"הבלאגן בתחום העובדים הזרים הוא תוצר ישיר של שיטה כושלת שהמדינה מסרבת לשחרר. המערכת לטיפול בעובדים זרים בישראל סובלת מניהול כושל ומהתערבות ממשלתית מיותרת אשר גורמת למחסור חמור ולכאוס מתמשך בשוק העבודה. מדינת ישראל לא יודעת לנהל את התחום - ולעולם לא תדע. זה לא תפקידה לגייס עובדים, לראיין אותם, להביא אותם לארץ כאילו הייתה חברת כוח אדם. היא צריכה לקבוע את כללי המשחק, לא לנסות לשחק בעצמה. המדינה כשלה באופן שיטתי בטיפול בהבאת עובדים זרים - וכעת המחיר כבד מתמיד"
את הדברים הללו אומרת לוואלה אחת הדמויות הבכירות בישראל בתחום. לדבריה, המשבר החריף בשנה וחצי האחרונות והגיע לנקודת רתיחה.
בשבוע שעבר התקיים דיון סוער בוועדת הכנסת לעובדים זרים, שעסק בעלויות ההעסקה. במהלך הדיון הוצגו נתונים לצד טענות קשות מצד מעסיקים מכל ענפי המשק, שלפיהן מדיניות הממשלה - ובעיקר גובה האגרות ושאר עלויות ההעסקה - מעלה את יוקר המחיה ודוחקת את העסקים לקצה. גורם אחר עימו שוחחנו אומר כי מדובר רק בקצה הקרחון. "זו לא בעיה נקודתית - זו שיטה עקומה מהיסוד. המדינה מנהלת את תחום העובדים הזרים כאילו מדובר במיזם ממשלתי סוציאליסטי, תוך ריכוז כוח אבסורדי, ניהול כושל והתערבות מיותרת בכל שלב בתהליך. זו בירוקרטיה שמזינה את עצמה, והמצב די כאוטי".
מזה שנים בענפים רבים במשק - לרבות אלה שדורשים עבודות כפיים ('צווארון כחול'), שיעור העובדים הישראלים נמצא בירידה מתמשכת, ואת מקומם תופסים יותר ויותר עובדים זרים. עם העמקת התלות, גדל גם הביקוש. המחסור היה מוכר גם לפני כן, אך מאז ה־7 באוקטובר הוא הפך למשבר: עצירת כניסתם של מעל ־80 אלף פלסטינים ועזיבת חלק מהעובדים הזרים אילצו את הממשלה להפעיל שורת מהלכים במטרה לסגור את הפער - אך בפועל, השורות נותרו דלילות. שנה חלפה מאז שהממשלה קיבלה החלטה (במרץ 2024) להביא לישראל כ־10,000 עובדים זרים לענף התשתיות אך עד כה לא הגיע אפילו עובד אחד. בענף הבנייה, אמנם הצליחו לגייס כ־30 אלף עובדים זרים, אך התברר, כי חלקם לא מחזיקים במיומנות מספקת וחלקם מעולם לא עבדו בתחום הבנייה, והגיעו לישראל רק תודות לדמי תיווך ששילמו בניגוד לחוק.
אם לא די בבעיות אלו, בנוסף, קיימת תופעה של בריחת עובדים שהולכת ומתפשטת. לאחר שהות קצרה אצל המעביד המקורי הם נעלמים כדי לעבוד בשוק השחור, בד"כ בעבודות קלות יותר.
"חשוב להדגיש שלא מדובר רק בענפים המאופיינים בעובדי צווארון כחול אלא גם בענפים הזקוקים למומחים. כך למשל רשות החדשנות מתכננת להשקיע מיליוני שקלים על שלוש תוכניות במטרה להביא לישראל מאות מומחי AI מחו"ל ולשלב אותם בתעשיית ההייטק הישראלית.
"זה לא תפקידה של מדינה לתפקד כמו סוכנות כוח אדם - זה מתכון בטוח לשיבושים, למחסור ולעיוותים בשוק ."אומרת לוואלה המומחית להבאת עובדים זרים עימה שוחחנו. בארצות הברית, היא מסבירה, כל מעסיק מביא את העובדים הזרים בעצמו או באמצעות חברות מקצועיות, והמדינה מסתפקת בפיקוח וענישה במקרה הצורך. "פה, המדינה מתנהגת כמו מעסיק־על - ואז מתפלאת למה יש שחיתות, למה יש מחסור ולמה הכל תקוע." המומחית מציעה מודל הפוך שבו המדינה מפקחת בלבד תוך אכיפה ברורה וענישה אפקטיבית כדי לאפשר למערכת לפעול באופן תקין: "המדינה צריכה למשוך את ידיה מהניהול השוטף, ולקבוע סנקציות ברורות כגון שלילת רישיון, או חסימה מיידית כך שכל מעסיק יחשוב פעמיים לפני שיפר את הכללים. זו הדרך היחידה לייצר מערכת יעילה, שקופה ומתפקדת. כל עוד המדינה מנסה לשלוט בכל פרט - אנחנו נמשיך לדשדש בין חוסר תפקוד לאובדן שליטה."
גופים עסקיים חושבים לעשות כסף קל - בשורה התחתונה נגרם נזק לעובדים, למעסיקים ולפרויקטים
יתכן שקיימת סיבה נוספת לכשלון בהבאת העובדים הזרים והמצב הכאוטי בתחום כפי שמשתקף בדיוני הועדה בכנסת. מעבר להכנסה מאגרות של מעל למיליארד שקלים לשנה שמהן נהנית המדינה, בשנים האחרונות התחום הפך פרוץ ויש יותר ויותר גורמים עסקיים שהחלו לספק שירותים משפטיים של ייצוג אל מול רשויות המדינה בתחום ההגירה, הגשת בקשות להיתרים להעסקת עובדים זרים, וייעוץ וטיפול בהעסקת עובדים זרים עבור לקוחותיהם.
משרדי ראיית חשבון, חברות כ"א וגופים אחרים מספקים שירותים של ייצוג אל מול רשות האוכלוסין בהגשת בקשות להיתרים להעסקת עובדים זרים, עבור לקוחותיהם. אותם גופים פרטיים, עוסקים בהסדרת אשרות עבודה לאלפי עובדים זרים שמגיעים מדי שנה לארץ. זאת לבקשת חברות מקומיות ותאגידים בינלאומיים הפועלים בתחומי התשתיות, ההנדסה, התעשיה, מסחר, שירותים וההייטק.
לצורך כך, הם גם מעסיקים עורכי דין שמספקים ייעוץ משפטי במהותו ללקוחותיהם בדבר עצם הצורך באשרה, סוג האשרה הנדרשת, התנאים שעל המעסיק לעמוד בהם על מנת להעסיק עובד זר, והסנקציות הנלוות להפרות הדין בהקשר להעסקת העובדים הזרים.
פעמים רבות מכינים גורמים אלה את הבקשות למתן היתרי עבודה, שכוללות מתן הסבר בדבר המשמעות המשפטית של ההתחייבויות הכלולות בתצהיר, וההשלכות האפשריות של הפרתן. מסמכים אלו מוגשים לבדיקה של וועדה ייחודית ברשות האוכלוסין.
לכאורה מדובר בשירותים פרוצדורליים אלא שבלשכת עוה"ד סבורים כי מדובר בנושאים מהותיים. לאחרונה פרסמה ועדת הגירה ועובדים זרים בלשכת עורכי הדין עמדה שהגיעה לידינו שעניינה הסגת גבול המקצוע בתחום ההגירה ובתחום העסקת עובדים זרים. נייר עמדה זה נשלח לחברי לשכת עורכי הדין, מתייחס לניירות עמדה שהוציאו וועדת הגנת המקצוע של לשכת עורכי הדין ווועדה האתיקה של לשכת עורכי הדין בישראל, אשר קובעים בין היתר כי לעורכי דין המועסקים על ידי גופים פרטיים (שאינם משרדי עו"ד) לרבות תאגידי כוח אדם, משרדי רואי חשבון, חברות ביטוח, וגופים אחרים, אסור לספק שירותים משפטיים לצדדים שלישיים בתחום ההגירה ובתחום העסקת עובדים זרים והם מוגבלים במתן שירות משפטי פנימי INHOUSE למעסיק שלהם בלבד.
על פי נייר העמדה של לשכת עוה"ד, "... גופים פרטיים, לרבות חברות פרטיות, תאגידי כוח אדם, משרדי רואי חשבון וכד' מנועים מלבצע פעולות משפטיות, בתחום ההגירה והוצאת אשרות עבודה להעסקת מומחים ועובדים זרים ופעולות אלה נחשבות להסגת גבול המקצוע בישראל ואסורות על פי דין.
לעניין זה ציינה ועדת הגנת המקצוע את הפעולות הבאות כפעולות אסורות: עריכת מסמך בעל אופי משפטי, בירור זכויות ומטלות משפטיות ובחינה בין מסמכי קבלת האשרה/ היתר עבודה עבור עובד זר מרשויות האוכלוסין ועוד".
בנוסף קבעה ועדת ההגירה בלשכת עורכי הדין כי "גופים עסקיים אלה מסיגים את גבול המקצוע ופועלים בניגוד לחוק בישראל ולכללי לשכת עורכי הדין.
הפרות בתחום הפלילי
אין זו הפעם הראשונה שבה גופים עסקיים נכנסים לתחומם של עורכי הדין ומספקים שירותים משפטיים תוך פגיעה אפשרית בזכויותיהם. רק לפני כמה שנים התערב המחוקק בסוגיה של הביטוח הלאומי כאשר חוקק חוק שנועד לרסן את החברות למימוש זכויות שעשו מיליונים על גבי המבוטחים בזכות העובדה שעליהם לא חלים כללי אתיקה ומגבלות שכ"ט נוקשים.
גם בכל הנוגע להבאת עובדים זרים או מומחים זרים לישראל נדרשת הבנה והכרה מעמיקה של החוק, ליבון סוגיות וייצוג מול רשויות, ייעוץ משפטי של ממש בין חלופות, בכפוף לעמידה בדרישות החוק, אשר הפרתן מהווה עוולה אזרחית או עבירה פלילית, אשר הרשעה בה נושאת השלכות אישיות קשות וארוכות טווח כלפי המנהלים הישראלים של החברות שמעסיקות עובדים זרים.
עורכי דין עימם שוחחנו אומרים כי מתן השירותים האלה, מעבר לכך שהוא מהווה את הסגת גבול המקצוע ומנוגד לחוק, כבר גרמו לנזקים הן למעסיקים והן לעובדים זרים. בין היתר הנזקים הללו כוללים איסור כניסה לישראל של העובד הזר; הרשעה בפלילים של מנהלי המעסיק הישראלי, מעצר של העובד הזר, הרחקה מישראל של העובד; קנס מינהלי למעסיק; פגיעה בפרויקטים לאומיים / עצירת פעילות ועוד נזקים רבים.
"היבוא הפרטי של עובדים זרים וכניסת מתווכים פרטיים בהיקפים משמעותיים, חושפים את אוכלוסיית המהגרים החוקיים לפגיעות ברמה האישית והכספית", מסכם יו"ר המרכז להגירה בינלאומית וקליטה, cimi, ארנון מנטבר. מנטבר ציין כי העובדים המגיעים במסגרת ההסכמים הבילטרליים בהובלת רשות ההגירה והאוכלוסין בשיתוף משרדי המשפטים והחוץ הסכמים המיושמים, בין היתר, על ידי המרכז להגירה בינלאומית מוגנים מפני עושק, ניצול ושעבוד למשך שנים רבות מנטבר הוסיף כי יש לעודד ולחזק את מאמצי הממשלה שלא לאפשר פגיעה בהסכמים הבילטרליים.