המלחמה הביאה לגידול חד בכמות הצוואות: "מספיק שאחד מתנגד ויש סכסוך"

אין דרך נכונה לפתוח כתבה שעוסקת במוות, או ליתר דיוק בחיים של מי שנותר מאחור. לא שהיינו זקוקים לשנה וחצי האחרונות כדי להבין שאף פעם אי אפשר לדעת מה יוליד יום, אבל כך או כך, ירושות וצוואות הן קרקע פורייה למחלוקות קשות שמטלטלות משפחות ויוצרות קרבות משפטיים מתוקשרים.

בישראל, שבה אחוז יחסית גבוה מהאוכלוסייה אינם משאירים צוואות, מתגלים מקרים רבים של מלחמות אחים, הורים נגד ילדים וחיסולי חשבונות רגשיים וכלכליים. כמו כן, עורכי הדין בתחום דיני המשפחה אומרים כעת בבירור כי מלחמת חרבות ברזל וחוסר הוודאות גרמה לאנשים להכין צוואות יותר ממה שהיה נהוג בעבר.

"עקרונית, חוק הירושה נותן לנו את פתרון ברירת המחדל לגבי חלוקת רכושו של אדם שנפטר" אומרת עו"ד טל קאופמן, שותפה וראש המחלקה לניהול הון והעברה בין-דורית במשרד AOi עבדי, וקנין ושות'. "הרכוש מתחלק על פי חוק למעגלי הורשה: בן או בת הזוג, ילדים, ואם אין כאלה לאחים ולהורים. אבל אם לא נשארים ברובד הראשוני, פה עלולות להתחיל הצרות".

קאופמן מסבירה כי החוק לא עושה הבחנות בין ילד קטין לבגיר, בין נישואים בפרק ב' או בין ידועים בציבור. לכן, כשאדם נפטר ולא כתב צוואה, מימוש צו הירושה הוא על פי תעודת הזהות והרשום במשרד הפנים. "האופציה שעשויה לפתור את הבעיות הללו היא לכתוב צוואה. העניין הוא שהיא צריכה להיות כתובה בצורה ברורה ומפורשת. סכסוכי הירושה מתחילים כשבית המשפט צריך לנסות לפרש את רצון המצווה".

אז מה זה אומר לעשות צוואה? "צוואה לא צריכה לקבל תוקף משפטי במהלך החיים אלא לעמוד בדרישות צורניות", מסביר עו"ד אוהד הופמן, שותף מייסד במשרד הופמן & פרידנברג המתמחה בענייני ירושה ומשפחה. "אפשר לעשות צוואה בפני עדים או בפני נוטריון או בכתב יד, ויש דרישות שונות לכל אחת מהצוואות. אם כותבים צוואה בכתב יד, צריך לציין כי מדובר בצוואה, עם תאריך וחתימה. הרבה אנשים מדפיסים את המסמך וחותמים, וכדאי לומר שמבחינה חוקית המסמך אינו תקף". התוקף המשפטי של כל צוואה מגיע אחרי הפטירה, דרך המכונה "צו קיום" מול רשם הירושה.

אלא שגם אם מישהו כותב צוואה תקינה, עדיין אפשר להגיש התנגדויות. עו"ד קאופמן מסבירה כי ישנו תהליך של פרסום ברשומות וקריאה להתנגדויות שיכולה להגיע בין צד יורש לצד שאינו יורש. "ראינו כמה וכמה התנגדויות בכל מיני מישורים, החל מלתקוף את הצוואה מבחינה צורנית, דהיינו שהיא לא נעשתה על פי הפרמטרים שהחוק מגדיר, או בהתייחסות לתוכן. יש גם לזה שלבים ורבדים. לכן, אם אני צריכה לתת המלצה לכותבי הצוואות, היא לשים לב שלא מספיק לכתוב רק צוואה לפי החוק, אלא לתת דגש מעמיק על התוכן".

יש חשיבות לאורך?
"בהרבה מקרים הצוואות של פעם היו על חצי עמוד. אנשים היו מחלקים שווה בשווה את הרכוש בין הילדים. ו'למה אני צריך עו"ד?' אני תמיד אומרת שהתפקיד שלי הוא לא להיות הכתבן, אלא להעלות כל מיני שאלות ליום שאחרי".

מה למשל?
"המטרה בצוואה היא שהיא תקוים בפועל, שהילדים/יורשים לא יריבו. אנשים מורישים לא רק את הרכוש אלא גם את המורשת שלהם, הם רוצים משפחה שתמשיך הלאה יחד. אבל קחי למשל את הסיפור של המשפחה הקלאסית שנפלה למלכודת השליש: יש לי דירה אחת, אני רוצה לתת לכל אחד חלק שוויוני ויש לי גם כסף בקופת חיסכון, תיק ניירות ערך וקרן השתלמות. פה מקומם של עורכי הדין לומר שאם הדירה תתחלק בשליש, יכול להיווצר פה סכסוך עתידי ולא כי הם לא אוהבים אחד את השני, אלא כי לכל אחד יש אינטרסים שונים. אחד רוצה לגור בבית הילדות שלו, אחד זקוק לכסף כדי לשלם משכנתה והשלישי רוצה תזרים חודשי להשלמת הכנסה".

ומה עושים במקרה כזה?
"אם יש הסכמות הכל טוב ויפה. אפשר לעשות הסכם בין היורשים. זו לא חובה אבל אני ממליצה להגיש אותו לבית משפט כל עוד ההסכם הוא בין כולם. מספיק שאחד מתנגד - אין הסכם ואי אפשר להוכיח, והנה הגענו לסכסוך משפטי".

לא תמיד הכל הולך על מי מנוחות. גם בין ילדים מול אמם אומרת קאופמן, "יש מקרים שזרקו את האמא מהבית, והשופטים אומרים שידיהם קשורות מכיוון שחוק הירושה הוא מעל הכל, ורצון המצווה הוא מעל הכל, ואם המצווה כתב מפורשות בצוואה שהרכוש מתחלק רק בין הילדים אז אין מה לעשות עם זה. הפתרון הוא בזמן כתיבת הצוואה - להעלות על הדף את השאלות מה יקרה אם יהיו אי הסכמות בין היורשים. ואז מחפשים פתרונות, בין אם לאזן בין שווי כל הנכסים, להחליט שמוכרים את הבית וכיוצ"ב".

עו"ד אוהד הופמן, מסביר שלאורך כל שנות עבודתו בתחום הוא חש ברתיעה מסוימת שיש לאנשים לעסוק בצוואות. "זה משהו מאד נפוץ בדרך כלל, וזה המכשול העיקרי. לי יש צוואה בעצמי, ונפל לי האסימון בעקבות מקרה אישי בו הבנתי שבמיוחד לאדם שיש לו ילדים ואין לו צוואה, ששאריו עלולים למצוא את עצמם תקועים. כשהסיפור הזה היכה בי, אמרתי לחברים שלי לערוך צוואות ואף אחד לא עשה את זה".

ראית עלייה בפניות לכתיבת צוואה בעקבות המלחמה?
"המודעות עלתה בוודאות. אנחנו נתקלים יותר ויותר בשאלות ועניינים שקשורים להורשה מכיוון שיותר אנשים נחשפים לסיטואציות האלה. עניין האפוטרופסות למשל. זה העלה את המודעות ואנחנו רואים עלייה באופן חד משמעי בפניות, אבל כשהם צריכים להגיע להחלטה עצמה, הם רועדים".

הופמן מבקש להתייחס לכך שבשנים האחרונות יש גידול בצוואות שקשה להן לקבל תוקף משפטי. "הסיבה היא שבניגוד להסתדרות הרפואית בישראל, שחילקה את עולם הרפואה לתתי התמחות, בלשכת עורכי הדין אין תתי התמחות והרבה עורכי דין מרשים לעצמם לערוך צוואות למרות שאין להם מומחיות לזה".

פגמים נפוצים הם טעות בתאריך, "או אנשים שכתבו מסמך אבל לא ציינו שזו צוואה. יש מקרים בהן הצוואות לא מספיק מפורטות. למשל מישהי שכותבת שהיא מורישה לרותי את הבית, אבל יש לה בכלל שני בתים, וכדי להבין לאיזה בית היא התכוונה צריך לפנות להליך של פרשנות משפטית".

נתקלת במקרים של משפחה אוהבת שנכנסה לסכסוך גדול?
"זה נפוץ מאוד. אני לא יודע לומר באחוזים עד כמה, אבל בואי נאמר שזה לא משהו שמפיל אותנו מהכיסא כשהוא קורה. אני מוכרח לומר שזה מוטיב חוזר בתיקי ירושה. בדרך כלל שזה על רקע של משפחה אוהבת, זה כי יש ברקע משהו, והאנשים מסביב לא ממש מופתעים ותמיד אומרים לעצמם 'ידעתי שיגיע היום הזה, אבל לא ידעתי שיהיה ככה'."

הסיפור של עו"ד גיל (שם בדוי) כאילו לקוח מתוך סדרה של נטפליקס, והוא רק דוגמא אחת לסכסוך ירושה והתנגדות שעלתה לשני הצדדים לא רק בהרבה כסף, אלא גם בעוגמת נפש רבה. "בן הדוד שלי, שהיה מתמודד נפש, נפטר בגיל יחסית צעיר. כשהוא כתב את הצוואה שלו הוא היה מאוזן נפשית ובחר לנשל את אחותו מהנכסים הדי רבים שהיו לו ולהוריש אותם לאחיינים מהצד השני של המשפחה, דהיינו לנו".

גיל מספר שהסיבה לנישול האחות היא נתק משפחתי בין השניים. "מכיוון שהיא לא הייתה איתו בקשר לאורך שנים רבות, ואנחנו היינו אלה שדאגו לו בכל שבת וחג שלא יהיה לבד, הוא בחר בנו. אבל האחות ערערה בצדק על קיום הצוואה, מה שגרר הליך משפטי עקוב מדם שנמשך כמה שנים. העובדה שהיא לא כיבדה את רצון אחיה פגע גם בנו בסופו של דבר".

גיל, עורך דין בעצמו, אינו מתמחה בתחום וחשש לעשות טעויות. "אני ממליץ לכל מי שיוצא להליך כזה לא רק לבחור בעו"ד מתמחה בדיני ירושה, אלא גם לפנות ללפחות שלושה עורכי דין לפני שהוא מקבל החלטה כדי לא לעשות טעויות שעלולות לעלות הרבה מאוד כסף".

משרד המשפטים הגיש לאחרונה הצעה לעדכון חוק הירושה הנוגע לנכסים דיגיטליים. "כל החיים שלנו היום מוחזקים בחשבון ג'ימייל" אומר הופמן. "כל קרנות ההשתלמות שלי, אגרות החוב וכיוצ"ב נמצאים באקסלים, וזה תיקון חשוב".

מאיזה גיל אתה ממליץ לעשות צוואה?
"לכל אדם, נקודת המוצא היא או מישהו שיש לו רכוש או מישהו נשוי עם ילדים קטנים. לסטודנט בן 27 אין צורך, אלא אם כן יש לו רכוש".

"יש כל מיני אירועים בחיים שהם טריגרים למחשבה על צוואה" מוסיפה קאופמן, "גירושין למשל, או משפחות עם ילדים עם צרכים מיוחדים, ויש לא מעט כאלה, או קבלת רכוש משמעותי בבת אחת, אקזיט, פרק ב'. וכשיש לנו כמה נכסי נדל"ן, יהיה נכון לנו לעשות את חלוקת הצוואה באופן כזה שהיורשים לא יהפכו לשותפים בעל כורחם, אלא לנסות כמה שניתן להסתכל קדימה ולמנוע פתח לסכסוכים".