ועדת הכנסת לעובדים זרים דנה היום (שלישי) בעלויות העסקת עובדים זרים. במסגרת הדיון הוצגו נתונים ולצידם טענות קשות מצד מעסיקים מכלל ענפי המשק, לפיהן מדיניות הממשלה - ובעיקר גובה האגרות - מעלה את יוקר המחיה ודוחקת את העסקים לפינה.
"יקר לנו כי אתם לא סופרים אותנו", תקפה רותי ברודו, מבעלי קבוצת R2M (קבוצת ה"קופי בר"). "התחושה שלנו היא כאילו אנחנו מסחטה - בואו נמצוץ להם את הדם. האוזניים ערלות, ואין מי שמקשיב לנו. מתסכל שאין מענה".
יו"ר הוועדה, ח"כ חוה אתי עטיה (הליכוד), חשפה בדיון כי הכנסות המדינה מאגרות על עובדים זרים הסתכמו בשנת 2024 ביותר ממיליארד שקל, שהם 12.4% מהכנסות המדינה מאגרות. כמעט כפול מההכנסות בשנת 2023 שעמדו על 577 מיליון שקלים.
עם זאת, לדבריה, שר האוצר דחה את המלצות הוועדה וועדת המנכ"לים להפחית את האגרות, למעט בענף הבניין - שם הוחלט על פטור זמני מתשלום דמי היתר לעובדים חדשים, והפחתה של 50% לשנת 2025 לעובדים שיגיעו דרך תאגידים.
ברודו שאלה: "למה ענף אחד משלם פחות אגרות וענף אחר משלם אגרות יקרות יותר?". לדבריה, "בסוף, הציבור משלם את המחיר. איזה צרעת יש לנו שאנחנו נאלצים לשלם יותר?".
ח"כ מלקו צגה (הליכוד) שאלה מדוע מעסיקים נדרשים לשלם אגרות עבור עובדים שהובאו להחליף עובדים פלסטינים, שבעבר לא היו מחויבים בתשלום. "בסוף העסקים יקרסו", הזהירה.
ח"כ אלון שוסטר (המחנה הממלכתי) תקף את המדינה, ואמר כי "העובדה שאנחנו מטילים קנס או מס על יצרן מזון או על קבלן שבונה את הארץ, זה רק כי אפשר ויש לכם את הכח, ומכיוון שמשרד האוצר צריך כסף".
נטע בר זיו מאגף התקציבים באוצר אמרה כי "מניעת כניסת עובדים פלסטינים השפיעה בעיקר על ענף הבניין. לכן שר האוצר החליט על הפחתה של 50% בדמי ההיתר". לדבריה, קיימים חסמים אחרים שמעכבים כניסת עובדים זרים לעבוד בענף.
רום בר-אב מאגף התקציבית במשרד האוצר, טען כי לא ניתן לקשור בין העדרם של 2,000 עובדים בענף המסעדנות, לעליית המחירים בענף. בעניין גובה האגרות אמר בר-אב כי שר הפנים מגיש את התעריף לשר האוצר, לאחר אישור שר האוצר, התעריף מאושר בוועדת הכספים. מנגד, המסעדן אילן זגדון טען כי ערב פרוץ המלחמה, בענף המסעדנות הועסקו 8,000 עובדים פלסטינים. "אני משלם כמאה אלף שקל בשנה אגרות, איך אני יכול שלא להעלות את המחירים?", שאל זגדון.
אורי דורמן מזכ"ל ארגון חקלאי ישראל, אמר שהיום עובדים בחקלאות 46,000 עובדים זרים. "על תוספת עשרות אלפי העובדים הזרים שנכנסו לעבוד מפרוץ המלחמה, אנחנו משלמים אגרות בסכומי עתק. זה משפיע מאוד על עליית המחירים. גובה האגרות בארץ, הוא היקר ביותר בעולם".
אורי יצחקי ממשרד ראש הממשלה השיב לשאלת יו"ר הוועדה, ואמר שוועדת המנכ"לים המליצה על הפחתה בגובה האגרות, אולם הסמכות בידי שר האוצר שדחה את ההמלצה.
עו"ד מיכל וקסמן חילי מהתאחדות התעשיינים, אמרה כי עקב האגרות הגבוהות, מעסיקים לא מזמינים עובדים. "כשהמכסה של העובדים קטנה, עלות שכירות הדירה לעובדים הזרים וההוצאות הנלוות עולות, המעסיקים לא מזמינים עובדים והתעשייה מתכווצת. במלחמה הזו ראינו שעצמאות הייצור חשובה מאוד. לדבריה, שכרו של מפעיל מכונה זר, גבוה ב-30% משכר עובד ישראלי, וכי גובה האגרות מהווים 12% משכר מינימום של עובד".
עו"ד צבי קן תורה מלשכת עורכי הדין, אמר שהעובדים הזרים מועסקים במקומות שבהם אין עובדים ישראליים ולא מגיע להם קנס על כך. "האגרות מהוות מס. האוצר מתייחס אל המעסיקים כפרה חולבת ללא קשר לעלויות המדינה. עובד הודי שעובד בארץ במשך 63 חודשים, חוסך פנסיה שוות ערך ל-50 שנות עבודה בהודו".
יצחק גורביץ, סמנכ"ל התאחדות הקבלנים, טען שעובדים בענף הבניין משלמים את גובה האגרה הגבוהה ביותר, כ-22,000 שקלים אגרות לשנה. העלות גורמת לעליית מחיר של מעל 40,000 שקל לדירה. עוד טען גורביץ כי "על כל עובד שאני מזמין, אני צריך להפקיד ערבות בסך 10,000 שקל, גם אם יקח לו חצי שנה להגיע. למה אני צריך לשלם ערבות כ"כ גבוה, חודשים רבים לפני הגעתו לארץ? הזמנתי 100 עובדים, נאלצתי להפקיד מיליון שקל, זה לא הגיוני".