גם הכסף נשרף: הנזק הגדול באמת של ערב יום העצמאות

"נאמר לי שאולי יהיה אירוע אחר בהמשך השנה, אבל כבר הבהירו שלא אקבל את הסכום שנקבע ליום העצמאות" — כך אומר לוואלה בעל חברה להגברת סאונד, שנותר ללא תשלום בעקבות הביטול ההמוני של אירועי חגיגת עצמאותה של ישראל ביום רביעי האחרון.

לצדו נפגעו, כמובן, גם עשרות רבות של אמנים, מאות אנשי צוות נוספים, עובדי במה ובעלי עסקים קטנים, שהתקשרו עם הרשויות המקומיות וספגו הפסדים ממשיים לאחר שהאירועים בוטלו ברגע האחרון. אף אחד לא מחזיק במספר סופי, אבל, על פי נתונים שפורסמו בשנים האחרונות, ברשות קטנה מדובר במאות אלפי שקלים, ברשות גדולה - במיליונים. וזה עוד לפני שסופרים את הנזק שנגרם לבעלי העסקים. בשורה התחתונה, ההערכה היא שההפסד הכולל חוצה בקלילות את רף מאה מיליון השקלים.

גם התקווה שהתעוררה בקרב רבים, שהרשויות המקומיות יקיימו בהמוניהן את האירועים ביום העצמאות במקום בערבו - נגוזה. בפועל, מספר מצומצם ביותר של רשויות, כגון ירושלים, ראשון לציון ואשקלון, פעלו כך. ומדוע מדובר רק בחלקן? הרי הבמות כבר הוקמו.

"אין ספק שזה מתסכל - הציוד היה מוכן, אבל זה לא רק לפתוח מיקרופון. ברגע שדוחים את האירוע, צריך להתחיל להביא שוב את כל האישורים, להיערך שוב עם עתודות כוח אדם. לא כל רשות הצליחה להרים את זה תוך פחות מ־24 שעות", מציין גורם מעורה.

מנגד, רואה חשבון שעובד באחת מן הרשויות מספק הסבר שונה: "אף אחד לא יזכור לראש העיר את העובדה כי הוא לא קיים את האירוע. תבין, מבחינת הרשות, הדחייה משמעה הוצאה נוספת של סכום נכבד, ובעיקר עוד המון בלבול מוח. ולא רק לה - גם למשטרה, לכיבוי האש. הציבור ישכח, ואת הכסף שהוא חסך, הוא יוציא בשנת הבחירות".

"לי דווקא הבטיחו שיערכו אירוע חלופי - לא כחלק מחגיגות יום העצמאות, אבל משהו אחר לתושבים, במן ניסיון לפצות על הביטול. אמרו לי שבסוף הכסף יגיע", מספר בעל חברת אבטחה שהוזמנה לאבטח את האירוע שבוטל באחת הרשויות. אך הוא גם מסייג: "קולגה שלי חושב אחרת - בשביל שזה יקרה, צריך שגם שר התרבות, גם שר הפנים, גם השלטון המקומי - שכולם יעשו מאמץ משותף. וזה תרחיש אחד. יש גם תרחיש אחר".

"ביום העצמאות לפני שנתיים מכרתי 300 מנות חזה עוף, אז הזמנתי גם השנה את אותה כמות. מכרתי עשירית. תוסיף את כל הלחמניות - אלפי שקלים הלכו לפח, רק על חומרי גלם. ומה עם האקסטרה עובדים שהבאתי?" - מקונן בעל סנדוויץ'-בר ברמת גן.

האומנם מדובר על הפסד 'חלוט'? דווקא עבור בעלי העסקים שהתקשרו עם רשות מקומית בחוזה ייעודי לטובת אירועי יום העצמאות - קיימת אפשרות שאין מדובר על סוף פסוק.

באופן עקרוני, אחרי שבוחנים כל חוזה לגופו, טענת סיכול - או כוח עליון - היא טענה משפטית שלפיה צד לחוזה מנוע מלקיים את התחייבויותיו בשל אירוע חיצוני, בלתי צפוי, חריג ובלתי ניתן לשליטה, אשר משבש באופן ממשי את האפשרות לממש את ההסכם.

לדברי עו"ד ניצן אפגין: "מבחינה חוזית, ניתן להניח כי הוראה זו נכללה בהסכמים שנחתמו בין הרשויות המקומיות לבין האומנים ובעלי העסקים שסיפקו שירותים לקראת חגיגות יום העצמאות. במצב כזה, אירוע השריפה עשוי להתפרש, על פניו, כנסיבה מסכלת מובהקת, שהובילה לאי-קיום ההתקשרויות בהתאם להוראותיהן".

יחד עם זאת, עו"ד אפגין, שותף ליטיגציה במשרד יגאל בורוכובסקי ושות', מסביר כי אין לקבוע באופן חד-משמעי כי מכלול השריפות אכן מהווה אירוע כוח עליון, לפחות לא ביחס לכלל הרשויות בארץ. "ברוב המוחלט של הרשויות המקומיות לא אירעו שריפות בפועל, ואף לא נשקפה בהן סכנה מיידית להתלקחות. יתרה מכך, לא ברור האם האירועים שבוטלו דרשו היערכות חירום מיוחדת מצד מערך הכבאות, במידה המצדיקה את ביטולם. ההנחה כי מרבית הכוחות הופנו למוקדי השריפות, וכתוצאה מכך לא היה ניתן לאבטח את האירועים - טרם הוכחה במישור העובדתי, ומשכך אין לראות בה בשלב זה קביעה משפטית מבוססת".

לדבריו, גם אם נניח שהאירועים לא יכלו להתקיים במועד שנקבע, אין בכך כדי לשלול באופן אוטומטי את זכאותם של הצדדים הנפגעים לפיצוי. "דיני החוזים מכירים בעקרון 'דוקטרינת הביצוע בקירוב' - עיקרון חוזי שלפיו, גם כאשר התחייבות חוזית לא קוימה במלואה או לא בוצעה בדיוק בהתאם ללשון החוזה, עשוי בית המשפט לראות בהסכם כמקוים - ככל שהתקיים 'במהותו' או 'לרובו', באופן שמגשים את תכלית ההתקשרות. הדוקטרינה שואפת להעדיף קיום חלקי או מתוקן של החוזה על פני ביטולו, בייחוד כאשר הצד השני זכה ברוב התועלת שהובטחה לו".

לפיכך, הוא מסביר כי רשויות מקומיות שהעבירו את קיום האירועים ליום שלמחרת יום העצמאות עשויות להיחשב כמי שעמדו בהתחייבותן בקירוב, במיוחד כאשר ההכנות כבר בוצעו בפועל, לרבות הקמת הבמות. לעומתן, רשויות שבחרו לבטל את האירועים לחלוטין, מבלי לנמק זאת באופן ענייני, עלולות להיתקל בקושי ממשי אם תוגש נגדן תביעה בטענה להפרת התחייבות.

"משכך, גם אם האירוע לא התקיים במועד המקורי, קיומו באיחור סביר - ככל שיתקיים בימים או בשבועות הקרובים - עשוי להיחשב כביצוע מספק, ולהוות מענה משפטי שיש בו כדי לשלול או לצמצם את הסיכון להליך משפטי. ומה באשר לאחריות המדינה?" מסכם עו"ד אפגין.

גם אם ייקבע שהנסיבות עולות לכדי "כוח עליון", ואף שאין אפשרות לקיים את האירוע במועד אחר - בהתאם לדוקטרינת הביצוע בקירוב - האם עדיין קיימת גם אפשרות לתבוע את המדינה?

לדברי עו"ד אפגין: "קיימת שאלה נפרדת בשדה הנזיקי, באשר לאחריות המדינה. כך, יש לבחון האם מתקיימות נסיבות שיכולות לבסס טענה לרשלנות מצד רשויותיה, ובפרט אם יימצא כי שירותי הכבאות או גורמים מוסמכים אחרים היו ערים לסיכון ממשי להתפשטות האש, אך נמנעו מלנקוט באמצעים סבירים למניעתו".

לדבריו, במקרה כזה, עשויה לעלות טענה להפרת חובת זהירות כלפי הציבור, לרבות בעלי אינטרסים כלכליים שנפגעו, כדוגמת אומנים, ספקים ועסקים. אם יוכח קשר סיבתי בין ההימנעות מפעולה לבין הנזק בפועל, ובמיוחד מקום בו היה ניתן למנוע את הפגיעה באמצעים פשוטים יחסית - עשויה לקום עילה משפטית לפיצוי בגין התרשלות רשותית או מערכתית.