים ספק בסבירות התרחיש. הם מציינים שאם סין הייתה באמת מוכרת כמויות גדולות של אג"ח, היינו רואים היחלשות משמעותית יותר בדולר, שכן הסינים היו צריכים להמיר את הדולרים שקיבלו למטבעות אחרים. בנוסף, היקף האג"ח האמריקאיות המוחזקות על ידי סין מוערך בכ-2% בלבד מסך אחזקות האג"ח האמריקאיות.

הסבר חלופי ומשכנע יותר לעליית התשואות הוא חיסול פוזיציות של אסטרטגיית "בייסיס טרייד" (Basis Trade) - אסטרטגיה פופולרית בקרב קרנות גידור שמנסה להרוויח מפערי תמחור בין אג"ח אמריקאיות לחוזים עתידיים עליהן. קרנות אלו פעלו במינוף גבוה, וכעת, כשהסיכון והתנודתיות בשוק עלתה בקיצוניות, הן נאלצו להקטין סיכונים על ידי מכירת אחזקות באג"ח אמריקאיות.

בינתיים, עולה השאלה - האם מהלך זה הוא פתיחה לדרך חדשה ביחסי הסחר העולמיים, או פרק נוסף במשחק הפוקר המסוכן של טראמפ?