הם לא מבקשים הרבה. רק שקל. כן, שקל אחד. טרנד חדש ומוזר שצמח לאחרונה בקבוצות פייסבוק ישראליות גדולות במיוחד - כמו "סיקרט תל אביב" (600 אלף משתמשים) או "למסירה - הכל בחינם" (378 אלף משתמשים) - מציף את הרשתות החברתיות: משתמשים מפרסמים פוסט אישי ובו הם מבקשים שכל אחד ואחת מחברי הקבוצה יעביר להם שקל אחד בביט או בפייבוקס.
הרציונל פשוט: אם רק עשירית מ-300 אלף חברי הקבוצה ישלחו שקל - אפשר להגיע ל-30 אלף שקל בלי לזוז מהספה. ואם מדובר בקבוצה עם חצי מיליון חברים - השמיים הם הגבול. או לפחות כמה חודשי שכירות בתל אביב.
הכל התחיל בפוסט שפרסם לפני כמה ימים משתמש בקבוצת סיקרט תל אביב, ובו כתב "היי אנחנו בקבוצה 599 אלף, אם כל אחד ישלח לי שקל יהיה 599 אלף שקל להתחיל את החיים. זרמו איתי". נציין כי הפוסט הוסר מאז מהקבוצה, אך התהודה סביב הטרנד לא דעכה, עם פוסטים דומים של אנשים רבים ובהם הם מבקשים מחברי הקבוצה שיעבירו להם שקל אחד.
"מישהו העלה שאם כל אחד מעביר לו שקל הוא מכסה חובות", כתבה משתמשת אחרת בקבוצה, "יאללה אני גם מנסה תעבירו לי 1-10₪ אולי אצא גם מהחובות, יש לי 3 ילדים לגדל לבד ללא מזונות. שלא יקחו לי מיסים על זה".
לטרנד הצטרפו גם משתמשים שטענו שהם מילואימניקים, וביקשו גם הם את עזרתם ההמונים, לרוב עם צירוף תמונה שלהם על מדים ועם כיתוב: "בואו נראה את הכוח של עם ישראל".
משתמש אחד לקח את הטרנד לשלב הבא, ואף פתח קבוצה בפייסבוק שנקראת "שקל לכל אחד", ובה כבר חברים, נכון לכתיבת שורות אלה, 341 משתמשים. "הכוח של הקהילה מתחיל עכשיו", נכתב בקבוצה, "זה לא מיזם רגיל, זה מהלך שמבוסס על ערבות הדדית אמיתית. ככל שנגדל - כך נוכל לעזור מהר יותר, ליותר אנשים".
אחרים היו פחות משועשעים ויצאו נגד הטרנד: "אנחנו כמעט 600,000 פה. אם כל אחד נותן לי שקל בביט אני קונה מהמנהל פה את הקבוצה וסוגר אותה ועושה סוף לטרנדים האלו", כתב משתמש אחד, בעוד שאחר ציין כי "אם אעביר שקל לכל אחד מחברי הקבוצה וכל אחד מחברי הקבוצה יעביר לי שקל זה מתקזז אז מה עשינו בזה?".
גיוס המונים של הדור הבא?
אם ברילס של אינסטגרם וסרטונים בטיקטוק גורמים לנו לגלול בלי סוף, הרי שטרנד השקל משלב בתוכו את האלמנטים הקלאסיים של הצלחה ברשת: דרמה אישית, בקשה קטנה, פיתוי גדול - ותחושת שייכות.
יכול להיות שזו גרסה עדכנית ל"קופה הקטנה", רק דיגיטלית. במקום לפתוח דוכן בעבודה, כותבים פוסט מרגש. אבל בניגוד לעמותות מסודרות או קמפיינים ממומנים, כאן הכול אישי, מהיר, לא מפוקח - ולעיתים גם לא ברור.
אבל מאחורי התמימות הכמעט ילדותית של "רק שקל" - מסתתרות שאלות גדולות יותר. האם זה טרנד של עזרה הדדית או ניצול של נדיבות ברשת? האם זה גיוס המונים או סחיטה רגשית בגרוש?