הסדר עם טורקיה: השבחת טנקים תמורת עובדים

ראש הממשלה, אריאל שרון, אישר ל-800 פועלי בניין טורקים לעבוד בישראל, במסגרת עסקה להשבחת טנקים של צבא טורקיה בתעשיות הביטחוניות (תע"ש). הפועלים יועסקו על ידי קבלנים ישראלים בבניית בתים פרטיים. המטבע הזר שישלחו לטורקיה יקוזז מהסכום שישראל מחויבת להוציא בטורקיה במסגרת ההסכם הביטחוני, שכולל מרכיב של רכש גומלין.



העסקה נרקמה במשך חודשים ארוכים של משא ומתן חשאי בין תע"ש למינהלת התעשיות הביטחוניות בטורקיה, בלא ידיעת שירות התעסוקה, המופקד על מתן היתרי עבודה לפועלים זרים. הפועלים מובאים על ידי חברה טורקית פרטית, הרשומה גם בישראל ומציעה אותם לקבלנים.



"במקום שהפועלים יעבדו שם ב-200 דולר בחודש, הם מקבלים פה 800 דולר בחודש. בטורקיה יש אבטלה מאוד קשה, ואילו בישראל יש מחסור קשה בעובדים זרים", אומר אחמד אריק, מנכ"ל חברת יילמזלר בישראל. אריק, באמצעות נציגו הישראלי נסים גיוס, מספר כי חברת יילמזלר הצליחה לשכנע את מינהלת התעשיות הצבאיות באנקרה להסכים לניסוי של שנה, שבמסגרתו יקוזז הסכום שהפועלים יעבירו הביתה מהסכום שבו ישראל מחויבת לרכוש סחורות וידע בטורקיה.



מהנהלת תע"ש נמסר: "האישור להעסקת 800 עובדים מטורקיה ניתן לתע"ש במסגרת הסכמי רכש גומלין. העובדים מועסקים בארץ, דרך חברה קבלנית שאושרה על ידי הרשויות הטורקיות. בתמורה ממשלת טורקיה מכירה בפעילות זו כשוות ערך לביצוע רכש גומלין בטורקיה".



העסקה להשבחת 170 טנקי פטון של חיל השריון הטורקי מוערכת ב-687 מיליון דולר, ותתפרש לאורך חמש שנים. זו עסקת יצוא הנשק הבודדה הגדולה ביותר בתולדות משרד הביטחון. כמקובל ברכישות נשק גדולות, התחייבה ישראל לרכוש בטורקיה מדי שנה מוצרים או שירותים בשווי של כמה עשרות מיליוני שקלים. תחילה התקיים משא ומתן על רכישת מים, שיובאו לישראל במכליות ענק, אולם הפרויקט עלה על שרטון (בין השאר בשל התנגדות משרד האוצר, על רקע עלותו הגבוהה של הפרויקט).



"חיפשנו כל הזמן פתרונות אחרים במקום המים", אומר גורם שהיה מעורב במשא ומתן. לאחר שנשקלו אפשרויות שונות, הועלה הרעיון של העסקת הפועלים הטורקים בישראל. לחץ רב הופעל מצד אנשי עסקים שונים על תע"ש ועל גורמים בממשלה לאשר את העסקה, משום שמערכת הביטחון הטורקית בפרט, וטורקיה בכלל, נחשבות יעד אסטרטגי חשוב לישראל מבחינה עסקית ומדינית.



קבלנים ישראלים כועסים על העסקה. הם רואים בה מסלול עוקף לזה שהם מחויבים לעבור כדי לקבל מספר מוגבל של היתרי העסקה לעובדים זרים, וגם זאת רק לאחר עמל רב. בכיר בענף הבניין אומר: "פתאום באה איזו חברה, מתקשרת לקבלנים שלא קיבלו אישורים משירות התעסוקה, ומציעה פועלים לכל המרבה במחיר". לדבריו, בנוסף לשכר העובדים, גובה החברה הטורקית דמי תיווך נכבדים מהקבלנים, והעובדים עצמם נדרשים לשלם בטורקיה 3,000 דולר כדי להישלח לישראל.



"זה סחר בבני אדם - טנקים תמורת פועלים, שימוש מושחת בערוצים ממשלתיים להפקת רווחים פרטיים", אומרת חנה זהר, מנהלת עמותת "קו לעובד", הסבורה כי העסקה היא תקדים מסוכן. לדבריה, "גם בסין יש פוטנציאל עסקי ואסטרטגי עצום לישראל. אבל הם ידרשו לשלוח לישראל 10,000 פועלים, לא 800. אם זו עסקה כל כך כשרה וטובה לישראל, למה לא עשו את הכל דרך שירות התעסוקה, בגלוי ועל פי הקריטריונים המקובלים?"



זהר וגורמים אחרים גם מעלים שאלות בנוגע לפיקוח על תנאי העבודה והשכר של הפועלים. פקיד ממשלתי בכיר אמר: "איך זה ייתכן? ראש הממשלה סגר את השמיים, אסר להכניס פועלים ומכריח את המשטרה לגרש 50 אלף עובדים זרים; הממשלה מקצצת דמי אבטלה ואומרת לאנשים שהם בטלנים ושיילכו לעבוד, ומצד שני מביאים עוד 800 פועלים זרים".



העובדים הטורקים החלו להגיע לישראל בשבועות האחרונים וקיבלו ממשרד הפנים אשרת עבודה לשנה. הם מועסקים, בין השאר, אצל הקבלן יהודה מזרחי, הבונה בפרויקט המגורים היוקרתי "המשתלה" ליד צהלה. שמו של מזרחי אינו מופיע ברשימות שירות התעסוקה של קבלנים הזכאים להעסיק עובדים זרים. מזרחי לא הגיב להודעות רבות בבקשה לקבלת תגובה.



על פי ההסכם, שמות העובדים מועברים באמצעות תע"ש לבדיקה ביטחונית על ידי משרדו של הממונה על הביטחון במערכת הביטחון, יחיאל חורב. הסיבה לבדיקה הביטחונית אינה ברורה: הפועלים אינם מועסקים בתעשיות הביטחוניות אלא בבניית וילות וקוטג'ים, ופועלים זרים אחרים אינם עוברים בדיקה כזאת.