פסח הוא שיא של פעילות במשק - אבל גם תקופה נפיצה לעסקים הקטנים והבינוניים. דווקא כשנרשמות הכנסות גבוהות בענפים כמו קמעונאות, מזון ושירותים - נוצר סיכון תזרימי חריף. הסיבה: המע"מ נגבה מהלקוח וצריך להיות מועבר למדינה, אך הכסף בפועל טרם התקבל.
עסקים שפועלים באשראי לקוחות, או שמושבתים כמעט לגמרי במהלך החג, מתמודדים עם התחייבויות כבדות: לספקים, לפרסום, לגיוס עובדים זמניים ולמלאי מוגדל - בעוד התקבולים צפויים רק בשוטף +60 ואף יותר. בפועל, כספי המע"מ משמשים לצרכים שוטפים, לעיתים בלי הפרדה חשבונאית מסודרת. כשהגיע מועד התשלום לרשות המסים - הכסף כבר לא בקופה.
הבעיה הזו אינה עונתית בלבד. היא מתרחשת לאורך כל השנה, אך מתעצמת לקראת מועדים כמו פסח. כעת, עם עליית המע"מ ל־18%, האטה כלכלית ואינפלציה שוחקת - יותר ויותר עסקים נקלעים לקושי לעמוד בתשלום - ונחשפים לריביות, קנסות, עיקולים, ובמקרים לא מעטים - גם לענישה פלילית כבדה ובכלל זה - מאסר בפועל.
"כספים נטמעים בהוצאות - בניגוד לחוק"
רו"ח יורם שיפר מסביר כי עסקים רבים מסתכלים על חשבוניות כעל כסף ודאי, מבלי להתייחס ללוחות הזמנים של קבלת התשלום. כאשר המע"מ כבר חושב ונרשם כחוב לרשות המסים, אך התקבול עדיין רחוק - נוצר פער מסוכן. לכך מצטרף כשל מבני חמור: היעדר הפרדה בין רכיב המע"מ לבין יתרת הפעילות השוטפת. כספים שנגבו מהלקוחות מועברים לחשבון הכללי, נטמעים בהוצאות, ולעיתים משמשים לתשלום לספקים - בניגוד להוראות החוק".
בקרב בתי עסק שעובדים מול רשתות שיווק וגורמים מוסדיים, הפער בין ימי האשראי מהלקוחות לאשראי מהספקים רק מעמיק את הלחץ. במצב הזה, המע"מ - שאמור להוות כספי נאמנות - הופך בפועל לאמצעי מימון זמני של העסק. וכך, כאשר מועד התשלום לרשות המסים מגיע, לא אחת מתברר שהכסף פשוט איננו. "מבחינת המדינה, מדובר באי-העברת כספים שנגבו בשמה, ועצם השימוש בהם עלול להיחשב להפרת אמון".
לאור בעיה זו, רבים מבתי העסק נהגו בעבר ליטול הלוואה לצורך תשלום חוב מע"מ אך כיום, הריבית על הלוואות עסקיות לרוב גבוהה, והאישור כפוף למדיניות אשראי מכבידה יותר. "כיום בעלי עסקים שכבר נמצאים בלחץ תזרימי מגלים לעיתים מאוד קרובות שהבנק לא מאשר את ההלוואה".
לדברי רו"ח שיפר, שותף במשרד רואי חשבון זיו, שיפר ושות',"הבעיה היא כי אנו נתקלים ביותר ויותר מקרים בהם הקושי בתשלום המע"מ חוזר על עצמו, כך שמדובר בבעיה ניהולית מערכתית ולא באירוע חד-פעמי, שמעיד על אי-התאמה בין מבנה ההכנסות להוצאות, ועלול להוביל להידרדרות פיננסית. במקרה כזה, הפתרון אינו הלוואה אלא בחינה יסודית של ניהול התזרים וההתנהלות הפיננסית של העסק". וכאמור, אי תשלום מע"מ בזמן, עלול להפוך לעבירה שתסבך כהוגן את בעל העסק.
עו"ד עופר רחמני , מומחה למיסוי פלילי מסביר כי כאשר מדובר באיחורים, קרי, אי דיווח למע"מ לתקופה קצרה של חודש או חודשיים, ניתן לרוב להסדיר את העניין באמצעות רואה חשבון מנוסה, הסדר תשלומים, והבהרה כי מדובר בטעות תמימה ולא בכוונה פלילית. במקרים כאלה, ככל שלא קיימת היסטוריה של עבירות מס, ולא נלווית לעבירה התנהלות חשודה נוספת - רשויות המס נוטות למצות את העניין בהליך מנהלי, לעיתים בקנס בלבד.
ואולם, ככל שתקופת אי הדיווח מתארכת - חצי שנה ומעלה (של אי דיווח ואי העברת המס ש"נאסף"), או כאשר סכומי המע"מ שלא דווחו חוצים את רף מאות אלפי השקלים - התמונה משתנה: ההליך הופך לפלילי, מוגש כתב אישום, והסיכוי להרשעה בעבירה של אי תשלום מס או התחמקות מדיווח - הופך ממשי. במצב זה, ייתכן מאוד שבית המשפט יגזור על הנאשם עבודות שירות, ולעיתים גם מאסר על תנאי. ניסיון להסתיר מידע, להציג מצג שווא או "לשחק משחקים" עם הרשות - לא רק שאינו מועיל, אלא עלול להחמיר את המצב: בית המשפט רואה בחומרה ניסיונות כאלה, והדבר משתקף גם בגזר הדין.
ולא אין המדובר באיום תיאורטי. ישנן אין ספור דוגמאות לתיקים בהם בית המשפט קיבל את עמדת המדינה ותרגם עבירת מס 'מינורית' לסנקציה משפטית חריפה. כך למשל, בתיק שהסתיים לאחרונה, בו הנאשמים הורשעו על פי הודעתם בביצוע עבירות של אי הגשת דוחות מע"מ בפרק זמן של חצי שנה- מתאריך 09/21 ועד ל 03/22. הדוחות הוגשו באיחור והמע"מ לא שולם בגינם (שתי עבירות שונות) עמד על סכום של 184,682 שקלים. בית המשפט מצא לנכון לקבל את עמדת המדינה \ולהפנות את הנאשם לממונה על עבודות השירות. להזכירכם - למרות שלעיתים נתפסות עבודות שירות כחלופה קלה יותר למאסר, מדובר בעונש עם קושי פיזי ונפשי לא פשוט.
הנאשם נדרש לעמוד בלוח זמנים קפדני, לעבוד שעות רבות ולפעמים בתנאים לא נוחים. בנוסף, הוא תחת פיקוח שוטף של הרשות לשירות המבחן, מה שמעמיס עליו גם תחושת פיקוח מתמיד. במקרה הספציפי הזה, בעקבות כך פנה אותו נאשם לעו"ד רחמני, שייצגו וזה בהליך ממושך של חזרה מהסכמות על מאסר בעבודות שירות, חשף את הפרטים הסובייקטיביים של הנאשמים, את תום ליבם המוחלט והקשיים שנבעו ממשבר הקורונה ומלחמת עזה, ובסופו של דבר השיג עונש מותנה עם קנס נמוך מאוד.
בשורה התחתונה - הסכום עושה את ההבדל: כאשר מדובר בהיקף של כ־מיליון שקל, עדיין יש סיכוי לסיים את ההליך מחוץ לכלא (בעבודות שירות, אך אם יש כשל בביצוען - הדרך לתא המאסר עדיין קיימת). כאשר מדובר בסכומים הגבוהים מכך או בנסיבות של חבירה של עוסקים לבצע עבירות מע"מ - הסיכון למאסר בפועל כבר לא תיאורטי.
כלל האצבע הלא רשמי: כל מיליון שקל של אי דיווח - עלול להוביל לשנת מאסר. אמנם אין יחס ישיר מדויק, ולא תישלח לעשרים שנות מאסר על עשרים שנות מחדל - אך המסר ברור: ככל שהסכום גבוה יותר, כך ההשלכות חמורות יותר.