עד לפני חמש שנים ניצבו להן בנמל אשדוד, בסדר מופתי, אלפי מכולות ריקות, שפורקו ונטענו לאוניות על ידי מלגזות כבדות ברציף מספר 6. הן עמדו על אספלט שחור, פשוט, זול ויעיל, שעמד בעומסים האדירים של נמל פעיל ונתן מענה אמין לצורך האחסון והשינוע שלהן במשך כל שנות קיומו.
יום אחד, בהחלטה תמוהה וחסרת היגיון, החליט מנהל בכיר לגרד את האספלט ולהתקין במקומו אבנים משתלבות של חברת אקרשטיין. מדובר באבני המדרכה הצבעוניות שכולנו מכירים מהרחוב. העלות: כ־30 מיליון שקל (מכספי משלם המיסים הישראלי). כך נולד "פרויקט האבנים המשתלבות", או ליתר דיוק "פרויקט האבנים המיותרות" - דוגמה אחת מתוך שרשרת ארוכה של החלטות תמוהות ובזבזניות, שהפכו לסימן ההיכר של נמל אשדוד בעשור האחרון.
לאחר שהסתיימה העבודה התגלה, באופן לא מפתיע, שהאבנים המשתלבות, שלא נועדו לשאת עומסים כאלה, לא עומדות במשקל המכולות המונח עליהן, והעגלות, שנשאו אותן הלוך ושוב, החלו להתעקם ולהישבר, ולבסוף הפכו מפריט נוי למפגע בטיחותי. מכיוון שכך, פונו המכולות והושקעו עוד כ־10 מיליון שקל בהחזרת האבנים המשתלבות שנשברו למקומן. השטח הפך למגרש חניה למכוניות חדשות, והמכולות הועברו למקום אחר. איש לא נשא באחריות על הבזבוז המיותר.
מתברר שאותן עגלות לגרירת מכולות אינן עניין של מה בכך. לפני שלוש וחצי שנים הושבתו העגלות הללו מסיבה שמוציאה מהדעת: הצמיגים נשחקו ונקרעו, וצמיגים חדשים אין. בהתאם לעדות שהגיעה ל"מעריב עסקים", מנהל בסקטור בתי המלאכה, שאחראי לבצע הזמנות צמיגים, לא ביצע את ההזמנה - והנמל נותר חודשים ארוכים ללא צמיגים מתאימים לגוררים. כל זה הביא כמובן לפגיעה בשירות התפעולי של הנמל, שגם ככה לא מצטיין, בלשון המעטה. המנהל האחראי? אפילו לא ננזף.
תרגיל בחשבונאות
נמל אשדוד מוצג באתר האינטרנט שלו בגאווה בתור ה"שער הכלכלי המוביל של מדינת ישראל". הנמל, המיועד לכניסת סחורות ומטענים, ומקור לגאווה לאומית, ידע במהלך השנים שערוריות לא מעטות, שחלקן נחקרו גם במישור הפלילי.
בעשור האחרון הוא סובל מניהול כושל ומבזבוז כספי ציבור בהיקפים גדולים, מה שמתבטא בשורת פרויקטים מיותרים, ציוד לא מתאים, תחזוקה לקויה והחלטות ניהוליות לא מקצועיות במקרה הטוב ומנותקות מהמציאות במקרה הרע, שמביאות להפסדים כבדים למשק הישראלי ופוגעות בשרשרת האספקה הימית ובשירות התפעולי הניתן לאוניות הפוקדות את הנמל.
מנגד, בהנהלת הנמל דווקא טוענים שהמדדים נמצאים במגמת שיפור מתמשך, וכי ההתאוששות אחרי הפגיעה בתחילת המלחמה מהירה. לראיה מציגים שם בגאווה את הדוח הכספי לשנת 2024 שכולל רווח תפעולי מרשים. "שנת 2024 הסתיימה בעלייה במחזור הפעילות, ברווח תפעולי וברווח נקי משמעותיים, למרות תקופת המלחמה והירתמות החברה ועובדיה למשימות הלאומיות, של מתן מענה לפריקת אוניות ביטחוניות וכלי השיט של חיל הים", הכריז יו"ר הדירקטוריון שאול שניידר. "התוצאות מוכיחות את עוצמתה של חברת נמל אשדוד ויכולתם של עובדיה לתת מענה לצרכים האסטרטגיים של מדינת ישראל".
אלא שרוב השיפור ברווח התפעולי קיים למעשה רק על הנייר, ונובע מביטול חשבונאי של סעיף "ירידת ערך". אף שנרשם זינוק פנומנלי של יותר מפי ארבעה ברווח הנקי (168 מיליון שקל בשנת 2024 לעומת 39 מיליון ב־2023), בדיקה מעמיקה של הנתונים מגלה תמונה אחרת: מתברר כי הסיבה המרכזית לשיפור היא סעיף בשם "הכנסות אחרות", שכלל ביטול של ירידת ערך בסכום של כ־91 מיליון שקל ב־2024, מה שיצר את מרבית הרווח התפעולי של החברה (כ־103 מיליון שקל).
שופכים כסף
בחזרה למציאות המרה בשטח: במאי 2020 רכש נמל אשדוד שלושה משפכים ירוקים מסוג ECOHOPPER בהשקעה של כ־27 מיליון שקל לטובת פריקה של מטעני תפזורת. משפך אחד יועד לפריקת קלינקר (מרכיב בייצור מלט) ושניים נוספים לגרעינים ולמוצרי גרעינים. רכישת המשפכים היקרים לא נבעה מרצון להפוך את הנמל לירוק יותר, אלא מקנס שאותו נאלץ הנמל לשלם בגובה 14 מיליון שקל, שהשית המשרד לאיכות הסביבה בגלל זיהום אוויר.
נסביר: כשפורקים סחורות שמייצרות אבק, כמו גופרית, בטון וחומר לתעשייה בשם קלינקר, נוצר זיהום סביבתי חמור כשחלקיקי חומרים מתפזרים באוויר. המשפכים המיוחדים אמורים למנוע זאת, באמצעות מערכת משאבות שנמצאת בחלקם העליון שמפחיתה משמעותית את הזיהום הנוצר בפריקה מהחופן למשפך.
בחברת נמל אשדוד התגאו אז: "מדובר במשפכים חכמים וחדשניים המצוידים במערכות ממוחשבות מתקדמות". שלושת המשפכים הצטרפו לשלושה משפכים אקולוגיים נוספים שרכש הנמל מספר חודשים קודם לכן, כחלק מתוכנית להפיכת נמל אשדוד ל"נמל הירוק הראשון בישראל".
הכותרות יפות, אבל המציאות מקוממת. "המשפכים האלה מצוידים בהרבה חיישנים ואלקטרוניקה", אומר בכיר לשעבר שפרש מהנמל. "התגלה בהם מופע תקלות גבוה שבנמל לא ידעו לטפל בו. היצרן נתן ליווי של כשנה, כמו שנדרש ממנו, אבל מנהלי המחלקות, שאינם אנשים מקצועיים אלא מונו לתפקידם בגלל קרבתם לוועד מנהל העבודה, לא ידעו מה לעשות איתם".
אז שנת הליווי של היצרן נגמרה, תקלות החלו להופיע ובנמל אשדוד לא מצאו מי שיוכל לתת מענה ולתקן את המשפכים היקרים. הסיבה לכך, כפי שאומר הבכיר, אינה מקרית. "בתי המלאכה הם המחלקה הכי חשובה בנמל, ותפקיד ראש מחלקת ציוד הוא אחד מתפקידי המפתח המשמעותיים שבו", הוא מסביר.
"מקצועית אמור למלא אותו מהנדס חשמל מנוסה, אבל בחמש השנים האחרונות התפקיד לא מאויש באופן קבוע. התפרסמו שלושה מכרזים, ראיינו מועמדים רבים בעלי השכלה הנדסית בתחום החשמל וניסיון ניהולי עתיר בחברות מובילות במשק - אבל משום מה איש מהם לא נמצא מתאים בעיניה של ועדת האיתור בראשות סמנכ"ל הלוגיסטיקה. אחד המועמדים שנשלח לבחינות ועמד בהצלחה בכל התהליך אפילו הגיש תביעה לבית הדין לעבודה נגד הנמל בעניין. ומכיוון שלא נמצא אף מועמד 'מתאים', הוחלט למנות מנהל עבודה ויו"ר ועד לתפקיד הבכיר, ללא כל השכלה מתאימה. כשהוא פרש הוצנח אליו חבר ועד אחר, שהשכלתו מסתכמת ב־12 שנות לימוד ללא תעודת בגרות. אותו חבר מכהן בו גם היום, ונכלל ברשימת שיאני השכר בנמל".
עובדים נגד הרוח
סיפור דומה, ממשיך הבכיר לשעבר, היה גם עם מנהלת כוח אדם. "הפכו ראש מחלקה לסמנכ"לית במילוי מקום, שנמצאת בתפקיד כבר כמה שנים טובות. במקומה הקפיצו מישהי אחרת לראש מחלקה, גם כן לממלאת מקום. הפונקציות הכי חשובות בנמל מאוישות במילוי מקום במשך שנים - בניגוד מוחלט לתקנות רשות החברות, שמאפשרות מינוי של ממלא מקום ל־11 חודשים בלבד. רק עכשיו יצא מכרז לתפקיד, וגם הוא לכאורה נראה כאילו תפור למידותיה של ממלאת המקום". בנמל אשדוד טוענים בתגובה שהמכרז שיצא כשר לחלוטין ומתנהל על פי התקנות.
אגב, כששאלנו כיצד מתמודד נמל אשדוד - "השער הכלכלי המוביל של מדינת ישראל" - עם בעיית זיהום האוויר שלא פתרו המשפכים המקולקלים, קיבלנו תשובה מדהימה. כשנושבת רוח העלולה לגרום להתפזרות החלקיקים המזהמים באוויר, עוצרים פקחי המשרד לאיכות הסביבה את העבודה על הספינות, והעובדים ממתינים שכיוון הרוח ישתנה כדי שיוכלו לחזור ולפרוק. והמשפכים היקרים? הם עומדים עד עצם היום הזה כפסל סביבתי בשטח האחסון, ומאז הם בעיקר צוברים שם אבק.
התקלות הרבות והארוכות הביאו לעיכוב גדול בפריקת אוניות, ופריקה שאמורה הייתה להימשך כשבוע לכל היותר התארכה לחודש ימים. יצוין כי כל יום שבו ספינה עוגנת בנמל בעמדת המתנה מסתכם בעשרות אלפי דולרים.
המחדל גרם לסחרור בנמל. בעקבות העיכובים הממושכים, אוניות המובילות גרעינים העדיפו לעזוב את נמל אשדוד ולפרוק בחיפה, למרות הוצאות ההובלה היבשתית היקרות שנגרמו עקב כך. סמנכ"ל הלוגיסטיקה ורמ"ח הציוד לשעבר לא נתנו את הדין על המחדל. אם כבר, להפך: רמ"ח הציוד לשעבר משמש כיום יועץ חיצוני לנמל.
60 מיליון לפח
והנה עוד מחדל בשרשרת הלא נגמרת: לפני חמש שנים רכש הנמל שני מנופי שאיבה מיצרן איטלקי, שייצר אותם בפעם הראשונה לפי דרישה ישראלית ספציפית. המנופים נועדו לתת מענה לפריקת אוניות תפזורת, ועלות כל אחד מהם עמדה על למעלה מ־30 מיליון שקל. שני המנופים הותקנו ברציף 21 וברציף 5, רציפים ייעודיים שהוכשרו לפריקת אוניות תפזורת וגרעינים.
גם כאן התגלו בתקופת ההרצה תקלות מרובות שלא אפשרו עבודה רציפה. צוותים מאיטליה הוטסו לאשדוד שוב ושוב, אבל מכיוון שלא הצליחו להתגבר על התקלות, גם המנופים האלה מוצבים כאנדרטאות ברציפים מבלי שנעשה בהם שימוש. גם על כך לא שילמו סמנכ"ל הלוגיסטיקה הקודם ורמ"ח הציוד לשעבר והיועץ בהווה - במשרתם או במשכורתם. גם לא הסמנכ"ל ושני המנכ"לים שבתקופתם התרחשה השערורייה.
ולקינוח נספר את סיפורו של מנוף החוף שקרס. בפברואר 2017 נמנע אסון גדול בנמל אשדוד, לאחר שעקב תחזוקה לקויה קרסה זרוע של מנוף חוף במשקל של עשרות טונות לתוך אונייה, ובנס לא היו נפגעים. המנוף הושבת למשך מספר חודשים, ועלות תיקון הנזק הסתכמה בקרוב ל־10 מיליון שקל. בכירי סקטור בתי המלאכה, שהיו אמורים לוודא שאירוע כזה לא יקרה, האשימו את היצרן, לא קיבלו אחריות וגם לא נדרשו לכך. פחות משנה אחר כך קרסה משקולת הייצוב של מנוף במשקל של 50 טון ובנס לא הרגה אף אחד, אבל השביתה אותו למשך חודשים. אחרי התקריות האלה מונתה ועדת בדיקה לפי הנוהל. הוועדה, שאותה איישו האחראים באותה תקופה, מצאה כי האשמה מוטלת על היצרן.
במהלך העשור האחרון נשלחו להנהלת הנמל עוד ועוד מכתבי תלונה על ידי ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים, וד"ר יורם זבה, נשיא לשכת הספנות, לצד תלונות חריפות של לקוחות גדולים. דבר לא נעשה. מבקר המדינה אף פרסם דוח חריף בינואר 2024 שעסק בחוסר היעילות של הנמל. בנוסף, טענות של רשות הספנות והנמלים (רספ"ן), שעסקו גם הן בשירות הלקוי שמספק הנמל, הובילו לשימוע במשרד התחבורה - שהסתיים בקנס גבוה שספג נמל אשדוד. ד"ר זבה אף הגדיל לעשות ושלח לפני כשנה מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו, ובו התריע על פגיעה ממשית במשק הישראלי ובסחר החוץ כתוצאה מהשיבושים בעבודה בנמל.
"הרפורמה הברוכה בנמלי הים שלה ציפינו עשרות שנים נעצרה בנמל אשדוד, כתוצאה ממדיניות משרדי התחבורה והאוצר", מסכם אוריאל לין, נשיא לשכת המסחר תל אביב והמרכז, ומי שכיהן בעבר כנשיא האיגוד כולו. "מה שצריכים לעשות משרדי הממשלה והאוצר כדי להשלים את הרפורמה החשובה בנמלי הים הוא לעבור לניצול מלא של כל רציפי הים ללא מגבלות זמן, ולאפשר תחרות חופשית לא מוגבלת בין כל הנמלים. נמל בבעלות המדינה אינו חשוף לתחרות ונשלט על ידי ועד העובדים - ולכן לעולם לא יוכל להיות יעיל. לצערי אנחנו מרחק שנות אור לעומת המקום שבו היינו בשנת 2000, ולמרות זאת משרדי התחבורה והאוצר נמנעים מלהשלים את הרפורמה".
מנמל אשדוד נמסר בתגובה לכתבה: "תוצאותיה הכספיות המרשימות של חברת נמל אשדוד והישגיה התפעוליים יוצאי הדופן הם עדות ברורה וחד־משמעית למהפך הניהולי והעסקי שעברה החברה בשנים האחרונות. כל ניסיון לצייר תמונה אחרת נגוע באינטרסים צרים של גורמים שנותרו שבויים בעבר, ואשר ניסיונותיהם לעכב את התקדמות הנמל נידונו מראש לכישלון. אנו לא ניגרר לשיח פוגעני ואיננו מתכוונים להעניק לגיטימציה לטענות מגמתיות, קטנוניות וחסרות בסיס שמופצות על ידי גורמים עלומים. חברת נמל אשדוד פועלת בשקיפות מלאה ומפיצה דוח שירות שבועי המציג את יעילות החברה".
מהתאחדות התעשיינים נמסר בתגובה לכתבה: "בעקבות המציאות הכלכלית והביטחונית המורכבת, התאחדות התעשיינים מדגישה את הצורך הדחוף בשיפור רמת השירות ובקיצור זמני ההמתנה בנמלים, כולל בנמל אשדוד שהוא הגדול שבהם, בדגש על מטען כללי ומטען תפזורת. בתור לקוחות הנמל אנו מצפים מהנהלת הנמל לפעול באופן מיידי לתיקון כל ליקוי שנחשף, ולהביא את רמת השירות לסטנדרטים מחמירים שיאפשרו תפקוד מקצועי, מהיר ויעיל לאורך זמן.
"שירותי הנמל הם רכיב קריטי בתפקודו של המשק הישראלי, ולנמל יש אחריות ישירה כלפי היבואנים, היצואנים ושרשרת האספקה כולה. התאחדות התעשיינים תמשיך לעקוב מקרוב אחר תפקוד הנהלת הנמל ולעמוד עימה בקשר הדוק, עד שיובטח שיפור משמעותי בשירות - תוך קיצור ניכר של זמני ההמתנה והשבת אמון הלקוחות".