בינואר האחרון נכנס לתוקף אחד התיקונים הדרמטיים ביותר שנעשו בשנים האחרונות בפקודת מס הכנסה. רוב תשומת הלב הציבורית הופנתה לסעיף 77כ, שמחייב חברות לחלק דיבידנד מדי שנה - סעיף שעורר סערה בעיקר סביב מאבקי כוח בין רשות המסים למאיון העליון.
אלא שבעוד התקשורת עסקה בשאלה אם בעלי הון יחויבו לחלק דיבידנדים, נכנס לתוקף סעיף נוסף - פחות מדובר, אך לא פחות מהפכני. מדובר בסעיף 62א(ב1), שהוסף במסגרת תיקון 277, והוא משנה את כללי המשחק עבור אלפי עצמאים ובעלי עסקים קטנים בישראל. לפי הסעיף החדש, רווח תפעולי עודף - כזה שמעל 25% מהמחזור - ייחשב כהכנסה אישית לבעל השליטה, גם אם לא חולק בפועל. המשמעות: מס שולי של עד 50%, על כסף שלא נמשך.
אמיר אלמדו, יועץ פנסיוני וחשב שכר בכיר, מסביר: "זהו שינוי עמוק בתפיסת המס. במקום לגבות מס על פעולה שבוצעה, החוק מאפשר לרשות המסים למסות על פי "השקפה" - אם בעל השליטה יכול היה למשוך את הרווח, החוק מניח שהוא עשה זאת. גם אם בפועל השאיר את הכסף בחברה, השיקולים כבר לא רלוונטיים - עצם קיומו של הרווח הופך לעילת מס".
מי נמצא בקו האש של הסעיף החדש?
החוק אינו מכוון דווקא לעשירים הגדולים - אלא אל קבוצה רחבה בהרבה: בעלי עסקים קטנים ובינוניים בעיקר בעלי מקצועות חופשיים אך לא רק. מדובר בחברות פרטיות שמוגדרות כ"חברות מעטים", כלומר חברות בבעלות של חמישה בעלי מניות עיקריים לכל היותר, אשר מחזור ההכנסות השנתי שלהן אינו עולה על 30 מיליון שקלים.
אך התנאים המבניים אינם התנאי היחיד. מה שמכניס עסקים לתחולת החוק הוא בעיקר האופי של הפעילות: חברות המבוססות על יגיעה אישית של בעל השליטה. הכוונה היא לעסקים שבהם הרווחים נובעים לא מתשתית רחבה, עובדים רבים או השקעה הונית - אלא מהידע, הכישורים והעבודה האישית של הבעלים.
עורכי דין, רופאות עצמאיות, שמאים, יועצים, מתכנתים, רופאי שיניים, אדריכלים - כולם דוגמאות לעסקים שיכולים להימצא תחת ההגדרה הזו.
לצד זאת, החוק מציב ארבעה תנאים מצטברים שצריכים להתקיים כדי שהמס יחול בפועל:
1. החברה מוגדרת כ"חברת מעטים" - כלומר, חברה קטנה עד 5 בעלי שליטה מרכזיים.
2. ההכנסה השנתית הכוללת מהפעילות אינה עולה על 30 מיליון שקל.
3. שיעור הרווח התפעולי מההכנסות עולה על 25%.
4. קיימים רווחים לא מחולקים בתחילת השנה בסך של לפחות 750,000 שקל.
מדובר בתנאים שבפועל מתקיימים אצל אלפי עסקים לגיטימיים לחלוטין, שמעולם לא התכוונו לתכנן מס אגרסיבי, אך פעלו בצורה יעילה ורווחית.
הרחבת הגדרת "חברת ארנק" ותוספת הגדרה חדשה - "חברה עתירת יגיעה אישית"
בעבר, השאלות ששאלה רשות המיסים היו: האם עיקר ההכנסות מגיע מלקוח אחד? האם לחברה יש עובדים? האם לבעל השליטה יש קשר קודם עם הלקוח המרכזי (למשל, כעובד לשעבר)? והאם הפעילות העסקית מבוססת באופן מובהק על הכישורים האישיים של בעל המניות?
המבחנים הללו נועדו לזהות מתי חברה פועלת במבנה מלאכותי שנועד להימנע ממס אישי שולי. אלא שלמבחן זה הצטרפה תוספת משמעותית - אחוז רווחיות גבוה מעל ל-25% מהמחזור יהפוך את החברה בע"מ ל"חברה עתירה יגיעה אישית" ורווחים עודפים אלה ימוסו באישי. התוספת הזאת עלולה לתפוס גם עסקים לגיטימיים הפועלים בשקיפות מלאה, ללא כוונה להתחמק ממס - אלא פשוט מתוך מבנה עסקי טבעי של עצמאי מקצועי או בעל צווארון לבן.
התוצאה היא אי ודאות גוברת: בעלי עסקים שאינם מומחים בחקיקת מס מתקשים לדעת האם מבנה הפעילות שלהם עלול להיחשב בעייתי - גם כשאין שום "כוונה נסתרת".
בדרך לתאונת מס? אל תחכו להפתעה
כאמור, בניגוד לסעיף הדיבידנדים, שזכה לחשיפה ציבורית רחבה, הסעיף החדש כמעט שלא הוסבר. בעלי עסקים לא קיבלו עדכון מהמדינה, לא נשלחה אזהרה ממוקדת, וגם רואי חשבון עצמם לא תמיד העלו את הסוגיה בפני לקוחותיהם.
כך, רבים צפויים לגלות את תחולת החוק רק בשלב הדוח השנתי בסוף 2026 - כאשר יהיה מאוחר לבצע תכנון מס אחראי. דרישת המס תגיע רטרואקטיבית, ובלא מעט מקרים - תפתיע עסקים שדווקא פעלו בזהירות ולא משכו כספים. וכך, במקום לפגוע במתחמקים סדרתיים, הסעיף עשוי לפגוע דווקא גם במי שחילקו דיבידנד כחוק, שכן חלוקת דיבדנד לא מקטינה את הרווח התפעולי של החברה.
השינוי הזה יוצר אתגר אמיתי לבעלי חברות פרטיות, אבל עם תכנון נכון אפשר לצמצם את הפגיעה האפשרית ולהתאים את ההתנהלות הפיננסית לחוק החדש.
מה כן אפשר לעשות?
בראש ובראשונה, הדבר הראשון שכדאי לבעלי חברות פרטיות לעשות כרגע הוא לבדוק האם הרווח התפעולי גבוה מ-25%. הדרך לבדוק זאת עוברת בדוח רווח והפסד. ניקח לדוגמה חברת ייעוץ שמכניסה מיליון ש"ח בשנה, עם הוצאות שכר וניהול בסך 500 אלף ש"ח. במקרה כזה, שיעור הרווח התפעולי הוא 50% - כלומר, גבוה מהרף שקובע החוק החדש (25%). המשמעות: הרווח העודף של 250 אלף ש"ח ימוסה כאילו היה מדובר בהכנסה אישית של בעל השליטה החייבת במס אישי לפי מדרגות מס.
1. לבחון גידול בהוצאות
כדאי לבחון האם והיכן ניתן להוסיף הוצאות שיתרמו בעתיד לגידול בהכנסות, כגון שיווק ופרסום, רכישת מוצרים לעסק, השתלמויות ועוד. זאת, לצד בחינת מדיניות השכר שלכם ושל העובדים, כמו לתגמל עובד מוערך או הגדלת התנאים הסוציאליים. פעולות אלו יש לעשות ביחד עם רואה החשבון שכן הוא מכיר הכי טוב את העסק שלכם ויודע מה ניתן ומה לא.
2. לבחון גידול בהכנסות
אם אתם מגלגלים מחזור הכנסות של 20-25 מיליון ש"ח ומעלה, אולי כדאי לכם להתאמץ ולהגדיל פעילות עסקית, לבחון להיכנס לתחומים נוספים וכך לחצות את רף ה-30 מיליון ש"ח שיזכה אתכם בכרטיס יציאה מהחוק החדש.
3. קבלת הכרה כ"מפעל מאושר"
בחינת הגדרת החברה במעמד "מפעל מקדם חדשנות" על ידי רשות החדשנות (המדען הראשי), באופן שיאפשר לכם להיות מוחרגים מהחוק החדש לעניין חברה עתירת יגיעה אישית. תתפלאו לשמוע שהיו מקרים בהם גם חברת אינסטלציה קיבלה מעמד שהמייסדים שלה מהנדסים אשר קיבלה אישור של רשות החדשנות.
בשורה התחתונה - בעלי חברות יהפכו פתאום לעוסקים מורשים לעניין מס בעל כורחם, ומקצועות חופשיים יספגו את רוב הפגיעה. עבור עשרות אלפי בעלי חברות קטנות, המשמעות היא אחת: הגיע הזמן לבחון מחדש את הפעילות, להבין את תנאי החוק החדש - ולהיערך. כי רווח שלא חולק כבר לא בהכרח פטור ממס. החוק לא נותן אפשרות לתקן לאחור - ולכן, מי שיחכה לדו"ח השנתי יגלה שהוא מחויב במס לפי מנגנון שלא היה מודע לו כלל.
הכותב הינו יועץ פנסיוני וחשב שכר בכיר. אל תחכו לרגע האחרון - פנו לייעוץ מקצועי, תכננו את הצעדים שלכם, ושמרו על יציבות כלכלית בעסק >
האמור בכתבה לא מהווה תחליף לייעוץ מס/פנסיוני אישי המתחשב בצרכיו של כל אדם וארגון.