קרן משפחת בלווטניק, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים והאקדמיה למדעים של ניו יורק הכריזו היום על הזוכים בפרסי בלווטניק למדענים צעירים בישראל לשנת 2025.
ואלה זוכי פרסי בלווטניק לשנת 2025:
- במדעי החיים: ד"ר יונתן שטלצר (מכון ויצמן למדע) - זכה להכרה בזכות פריצות דרך במידול התהליך המורכב של התפתחות עוברית ביונקים ועל העמקת הבנתנו באפיגנטיקה, המבטיחה התקדמות ניכרת במחקר הרפואה הרגנרטיבית והטיפולית.
- בכימיה: ד"ר בנג'מין פלמר (אוניברסיטת בן-גוריון בנגב) - זכה להכרה על מחקר פורץ דרך בנושא גבישים אורגניים שנוצרים באורגניזמים, חשיפת התהליכים הביולוגיים שבבסיס היווצרותם והדרכים הייחודיות שבהן הם מגיבים לאור, אלה היוו הבסיס לתחום המתפתח של ביומינרליזציה אורגנית ושימשו השראה לפיתוח חומרים אופטיים בני-קיימה.
- במדעי הפיזיקה וההנדסה: פרופ' חיים גרפינקל (האוניברסיטה העברית בירושלים) - זכה להכרה על הגדלת יכולתנו לחזות שינויי אקלים לטווחי זמן שבין חודשים לעשורים, על שיפור מערכות של חיזוי מזג האוויר ועל השגת תובנות לגבי חומרת השינויים הצפויים. כל אלו קריטיים למדיניות אקלים ולאסטרטגיות הסתגלות לשינויי האקלים.
פרסי בלווטניק מעלים על נס מדענים צעירים ומבטיחים בשלב מוקדם בקריירה המקצועית שלהם, הן בזכות הישגיהם יוצאי הדופן והן בזכות ההבטחה הגלומה בהם לתגליות מדעיות בעתיד. הפרסים מוענקים לחוקרים עד גיל 42 על מחקרים פורצי דרך, בשלושה תחומים - מדעי החיים, מדעי הכימיה ומדעי הפיזיקה וההנדסה.
"המדענים הצעירים והמבריקים שאנו מוקירים באמצעות הפרסים הללו הם דוגמה ליצירתיות ולחדשנות שהפכו את ישראל למעצמת מדע עולמית", ציין לן בלווטניק, מייסד Access Industries וראש קרן משפחת בלווטניק. "אנו גאים לחגוג את הישגיהם ולתמוך בהמשך הצלחתם".
פרופ' ניקולס דירקס (Nicholas B. Dirks), נשיא ומנכ"ל האקדמיה למדעים של ניו יורק, אמר: "אנו שמחים לראות ייצוג בין-לאומי בקרב זוכי הפרס השנה, כשלראשונה בישראל מוענק הפרס למדען בריטי המשתייך לאוניברסיטה ישראלית. היבט בין-לאומי זה מדגיש את האופי הגלובלי של המחקר ושל השיתוף המדעי בתחומים חשובים ומבטיחים החוצים דיסציפלינות, כגון אפיגנטיקה, ביומינרליזציה ומדעי האטמוספירה".
פרופ' דוד הראל, נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, מסר: "היום אנו מציינים את ההישגים יוצאי הדופן של מיטב המדענים הצעירים בישראל. הדבר חשוב במיוחד בעת הנוכחית, כאשר ישראל חווה את אחת התקופות הקשות שידעה, שאינה פוסחת על המדע ומעמידה בפניו אתגרים חסרי תקדים, הן בישראל והן בארה"ב. מסיבה זו אנו מוקירים במיוחד את קרן משפחת בלווטניק ואת האקדמיה למדעים של ניו יורק על שותפותם המתמשכת במאמץ להתגבר על אתגרים אלה. שמירה על מקומה של ישראל בחזית המדע העולמי, אשר חיונית ליציבות הביטחונית והכלכלית שלה, נשענת על תמיכה במדעניה ועל עידודם. אנו שמחים לברך את זוכי פרסי בלווטניק השנה, ואנו חוגגים את פריצות הדרך החדשניות שלהם בביטחון ובאמונה בהשפעה החיובית מרחיקת הלכת של הישגיהם על החברה כולה".
השנה הוגשו 36 מועמדים ומועמדות לפרס משבע אוניברסיטאות ברחבי הארץ. חברי המועצה המדעית של הפרס, ובהם זוכי פרס נובל פרופ' אהרן צ'חנובר, פרופ' דייוויד גרוס וסר ריצ'רד רוברטס, וכן יו"ר סוכנות החלל הישראלית לשעבר פרופ' יצחק בן-ישראל, הוזמנו אף הם להציע מועמדים. את זוכי הפרס בחרו שלוש ועדות שיפוט שהורכבו ממדענים מובילים המייצגים את שלוש הקטגוריות הדיסציפלינריות, ובראשן חברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. זוכי פרסי בלווטניק מניעים צמיחה כלכלית גלובלית באמצעות פיתוח כיוונים מדעיים חדשים ועיסוק במחקרים פורצי דרך, שלצד הפוטנציאל שבהם לתגמול, קיים גם סיכון רב. עד כה הקימו זוכי פרסי בלווטניק 50 חברות לאחר שקיבלו את ההכרה בעקבות הפרסים. שש מהן נסחרות כיום בבורסות בעולם בשווי כולל של יותר מ-12 מיליארד דולר.