האם הדור הצעיר איבד עניין בעבודה? הנתונים הקשים של ישראל

דו"ח חדש שמפרסם משרד האוצר מציג תמונת מצב עגומה על שוק העבודה בישראל: בעוד שיעור ההשתתפות של גילאי העבודה המרכזיים (25-64) נמצא במגמת עלייה בעשור האחרון, דווקא הצעירים - ובעיקר גברים מהמגזר הערבי והחרדי - מציגים ירידה חדה בהשתתפות, שעלולה להוביל לפגיעה קשה בכלכלה בטווח הארוך.

הדו"ח, שנכתב על ידי אסף גבע מצוות המחקר של אגף הכלכלן הראשי, מתריע כי "אם לא ינקטו צעדים משמעותיים לעידוד ההשתתפות של קבוצות אלה, הירידה הצפויה בשיעורי ההשתתפות בעשורים הקרובים תהיה גדולה יותר ותכלול קבוצות גיל רבות יותר - ובהתאם תהיינה גם ההשלכות הכלכליות".

לפי הדו"ח, בין השנים 2014 ל־2022 נרשמה ירידה של כ־5 נקודות אחוז בשיעור ההשתתפות של צעירים בגילאי 18-34. החלוקה לפי מגדר וקבוצה חברתית מעלה תמונה מדאיגה: אצל גברים ערבים חלה ירידה של 8 נקודות אחוז, ובקרב גברים חרדים ירידה של 6 נקודות. אצל הגברים היהודים הלא-חרדים הירידה הייתה מתונה - נקודת אחוז אחת בלבד.

מנגד, בקרב נשים - כולל חרדיות וערביות - נרשמה דווקא עלייה, ובדו"ח נכתב כי "בקרב נשים לא נרשמה כל ירידה בין 2014 ל־2022 ואף נרשמה עלייה, גם בקרב ערביות וחרדיות".

על פניו, ניתן היה לחשוב שהירידה בשיעורי ההשתתפות נובעת מעלייה בשיעור הצעירים הלומדים, אך הדו"ח מזהיר: "הירידה בשיעור ההשתתפות של קבוצות הגיל הצעירות קרתה במקביל לירידה בשיעור הלומדים במוסדות לימוד אקדמיים, ואינה מוסברת ע"י גידול במוסדות לימוד אחרים המקנים מיומנויות רלוונטיות לשוק העבודה".

במילים אחרות, חלק מהצעירים אמנם נמצאים במסגרת לימודית - אך לא במסגרות שיש להן ערך ממשי בשוק העבודה. "לימודים שאינם מקנים כישורים רלוונטיים - לא יסייעו להשתלבות העתידית של אותם צעירים", נכתב.

הדו"ח מצביע גם על שינוי משמעותי בהרכב הדמוגרפי של קבוצות הגיל הצעירות: "העלייה בחלקה היחסי של האוכלוסייה הערבית והאוכלוסייה החרדית בקרב קבוצת הגיל הצעירה מסבירה חלק משמעותי מהירידה בשיעור ההשתתפות". לפי הדו"ח, לקבוצות אלו שיעורי השתתפות נמוכים באופן מסורתי, וככל שמשקלן באוכלוסייה גדל - כך נחלש שוק העבודה.

הסימולציות שבוצעו במסגרת הדו"ח מצביעות על כך שלמרות שיהודים לא חרדים מהווים 68% מהאוכלוסייה בגילאים הצעירים, הם אחראים רק ל־12% מהירידה הכוללת. לעומת זאת, האוכלוסייה הערבית - שמהווה 23% בלבד - אחראית ל־46% מהירידה.

בדו"ח לא חוסכים במילים בכל הנוגע להשלכות העתידיות: "אם הצעירים ייכנסו לשוק העבודה בשלב מאוחר יותר, הם יאבדו שנות עבודה חשובות אשר חשובות לשכרם, לפריון שלהם ולשנות העבודה שלהם. בטווח הארוך תרשם ירידה גם כשיעברו לקבוצות גיל מבוגרות יותר - בשיעורי השתתפות נמוכה, ויגביל באופן משמעותי את מספר העובדים הזמינים במשק".

ההשלכות, כך נכתב, עלולות להיות חמורות גם אם הצעירים יצטרפו מאוחר יותר למעגל העבודה: "גם אם הצעירים ייכנסו לשוק העבודה בשלב מאוחר יותר, קצב צמיחת התוצר ייפגע, יחד עם הפוטנציאל להשתכרות ולשיפור בפריון".

הדו"ח קורא למקבלי ההחלטות לנקוט צעדים מיידיים כדי לבלום את המגמה: יש להרחיב את הגישה למסלולי לימוד והכשרה שמקנים מיומנויות רלוונטיות לשוק העבודה, לעודד השתתפות תעסוקתית של צעירים באמצעות תמריצים כלכליים, ולצמצם תמריצים שליליים שמעודדים אי-השתתפות. רק פעולה מתואמת שתשפר גם את הכישורים של הצעירים, גם את המסלולים החינוכיים וגם את מבנה התמריצים - תוכל למנוע הידרדרות נוספת.

בסיכום הדו"ח נכתב כי "אם לא ינקטו צעדים להגברת שיעורי ההשתתפות של קבוצות הגיל הצעירות באמצעות תמריצים לעבודה ושיפור הכישורים הרלוונטיים לשוק העבודה - הירידה הצפויה בשיעורי ההשתתפות בעשורים הקרובים תהיה גדולה יותר ותכלול קבוצות גיל רבות יותר. ובהתאם - תהיינה גם ההשלכות הכלכליות".