עובדים שאיבדו את ילדם רשאים, אך אינם מחויבים, להמשיך לעבוד עד ארבע שנים אחרי גיל פרישת החובה שלא תחול עליהם. חרף זאת, סקר שנערך על ידי חברת עוקץ מערכות, בקרב 302 עובדים רלוונטיים, מצא כי 23% מהעובדים השכולים בגיל פרישה אינם מודעים כלל לזכות הזו. החוק מתייחס להורים שכולים מכל סיבה - ולא רק להורים לחללי צה"ל.
בשנת 2018 נחקק החוק כהוראת שעה, שנועדה לאפשר להורים שכולים בנסיבות אזרחיות להמשיך בעבודתם גם לאחר גיל פרישת חובה. מאז הוא הוארך מספר פעמים. לפני כחודש אישרה ועדת העבודה והרווחה של הכנסת תיקון לחוק, אותה יזמה בין היתר ח"כ מירב כהן (יש עתיד), שהופך את ההוראה לזכאות קבועה: הורים שכולים יוכלו להמשיך לעבוד עד ארבע שנים לאחר גיל הפרישה, ללא חיוב לפרוש.
פרישה - סיכון גבוה להידרדרות במצב הנפשי
הסקר נערך על רקע מלחמת חרבות ברזל שלצערנו גבתה חיים רבים: נכון ל-16 באפריל 2025, מספר ההרוגים הישראלים במלחמת חרבות ברזל, שהחלה ב-7 באוקטובר 2023, עומד על כ-1,862 איש. מתוכם, 846 הם חיילי צה"ל, כאשר 407 מהם נהרגו במהלך התמרון הקרקעי ברצועת עזה.
על פי נתוני הלמ"ס, יותר מ-70 אלף ישראלים וישראליות פורשים מדי שנה מהעבודה והופכים לגמלאים. המעבר הזה, טומן בחובו שינוי עמוק בחיי היומיום - לא רק מבחינה כלכלית, אלא גם נפשית וחברתית.
הפרישה מעבודה כרוכה באובדן מסגרת קבועה, לעיתים גם בזהות מקצועית ובתחושת שליחות. מחקרים מצביעים על כך שגילאי 60 ומעלה משתייכים לקבוצת סיכון גבוהה יותר להידרדרות במצבם הנפשי. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא הירידה בתחושת הערך העצמי - שמקורה בהיעלמותם של תפקידים חברתיים ברורים. עם עזיבת הילדים את הבית ופרידה מהשוק התעסוקתי, לא מעט מבוגרים חווים ירידה בתחושת המשמעות, שעשויה להוביל גם לדיכאון ולמצוקה נפשית עמוקה.
על פי סקר שערך המשרד לשוויון חברתי, כ־70% מההורים שילדיהם הלכו לעולמם נשארו או מעוניינים להישאר במקום עבודתם לאחר גיל פרישת חובה. הסיבות שהוזכרו לכך הן מגוונות, ובהן: תחושת משמעות (75%), סיבה לצאת מהבית (66%), העבודה סייעה לחשוב פחות על האובדן (56%), ורצון להמשיך לעבוד מסיבות כלכליות (54%). לפי הערכות המשרד לשוויון חברתי, בשנים 2020 ו־2021, הקבוצה שעליה חל החוק עמדה על כ־5,300 אזרחים ותיקים.
לדברי חיים מולכו, מנכ"ל חברת עוקץ מערכות שעוסקת בפיתוח פתרונות ממוחשבים בתחום משאבי האנוש ותוכנת שכר: "עבור הורים שכולים, ההחלטה אם לפרוש בגיל הקבוע בחוק או להמשיך לעבוד עשויה להיות מושפעת משיקולים רגשיים ייחודיים. העבודה, במקרים מסוימים, מהווה עבורם לא רק מקור פרנסה, אלא גם מסגרת תומכת, עוגן רגשי או דרך להתמודד עם האובדן. החוק בישראל מאפשר להורים שכולים להמשיך לעבוד מעבר לגיל הפרישה, מתוך הכרה בצרכים הייחודיים של אוכלוסייה".